• BTC3398.71120444-0.25%
  • XRP0.2985726531-0.2%
  • ETH87.871795859-0.5%
  • BCH99.82206607421.0%
  • LTC23.6346880501-0.17%
  • ראשי » חדשות ביטקוין ובלוקצ'יין » Blockchain Summit – סיכום הרצאות מהכנס ותובנות אישיות
    Blockchain Summit 2017
    קרדיט: גיקטיים

    Blockchain Summit – סיכום הרצאות מהכנס ותובנות אישיות

    מעל 1,000 אנשים הגיעו הבוקר להיכל קבוצת שלמה בתל אביב, לקחת חלק בכנס הראשון של אגף המטבעות הקריפטוגרפים CryptoTree, מבית Geektime. הכנס, Geektime Blockchain Summit, היה הגדול ביותר שנערך עד כה בקהילת הבלוקצ'יין במזרח התיכון.

    כיום טכנולוגיית הבלוקצ'יין עומדת בראשה של מהפכה תעשייתית חדשה, ובאמצעותה (תודות לה) נתעורר למציאות כלכלית עולמית חדשה. בפסגת הבלוקצ'יין נידונו אפשרויות הגיוס החדשות בתחום, מטבעות וטוקנים קריפטוגרפים רבים, כיצד להיות משקיעים בעצמנו והכי חשוב, זכינו לשמוע מפיהם של בכירים בתעשיית הבלוקצ'יין הישראלית והעולמית על התקדמות הטכנולוגיה בעולם.

    9:00 – הגענו להיכל שלמה

    תנועה רבה בדרך להיכל אמנם לא הייתה, אך מארגני הכנס דאגו לצ'פר את המשתתפים בתרגילי כושר של עמידה במקום. מספר דוכנים של ICOs הוצבו לפני העלייה ליציעים, ובעיקר הרבה קוראסונים, בורקסים, קפה ומינגלינג.

    לאחר כשעה, עלה המנחה לדברי פתיחה – והצגת המרצה הראשון.

    10:00 – עידו שדה (Saga Foundation)

    עידו שדה עתיר הניסיון עלה ראשון לבמה ונשא דברי פתיחה על עתיד המטבעות הקריפטוגרפים. "בינינו לבין הבנקים, ממשלות, חברות הביטוח ושאר המתווכים חוזה. המתווכים הללו מנסים להוציא את המקסימום במסגרת החוזה, כולל למלא Secondary Targets ולא רק את המטרה העיקרית שעומדת מאחוריו". עידו דיבר על כך שהמתווכים הגדולים לא באמת מחפשים כיצד 'לדפוק' את הצרכן, אלא כיצד להוציא עבור עצמם את המקסימום תוך כדי סיכון של מינימום.

    "הגעת הבלוקצ'יין לעולם מזכירה לנו שלא בהכרח המדינה והבנקים חייבים לעשות הכול עבורנו" ציין עידו, שנוכל להיות יותר אדונים לעצמנו כעת. עידו הציג בדרך יפה את עולם ה-ICO – Initial Coin Offerings, כאשר אמר ש-ICO אינה רק דרך גיוס כספים חדשה, אלא שינוי מוחלט של יחסים בין מגזר פרטי לציבורי, ובין משקיע לארגון. למעשה,  ICO כורך את כל הצדדים למטרה אחת – שערכו של הטוקן והחוזה יעלו.

    גם על אי היציבות בערך הביטקוין ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים הספיק לדבר עידו, כאשר הדגיש שבעיניו "אי היציבות בביטקוין ובקריפטו נובעת מניסיון של מעבר אמון מהעולם הישן, לעולם החדש. מהאמון בבנקים, בממשלות ובמתווכים נוספים, לאמון אחד בשני." לדבריו, עלינו לנסות לבצע שינוי אמון הדרגתי באמצעות טכנולוגיות נוספות ולא בהכרח דרך מטבע. יצירת מטבע חדש הוא הצהרה של אגרסיביות מהירה וחזקה מדי, שעלולה לגרום לבעיות אמון במקום לגשר עליהן. "עלינו למצוא איזון בין שמירה על פרטיות ועל כוח הציבור, לבין נתינת כוח למדינה לגבות חשבונות ומסים ולנהל את המדינה."

    עידו סיים עם המלצת ייעול, כאשר טען שעל מנת להנגיש את הבלוקצ'יין, בראש ובראשונה עלינו להנגיש את המושגים הכלכליים הרלוונטיים – כסף פיאט, סניוראז', אינפלציה, ריביות – לציבור הרחב. רוב הציבור אינו יודע דבר על כלכלה וכיצד היא פועלת, וכל מה שהם יודעים כעת זה שעכשיו קיימת דרך להעביר "Store of Value" במקום זהב.

    10:30 – משה חוגג (SIRIN LABS)

    מיד אחרי עידו, עלה היזם הישראלי המצליח משה חוגג. משה לא חיכה רגע, וישר הטיל פצצה:

    "הבועה הכי גדולה, היא כסף פיאט. הממשלות מדפיסות כספים ללא אבחנה. כסף פיאט הוא שיטקוין. הביטקוין הוא לא הבועה, אלא המחט שמפוצצת אותה."

    אלו דברים שלא כל אחד ירשה לעצמו לומר משום שהם עלולים להישמע אנרכיסטים, אך למען האמת הוא צודק לחלוטין. אבל זה דיון לזמן אחר, נחזור לעניינינו.

    ישנן לא מעט בעיות בעולם הקריפטו והבלוקצ'יין, ומשה שטף אותן עבורנו. הבעיות שציין היו בראש ובראשונה אנונימיות. כספים שחורים רבים עוברים דרך המטבעות הקריפטוגרפים, וזה אכן סוג של גן עדן עבור הלבנות הון. בעיה נוספת שציין, היא שהבלוקצ'יין לא מונגשת. היא עוד לא הוכיחה שהיא זו שתשנה לנו את החיים.

