רשת הברק (Lightning Network) – המדריך המלא למתחילים

רשת הברק (Lightning Network) היא פיתרון שכבה שנייה לרשת הראשית של הביטקוין, אשר אמורה לסייע בהתמודדות עם בעיית הסקלאביליות בטווח הארוך. מכיוון שמדובר בנושא מורכב, החלטתי לחלק את ההסבר לשני מדריכים שונים, אחד למתחילים ואחד למתקדמים.

בעיית הסקלאביליות

סקלאביליות בעברית משמעותה יכולת ההתמודדות עם גידול בביקוש, או אם נגזור את המשמעות לרשת הביטקוין – היכולת לאכלס יותר טרנסקציות בשרשרת הבלוקים, ולפיכך לאפשר גידול משתמשים מירבי. לפי נתונים מעודכנים, יש כ-22 מיליון ארנקי ביטקוין בעולם. גם אם נוותר על היגיון פשוט (בו כל אדם מחזיק במספר כתובות ארנקים), עדיין מדובר באחוז קטן מאד מהאוכלוסייה הגלובלית. מטבע הביטקוין לא רק מתכנן להוות כסף מזומן דיגיטלי, אלא הוא רוצה להיות מטבע גלובלי, כלומר שכל העולם יוכל להשתמש בו. לכן, על הרשת להתמודד עם בעיה זו עוד בשלביה הראשונים (בימים אלו), בטרם תגיע האדפטציה הרחבה יותר.

פתרונות שכבה שנייה

פתרונות שכבה שנייה (Off-chain solutions) הינם פרוטוקולים אשר נועדו להשלים את הרשת של הביטקוין ע"י ביצוע עסקאות מחוץ לרשת והזנתם בשלב מאוחר יותר לשרשרת הבלוקים. כל זאת תוך שימוש בקריפטוגרפיה דומה ובסנכרון מלא עם הרשת הראשית, כך שלמעשה עבור המשתמש הקטן ההרגשה והשימוש יהיו זהים. כל זה יכול לקרות באמצעות ארנקי מולטי-סיג (Multi-Signature), אשר לעתים מוכרים גם כסוג של חוזים חכמים, ומשמעותם  היא שבכדי לבצע טרנסקציות מחוץ לרשת הראשית, בכל מקרה מוכרחים להשתמש בחתימות הדיגיטליות (קרי המפתחות הפרטיים) של שני הצדדים.

ואז הגיעה לייטנינג נטוורק

רשת הברק, אשר מוכרת בעולם הקריפטו כלייטנינג נטוורק או סתם 'לייטנינג', היא פיתרון שכבה שנייה שנהגתה לפני מספר שנים ומאז נמצאת בפיתוח, וביכולתה (מתוך הנחה שתעבוד כראוי) לאפשר סקלאביליות רחבה יותר משמעותית (עד כדי מיליוני טרנסקציות בשנייה) ויתרונות רבים נוספים שיפורטו בהמשך.

כיצד היא עובדת?

ובכן, האלמנט הבסיסי של הרשת הוא ערוצי תשלומים דו-צדדיים. ערוצי תשלומים הם למעשה ארנקי מולטי-סיג שעברו שידרוג מסוים, שהופך אותם להיות ממש כמו חשבונית בדידים. שני הצדדים פותחים את ערוץ התשלומים באמצעות טרנסקציה על גבי הרשת הראשית, והחלוקה הראשונית של הבדידים היא זו שהופקדה.

