הכירו את חנן שטיינהרט – מנהל קרן קריפטו בארה"ב [ריאיון בג'ונגל]

חנן שטיינהרט שיחק תפקיד משמעותי בתהליך הלמידה שלי על מערכת הפיאט. כעת, אני זוכה לסגור מעגל ולארח אותו לריאיון בג'ונגל.
חנן שטיינהרט

אין כותבים רבים אשר מעזים לבקר את השיטה המוניטרית הנוכחית, ועוד עושים זאת בצורה סיפורית, טובה ומגובה בעובדות. שטיינהרט, מנהל קרן גידור בתחום המטבעות הדיגיטליים החל משנת 2017, מארח הפודקאסט קאן אמריקה (KanAmerica), מרצה ובעל טור ב'גלובס' – עושה בדיוק זאת.

בטוריו מצאתי עניין רב, ויכולותיו לספר על מעמדה של ארה"ב בעולם, על כלכלה ומוניטריזם – וכמובן שגם על מטבעות דיגיטליים – מוצלחות מאד בעיניי ושימשו כמעין מקפצה למסע הלמידה המעמיק שלי אני.

אז ברוכים הבאים ל-CryptoJungle חנן!

ספר קצת על עצמך בבקשה 🙂

למדתי משפטים באוניברסיטת תל אביב ועסקתי בעריכת דין כמה שנים. 

לאחר שנים בודדות עברתי לעולם הטכנולוגיה, הסתובבתי בעמק הסיליקון בתחילת עידן האיקומרס, והייתי מעורב בכמה פרויקטים גדולים בתחום, כולל אסטרטגיות האיקומרס של אפל.

ב-1997 עברנו משפחתי ואני לארה"ב והתמקמנו בעמק הסיליקון. בשנת 2009 לאחר המשבר ניסיתי להבין מה בעצם קרה כאן, בלי שהתכוונתי זה נגמר בספר " קיצור תולדות הכסף – איך הגענו לכאן ומה הלאה?" (2014, באנגלית). 

לאחר הספר הבנתי היטב מהו עידן כסף הפיאט, למה ואיך מתנהל, ולהיכן לדעתי הוא מוביל את העולם כולו. 

מכאן הדרך לביטקוין היתה "טבעית" עם קצת עזרה מחברים. 

בתחילת 2017 הקמתי עם אחי קרן השקעות בקריפטו, ומאז אני בתחום זה. 

כיום אני מתגורר במיאמי ועוסק בעולם הקריפטו והבלוקצ'יין וכן כותב ומרצה על נושאים אלו, לרבות לגלובס. כמו כן אנחנו גם מקליטים את הפודקאסט KanAmerica, בו התארחת, העוסק בכלכלת ארה"ב ובעולם הקריפטו.

כיצד נחשפת לביטקוין ושוק המטבעות הדיגיטליים?

לאחר פרסום הספר נשאלתי באירועים ובראיונות רדיו, מה אני חושב על ביטקוין כעתיד הכסף, נאלצתי  ללמוד. ועם עזרה מחבר יקר (רז גרבר) שקעתי בתחום. 

המחשבה שמיוצר כאן משהו מהפכני שהוא גם קומבינציה של סוג חדש של כסף וגם תוך שימוש בקונספט טכנולוגי חדשני, הבלוקצ'יין, יחד עם כל החשיבה ושווי המשקל במערכת הביטקוין, הביא אותי ללכת ולהעמיק בתחום עד שנפלתי למה שמכנים באנגלית " מאורת הארנבת" של העולם המתפתח הזה.

על בסיס הכתיבה שלך ב'גלובס', ניכר שאתה תומך בביטקוין. האם אתה תומך באותו אופן גם במטבעות דיגיטליים אחרים? אם לא, מדוע?

ישנם היום יותר מעשרת אלפים "מטבעות" שונים ולא ניתן כלל לאגדם יחד ולהתייחס אליהם כקטגוריה אחת. חלקם הונאה צרופה, חלקם משמשים בפרויקטים טכנולוגיים, חלקם משמשים ככלי תשלום במערכת סגורה, כמו שפעם היו האסימונים בטלפונים הציבוריים. בגדול אני מאד סקפטי ביחס לרובם המוחלט של המטבעות האלו, לפחות ככל שמדובר בהישרדותם,  קיומם וערכם לאורך זמן. 

ביטקוין הוא שונה הן בגלל אפקט הרשת החזק שלו, הן בגלל המוניטין והן בגלל הדרך הפשוטה, אפשר כמעט לקרוא לזה פרימיטיבית, אך כן גם המאד חסינה בה הוא עובד. לכן לדעתי אם יש מטבע דיגיטלי שיש לו סיכוי להפוך לשחקן ממשי בעולם שמירת והעברת הערך זה הביטקוין.

יש הרבה מאד מטבעות שהם שטויות ובועה מנופחת, אשר קרוב לוודאי מישהו בסוף יפסיד בהם כסף. אך יש גם פרויקטים שהם כמו אמזון בשנת 1996. מי שמחליט להשקיע בקריפטו בכלל ובמטבעות שהם לא ביטקוין או איתריום בפרט, לוקח סיכון גדול מאד ומוטב שיבין אותו.

מה דעתך על הרגולציה החדשה שמנסות הממשלה והרשות לני"ע בארה"ב להכיל על מטבעות דיגיטליים, כולל על סטייבלקוינס?

בגדול אני חושב שזה טוב. 

האופציות הריאליות הם מה שממשלת סין עשתה: איסור מוחלט; או מה שממשלת ארה"ב עושה כעת, אסדרה. לא רק שהאופציה השניה עדיפה, אלא שהיא גם תבטיח את התפתחות התחום ולאורך זמן. ככל שהקריפטו יהיה פחות גן עדן לנוכלים, רמאים, מלביני הון, סוחרי נשק, ורוצחים, כן ייטב למי שמאמין בתחום כטכנולוגיה מהפכנית, ומהפכה חברתית.

צריך רק לקוות שהרגולטור, כהרגלו, לא ישפוך את התינוק עם האמבטיה.

ישנם אלו המגדירים עצמם כמומחים שאומרים שלביטקוין אין ערך פנימי, וכי הוא לא משמש כאמצעי תשלום. אם כן, למה שיעלה בערכו מ-1 ל- 63,000 תוך 10 שנים? מכך הם מסיקים כי זו בועה שלא היתה כמוה. מה תענה להם?

הביטקוין הוא אירוע יוצא דופן בהיסטוריה. בלי תקציב שיווק, בלי הנהלה, בלי מימון והפסדים לאורך שנים (כמו אמזון או אובר), הוא הפך למותג עולמי עם שווי שוק של מעל טריליון דולר תוך 10 שנים. 

זו תופעה שקשה מאד להבין וקשה עוד יותר להסביר. הואיל וכבני אדם אנחנו אוהבים למצוא הסברים לכל דבר אז שנתקלים בדברים שקשה להסביר, מייצרים הסברים. והכי קל הסברים פשוטים ומוכרים כמו בועה. לעניות דעתי עדיין אין לנו מספיק פרספקטיבה באמת להבין ולהסביר את הביטקוין.

בדומה למישהו שחי נאמר שלושים שנה אחרי מות ישו, לא היה לו שום דרך וכלים, להבין או לחזות , שחבורת הדייגים היהודים האלו שמדברים על יהודי אלמוני שניצלב, אחד מני רבים, בפרובינציה נידחת של האימפריה, בעצם מייסדים משהו חדש שישתלט קודם על האימפריה עצמה ואח"כ על רוב העולם. או שזו דווקא זה עוד חבורת הוזים שתתפוגג עם הזמן כמו רבות לפניה.

כל עוד בני אדם יהיו קיימים וייצרו יותר ממה שהם צורכים במיידי, יהיה צורך בכלים לשמירה והעברת ערך, אין ספק כי שימוש בטכנולוגיות המתקדמות לתקופה הם שישמשו לייצור כלים כאלו. תוסיף לזה את ענין הפיאט, כלומר קריסת השיטה המוניטרית הנוכחית והנה לך מרכיבים למהפכה היסטורית .

יש שרואים במטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC) כאיום עצום על החופש, ויש שרואים בהם ככלי מוניטרי מהפכני. מה דעתך על ה-CBDC והאם להערכתך לביטקוין ולשוק הקריפטו יש מה לדאוג?

הקלטנו על זה פודאקסט וגם כתבתי מאמר על כך בגלובס. בגדול אני חושב שה-CBDC, אם יקרה (ולדעתי לא יקרה), הוא רעיון רע מאד. קטסטרופה חברתית וכלכלית. אין גבול לסכנות הטמונות בו ובהרבה מאד מובנים כפי שפורט באריכות בכתבה דלעיל. 

בקצרה, השימוש במזומן הוא נרחב ופופולרי. אנשים סומכים על מזומן, עלותו למשתמש אפסית, לא ניתן לגנוב אותו בקלות, קל לנהל איתו מסגרת תקציב, אין איתו בעיות קליטה והתחברות. מעל לכל, הוא שומר על פרטיות המשתמש. זאת בעוד שכרטיסי אשראי הם ההפך הגמור.