קרדיט: טוילנד

כלומר אם נצלול לדוגמה, נניח שאתם ואני משחקים את המשחק שש-בש על מטבעות ביטקוין, כאשר בכל משחק אנו מהמרים על 10 מילי-ביט (0.01 ביטקוין). אם אחרי כל משחק ניאלץ להתחשבן ברשת הראשית, נצטרך כל פעם לחכות לפחות 10 דקות עד שהתשלום יעבור ורק אז להמשיך, והעמלות יהיו יחסית גבוהות מכיוון שמדובר במספר טרנסקציות. לכן, אנו פותחים ערוץ תשלומים ושנינו מפקידים בו 0.05 ביטקוין ע"י ביצוע טרנסקציה אחת בלבד (כל אחד) ברשת הראשית. כך ייראה מאזן התשלומים על גבי החשבוניה (כפי שאתם רואים אתם חנונים חתיכים שכבר הצליחו לעצבן אותי):לייטנינג

כעת, ניצחתי את המשחק הראשון (כמובן) ואתם צריכים להעביר לי 0.01 ביטקוין. מכיוון שמדובר כאמור ברשת צדדית, אנו פשוט עושים טרנסקציה בתוך ערוץ התשלום שלנו ומעבירים בדיד אחד ממכם אליי.

לייטנינג

המזל היה אתכם וניצחתם שלושה משחקים רצוף. באמת, מזל כזה לא ראינו בחיים. בין כל משחק למשחק ביצענו טרנסקציה בערוץ שלנו, וכעת מאזן התשלומים ייראה כך:לייטנינג

אם אנו מעוניינים לסגור את הערוץ, בכל שלב, אין שום בעיה לעשות זאת ע"י שידור הטרנסקציה האחרונה לרשת הראשית. למעשה, השידרוג שעברו ארנקי המולטי-סיג (ומה שהפך אותם לערוץ תשלומים ללא צורך באמון) הוא החלפת החתימות הדיגיטליות המשויכות לכל טרנסקציה אחד עם השני בעת ביצועה, ולכן מכיוון שהפער על האמון גושר כבר אז – כל שנותר לעשות הוא פשוט לשדר את הטרנסקציה לרשת הראשית.

עד כאן הבנו כיצד עובדים ערוצי תשלומים, אבל… זהו? זה לייטנינג נטוורק?

אז התשובה (שכנראה כבר ברורה לכם) – ממש ממש לא!

הפיצ'ר העיקרי של לייטנינג נטוורק טמון לא בערוצי התשלומים, אלא ביכולת ניתוב הכספים ביניהם. למה אני מתכוון? ובכן, נניח שאני מעוניין לרכוש כוס קפה בארומה אך אין לי ערוץ פתוח איתם. למזלי, יש לי ערוץ פתוח עם חבר שלי, לחבר שלי יש ערוץ פתוח עם אמא שלו, ולאמא שלו יש ערוץ פתוח עם ארומה. בזכות לייטנינג, אוכל לרכוש כוס קפה ע"י ניתוב הביטקוין דרך הערוץ של חבר שלי ואמא שלו כל הדרך עד ארומה.

לניתוב יש מספר מאפיינים ו/או מגבלות:

  1. התשלום מוכרח לעבור דרך ערוצי תשלומים המכילים לפחות את הסכום המועבר. כלומר בדוגמת כוס הקפה, אם כוס הקפה הייתה עולה 0.00015 ביטקוין ולחבר שלי בערוץ (או לחילופין לאמא שלו) היה 0.0001 ביטקוין בלבד – לא היה ניתן לנתב את ההעברה דרכם.
  2. הניתוב דרך ערוצי תשלומים קיימים עלול להיות כרוך בעמלת מעבר (זניחה) בכל ערוץ או בחלקם.
  3. שמירה על הפרטיות – הערוץ שדרכו עובר את התשלום לא יודע כלום פרט למי 'הקפיץ' לו את הכסף ולמי הוא אמור 'להקפיץ' הלאה. כלומר, בדוגמה שלנו – אמא של החבר לא תוכל לדעת אם החבר הוא מי שהעביר את התשלום או אני, היא לא יודעת אם התשלום מיועד לארומה או מיועד 'לקפוץ' הלאה מארומה כך שהרגלי הצריכה שלנו והפרטיות נשמרים.