להחלפת המזומן במטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי, כאלו שאין בהם שמץ של פרטיות, יהיו תוצאות מרחיקות לכת. עם כל הכבוד לרצון הריבון לגבות בקלות מסים, השליטה והרישום המרכזי של כל טרנזקציה פיננסית עלולה בקלות לפתוח את שערי הגיהנום ולהביא לתוצאות שקשה היום לדמיינן.

פתאום המדינה תדע הכול על כל אזרח, והגישה למאגר למעשה תחשוף את סודותיהם האישיים ביותר של כל אזרח ואזרחית. 

הכסף הדיגיטלי של הבנק המרכזי יטיל אפוא צל ארוך על חופש הביטוי וההתארגנות, הוא גם יעודד צנזורה עצמית מרצון שלא להיחשף. מונופול הכסף הדיגיטלי גם יאפשר לשלול בקלות רבה מאדם את זכויותיו הבסיסיות ביותר על ידי ניתוקו באחת מכל פעילות כלכלית, אשראי או מסחר.

הכסף הדיגיטלי האמור גם יאפשר את ישומם בקלות של רעיונות כלכליים הרסניים כמו ריבית שלילית בשיעורים משמעותיים, ואף יהרוס מהיסוד חלקים מרכזיים במהותו של הכסף והתפקיד שהוא ממלא בכלכלה ובחברה לאור השליטה של פוליטיקאים בו. 

עם הרס מהותו היסודית של הכסף יתחילו לצוץ אמצעי תשלום חלופיים מועדפים, כמו מטבעות זהב, כסף, או ביטקוין. או אז תיאלץ הממשלה לנקוט צעדי דיכוי ואכיפה מתגברים והולכים להבטיח את השימוש בכסף הנחות שלה.

לתהליך הזה של הרס הכסף האמיתי והטהור, זה שכמותו מוגבלת בכוח הטבע או פרוטוקול התוכנה, ועצם השימוש בו חופשי מכפייה ומעקב, יהיו השפעות חברתיות מרחיקות לכת ו"תוצאות בלתי מכוונות" שניתן רק לנחש את היקפן השלילי.

הבשורה הטובה היא שאני מתקשה להאמין שיקרה בגלל כל האתגרים הטכנולוגיים קונספטואליים ביישום הרעיון. קריפטו שהבנק המרכזי מייצר ושולט בו הוא כמו הוליווד שהקרמלין מנהל. לא יקרה. לא שווה.

לכן גם כל ה-CBDC הזה אינו, לעניות דעתי, איום משום סוג על ביטקוין. ה-CBDC מאיים על ביטקוין כמו מטוס נייר של ילדים מאיים על Boeing. אין ביניהם דימיון אלא בשם בלבד.

המטבע הדיגיטלי של סין (ה-DCEP) נמצא במוקד הדיון הגיאופוליטי הבינלאומי. מה דעתך על מהלכיה של סין, והאם היא תצליח לאיים על מעמדו של הדולר באמצעות ה-CBDC שלה?

האויב של הדולר הוא הפדרל רזרב, הבנק המרכזי של אמריקה, לא הבנק המרכזי של סין. פשוט וקל.

אני יודע שזה מאד אופנתי היום להאמין בסין כאימפריה הבאה. אני אינני בין המאמינים האלו. כלכלת סין היא יותר פיאט ויותר בחוב מכלכלת ארה"ב. הדמוגרפיה הסינית גרועה מהאמריקאית, ולסין אין משאבי טבע רבע ממה שיש לארה"ב. 

מי שהמציא את סין היו הדולרים המודפסים של הפדרל רזרב ביחד עם זיעת אפם של מיליוני עובדים סינים שהיו מוכנים לעבוד בעשירית השכר בארה"ב.  

אחרי התמוטטות האימפריה הרומית באו ה-dark ages. אם האימפריה האמריקאית תתמוטט, וימות 'הפקס אמריקנה', לא תבוא במקומה, לעניות דעתי, האימפריה האדומה, אלא עולם של כוחות אזוריים. 

מכל הסיבות האלו אינני חושב שהמטבע הדיגיטלי הסיני מאיים על הדולר. מטבע דיגיטלי הוא ביטוי טכני לא מהותי, אם כלכלות היו מאמינות במטבע סיני היו יכולים לסחור בו כיום.

אבל האם הממשלות שלהם המונופול על הכסף היום, ובעיקר הדולר האמריקאי, יסכימו להתפתחות הזו?

זו שאלה טובה מאד. ולעניות דעתי היא בנויה מכמה חלקים:

  1. האם הם יתעוררו בזמן לעצור את זה?
  2. האם יהיה להם הכח הפוליטי לאסור את זה?
  3. והאם תהיה להם יכולת מעשית לאכוף את זה?

אני לא בטוח שהתשובה לכל השלושה, תנאי הכרחי לאיסור אמריקאי מוחלט, הוא חיובית. לאמריקה, כמו לרוב העולם, יש היום בעיות קשות מאד להתמודד עימם, החל מהידרדרות החברתית והכלכלית הנמשכת שהיא במידה רבה, אך לא רק, תוצאה של‎‎ משטר הפיאט, וכלה בסוגיות הסביבה והאקלים. אני לא בטוח שמלחמה על הביטקוין, בניגוד להסדרה, נמצאת גבוה בסדרי העדיפויות.

אם אתה צריך לדמיין כיצד ייראה העולם הכלכלי-מוניטרי עוד כעשור, תוך התקדמות ב'קרב' שבין קריפטו לכסף פיאט, למה לדעתך עלינו לצפות?

הקרב אינו בין קריפטו לפיאט. עם כל הכבוד לקריפטו אנחנו בקושי 2 טריליון דולר שוק, התל"ג העולמי ( הפיאט) בשנה אחת הוא כמעט 80 טריליון, וסך הנכסים בעולם כמעט 500 טריליון.  

עידן הפיאט הורס את עצמו מבפנים ולהערכתי נראה את סוף העידן הזה בעשור או בשני העשורים הקרובים. אין לזה קשר לקריפטו. הקריסה הזו תהיה מכוערת מאד והרבה עושר ימחק ויחליף ידיים. 

הסיבה העיקרית לכך היא כי שיטת הפיאט בנויה על יצור מתגבר והולך של חוב וכסף ובנקודת זמן מסוימת כל החוב הזה, וכל נזקי שיטת ייצור הכסף והחוב, החברתיים והכלכליים, יהרגו את השיטה. הבהמה פשוט לא תוכל יותר לסחוב את הקרציות. 

הביטקוין, ואולי גם נכסי קריפטו אחרים, עשויים לשמש בנסיבות האלו חלק מהפתרון. מערכת העברת ערך, ושמירת ערך, זמינה, דיגיטלית, שאנשים יוכלו לעבור אליה מיד וביעילות, במקום לסחור בסיגריות כמו בגרמניה לאחר מלחמת העולם השניה. 

הביטקוין הוא גם רשת חברתית ומכאן כוחו, הוא גם טכנולוגיה חדשה, וכמו שהנייר החליף את המטבעות כאשר הומצא הדפוס, תוכנות בלוקצ'יין הינם התפתחות טבעית להחלפת הניירות. 

על כוח אפקט הרשת הזה כתבתי בגלובס בתחילת החודש. אפקט זה יחד עם הביזור וייצור המטבעות הפוחת עם הזמן הם יסוד כוח הביטקוין. ועשויים לשמש חלק מהפתרון בסוף עידן הפיאט.

תודה רבה חנן, שמחתי לארח אותך!

שמחתי גם אני – להתראות 🙂

קבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות מעולם הקריפטו ישירות למייל שלכם:

שתפו:

בן סמוחה

בן סמוחה

בן 32, בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', וכעת מרצה באוניברסיטה. בן הקים את CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו', שיחדיו מהווים גוף התוכן, האקדמיה והקהילה המובילים והגדולים בישראל. בנוסף, נמנה בין מייסדי עמותת Blockchain B7, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין.
בן סמוחה

בן סמוחה

בן 32, בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', וכעת מרצה באוניברסיטה. בן הקים את CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו', שיחדיו מהווים גוף התוכן, האקדמיה והקהילה המובילים והגדולים בישראל. בנוסף, נמנה בין מייסדי עמותת Blockchain B7, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין.

3 תגובות

  1. תודה על הראיון.
    מהכתבה התרשמתי שלחנן יש רעיונות מעניינים, ושהשקיע מחשבה מעמיקה בנושא. שיש לו עוד הרבה תובנות יקרות ערך להציע.
    בעקבות הראיון חיפשתי את שמו באינטרנט. שתי הכתבות שלו בגלובס לא אכזבו וספקו תובנות מעמיקות. במיוחד כיצד בעייה מוניטרית באימפרייה הרומית עצבה את התקופה החשוכה של ימי הבניים.
    בכוונתי להמשיך ולצפות בהרצאותיו של חנן. ולאחר מכן לחפש מידע על קרן ההשקעות שלו. מה הערך המוסף שהקרן מציעה?
    הלוואי שספרו יתורגם לעברית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומחה מומלץ

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

cropped-logo-cryptojungle-2.png

להתחברות מלאו שם משתמש וסיסמה

דילוג לתוכן