הפיצ'ר הזה הוא שהופך את רשת לייטנינג לכל כך מהפכנית. הדוגמה שנתתי לכם היא דוגמה פשוטה למספר מצומצם מאד של ערוצים פתוחים, ושל אנשים שאני מכיר. דמיינו כעת את לייטנינג פועלת בכל העולם:

רשת הברק
קרדיט: ManWithNoName

ניתן יהיה לנתב כספים דרך אפריקה לדרום אמריקה, או דרך אירופה לארה"ב, באופן כל כך מהיר, יעיל ומיידי שיאפשר למיליוני משתמשים להשתמש ברשת במקביל, בין אם לרכישת כוס הקפה או בין אם להימור על משחק שש-בש שכונתי.

היתרונות והחסרונות של רשת לייטנינג

רשת לייטנינג מאפשרת חמישה יתרונות עיקריים על פני הרשת הראשית:

  1. אנונימיות גבוהה יותר – מכיוון שלא כל הטרנסקציות נרשמות ברשת הראשית, יהיה קשה יותר לנהל מעקב אחר הרגלי הצריכה שלנו או לחלופין לזהות כתובות ארנקים של משתמשים כאשר יזדהו לצידן.
  2. עלות נמוכה יותר – כאשר אני מדבר על עלות, אני מתכוון לשני סוגים שונים של עלויות. הראשון הוא עלות העמלה. העמלות ברשת לייטנינג יהיו זניחות מאד עד כדי לא מורגשות. הסוג השני מתבטא בהפחתת העומס מהרשת הראשית והקטנתה בטווח הארוך.
  3. מהירות גבוהה יותר – ההעברות ברשת לייטנינג הן מיידיות, ברמה של מצמוץ. מצורף סרטון להמחשה:
  4. נאנו תשלומים – אם צפיתם בסרטון, שמתם לב שהוא שולח טרנסקציה בגובה של 100 סטושי – 0.000001 ביטקוין. אותה טרנסקציה ברשת הראשית ככל הנראה הייתה מלווה בעמלה גבוהה יותר מגובה הטרנסקציה עצמה. כלומר, באמצעות לייטנינג נטוורק, ביטקוין באמת הופך להיות כסף מזומן דיגיטלי, ומאפשר תשלומים מזעריים מאד.
  5. סקלאביליות – בעוד שרשת לייטנינג היא לא הפיתרון הסופי וישנן בעיות נוספות שהרשת מתמודדת איתן, ע"י הנגשתה ושיפור חוויית המשתמש בה, ניתן יהיה לשפר משמעותית את הסקלאביליות של הרשת לפחות לשנים הקרובות ולגידול המשתמשים הצפוי.

עם זאת, לרשת לייטנינג יש גם חסרונות, או לפחות "Trade offs" אל מול הרשת הראשית:

  1. מי שמעוניין לקבל תשלום ברשת לייטנינג יהיה מוכרח להיות מחובר לרשת ולשלוח 'בקשת תשלום'. כלומר, בניגוד לרשת הראשית בה פשוט משתפים את כתובת הארנק או את קוד ה-QR, כאן עלינו ליצור בקשת תשלום.
  2. החזקת הכספים ברשת לייטנינג משמעותה החזקתם בארנק חם ולפיכך רמת האבטחה יורדת מעט.
  3. על מנת להתגבר על בעיה מסוימת שמאפשרת רמאות, עלינו 'להאזין' לרשת, כלומר להיות מחוברים ולקבל עדכונים על טרנסקציות שנעשות בערוצים הפתוחים שלנו. הסיבה לכך מובאת בהרחבה במאמר למתקדמים, אך מיד אציג לכם גם את הפיתרון.
  4. פתיחת מקום לריכוזיות – הרצון לנתב תשלומים ברשת עלול להוביל לפתיחת 'Payment Hubs', צמתי לייטנינג עם המון ערוצים פתוחים אשר מכילים סכום ביטקוין גבוה ומאפשרים לאנשים להעביר דרכם תשלומים בתמורה לעמלה. בעוד שהאסוציאציה הראשונה שעולה לנו היא 'בנקים', חשוב שניקח דברים בפרופורציות:
  • א. אין חסמי כניסה, כל אחד יכול לפתוח ערוץ תשלום "ולהתחרות" בהאבים האחרים.
  • ב. רשת הברק איננה תחליף לרשת הראשית, כך למשל אם ארכוש מצלמה באי-ביי בסכום גבוה יחסית אעדיף לבצע את הטרנסקציה On-chain ולא דרך רשת הברק.
  • ג. האבים לא מסכנים בשום צורה את השכבה הראשית של רשת הברק או את מעבר התשלומים בה.

בנושא זה, חשוב להבין שבין ביזור לריכוזיות יש ציר. לא מדובר בשחור או לבן (או שאתה ריכוזי או שאתה מבוזר), אלא ניתן להימצא בנקודה מסוימת על הציר שהיא קרובה מאד לביזור מוחלט, אך לא 100%. במתכונתה הנוכחית, רשת הברק מבוזרת כמעט לגמרי. כאשר הרשת תיכנס לשימוש רחב היקף, ומתוך הנחה שייווצרו Payment Hubs, ניתן להעריך שמידת הביזור תפחת – אך במעט.

רשת לייטנינג – יצירת אקו-סיסטם חדש

ה-Payment Hubs שצוינו קודם לכן אמנם הוצגו כחיסרון מבחינת אלמנט הריכוזיות, אך מהווים יתרון מכיוון שהם יוצרים תמריץ להרצת צמתי לייטנינג.

חישבו על HODLER-ים, אנשים שמאמינים בביטקוין ומחזיקים בו לטווח הארוך. במקום לשמור את הביטקוין בארנק החומרה שלהם, הם יוכלו לצבור עליו ריבית על ידי הקמת צומת ברשת הברק. כל שיצטרכו לעשות זה לשים בו את הסכומים ולפתוח את ערוצי התשלומים הראשונים, ולאחר מכן כל ניתוב ברשת שיעשה דרכם יזכה אותם בסטושיז. חשוב להדגיש שה-'ריבית' שירוויחו הצמתים היא למעשה עמלת ההעברה הפנים-רשתית שישלמו מבצעי הטרנסקציות, שהיא כאמור מזערית (אך על פני טווח תהיה רווחית ל-HODLER-ים).

בנוסף, כזכור לכם בחיסרון השלישי דיברנו על הצורך 'להאזין' לרשת כדי למנוע רמאויות. הצורך הזה מוביל לחלק אינטגרלי נוסף שצפוי להתפתח באקו-סיסטם ונקרא 'מגדלי שמירה' (Watchtowers). תפקיד מגדלי השמירה יהיה לחפש ולמצוא ניסיונות רמאויות מכל הסוגים, כך שלמעשה ניתן יהיה לבצע מיקור-חוץ לשמירה על ערוצי התשלומים שלנו. אותם מגדלי שמירה הם למעשה צמתי לייטנינג עם אלגוריתם ייעודי נוסף (בדומה לכרייה), אשר יקבלו תשלום עבור פעילויותיהם אך ורק אם ישתמשו בשירות שלהם (כלומר אם הם ימנעו בפועל ניסיון רמאות).

ישנן אפליקציות נוספות שנבנות על גבי רשת לייטנינג, האקו-סיסטם מתפתח ונכון לכתיבת מילים אלו יש כ-2,000 צמתים וכ-6,000 ערוצים פתוחים ברשת.

לסיכום

רשת לייטנינג ופתרונות שכבה שנייה נוספים הם חלק אינטגרלי מסקלאביליות הרשת, ומהווים המפתח העיקרי נכון להיום להפיכתו של ביטקוין לכסף מזומן דיגיטלי אמיתי שישמש אותנו בכל סוגי הרכישה ביומיום.

בעוד שהיא נמצאת רק בתחילת הדרך, תהליכי ההנגשה וההטמעה של הרשת ,אשר מובלים ע"י מפתחים מוכרים ברחבי העולם, נמצאים בעיצומם ואנו מקווים שבקרוב היא כבר תהיה בשימוש גלובלי, נוח ויעיל.

שתפו:

Share on email
Share on facebook
Share on whatsapp

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך:

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

שתפו את הפוסט עם חברים