    אך הבעיה הגדולה ביותר שדיבר עליה משה, היא לאו דווקא הסקלביליות, האנונימיות או הרגולציה, אלא ממשק המשתמש. באמצעות דוגמה קלילה על גברת מבוגרת שמזמינה מונית דרך אפליקציית גט-טקסי מבוזרת, וצריכה להיכנס לבורסת Bittrex על מנת לרכוש את הטוקן שלה כדי שיהיה לה איך לשלם, הצליח משה להעביר את המסר שעליו דיבר.

    SIRIN LABS – חוגג ניצל את המינוף שהכין לעצמו – והציג את המיזם החדש שלו בתחום, שבדרך ל-ICO, ונקרא SIRIN LABS. חוגג וצוותו מפתחים טלפון חכם מבוסס בלוקצ'יין, בשיתוף עם Bancor הישראלית. בטלפון החכם יוכלו המשתמשים לבצע המרות של טוקנים/מטבעות קריפטוגרפים בקלות רבה, מבלי להרגיש כלל שהתהליך קורה ברקע. "כל עוד לא נפתור את בעיית ממשק המשתמש, אין לנו מה לדאוג לפתירת בעיית הסקלביליות".

    את דבריו סיים עם נקודת מבטו על עתידו של טכנולוגיית הבלוקצ'יין. בעיניו, הדבר העיקרי שטמון באפשרויות הטכנולוגיה הוא שינוי מודלים חברתיים בצורה דרמטית. בעיקר חברות שהמודל העסקי שלהן הוא למטרות רווח (For profit companies). "מודל זה הוא מודל מקולקל כי הם רוצים לקחת מאיתנו, הצרכנים, יותר – וכחברה לתת פחות, במסגרת מה שמותר להם." זהו מודל בעל ניגוד אינטרסים מובנה, ועל ידי שינויו נוכל להציף יותר ערך.

    11:00 – פאנל – האם הביטקוין הוא בועה?

    הפאנל, אשר הורכב ממני רוזנפלד (יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי), משה חוגג (Singulariteam), עמי בן דוד (Spice.VC), אבישי זיו (Alignment) ואלכס משינסקי (Celsius) הונחה ע"י מוטי פאר, מנכ"ל משותף בחברת יחסי הציבור Blonde 2.0.

    השאלה הראשונה שנשאלה הייתה האם הביטקוין הוא בועה, ואם כן – מה הן ההשלכות לכך. מגוון רחב של תשובות התקבלו ממשתתפי הפאנל: "שער שעולה בחדות, גם יורד בחדות" אמר מני רוזנפלד שלטענתו השוק אכן נמצא במצב מעט בועתי. אלכס משינסקי מנגד, טען כי הבועה האמיתית היא לא הביטקוין, אלא האמון במערכות האחרות שמנהלות את חיינו.

    השאלה הבאה עסקה בקריטריונים לבחירת מטבע קריפטוגרפי / ICO להשקיע בו. משה חוגג המליץ לכולם לקנות ביטקוין, אך לא לסחור בו. אלכס אמר שגיוון חשוב, ולכן הוא פיצל את השקעתו בשלושת המטבעות המובילים: ביטקוין, את'ר ולייטקוין – 33% בכל אחד. למרות זאת, הייתה הסכמה פה אחד בקרב משתתפי הפאנל על כך שכל משקיע חדש בתחום מוכרח ללמוד ולהבין כיצד הטכנולוגיה והמטבעות עובדים, ורק לאחר מכן להשקיע.

    אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים, אך לסיכום הפאנל שאל מוטי את המשתתפים איך הם רואים את הביטקוין ואת שווי שוק המטבעות הקריפטוגרפים בעוד שנה מהיום. הנביא הראשון הגיח בדמות משה חוגג שאמר שמחיר של 50,000$ אינו בגדר אשליה, ושהשוק יכול להגיע אף להגיע לטריליון דולר. משינסקי צפה תיקון במחיר הביטקוין לכ-9,500$ בזמן הקרוב, ולאחר מכן זינוק מחדש לאזור ה-30-50 אלף דולר. מני היה הורס השמחות כשהביע דעתו שייתכן שהביטקוין אף יהיה נמוך ממחירו הנוכחי, אך בהסתכלות לטווח רחוק יותר – ביטקוין אחד יכול להיות שווה מיליון דולר.

    11:20 – אילן בוגנים (Leumi Tech)

    אילן הגיע מטעם Leumi Tech כדי לדבר על כיצד בנק לאומי רואים את טכנולוגיית הבלוקצ'יין, האם כאיום או כהזדמנות?

    הוא התחיל עם השוואת טכנולוגיית הבלוקצ'יין להמצאתו של הלייזר. למעשה, רעיון המצאת הלייזר נהגה במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר רצו להאיר על מטוסים שטסים נמוך ולא היה איך. כך שהלייזר הומצא – כדי להיות פנס. עם זאת, בשנות ה-60 כאשר הוצג, שמו לב שכשהאירו עם הלייזר על השולחן – הוא השאיר סימן על תמונה שהייתה תלויה על הקיר. עד אז, לא היו מודעים לסגולותיו של הלייזר. היום, הוא משמש אותנו כמעט בכל תחום.

    "טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא מרכיב חיוני במעבר לכלכלה חכמה" אמר אילן. רוב המוסדות הפיננסים נמצאים 'במירוץ לבלוקצ'יין' ומשקיעים כספים רבים במחקר ויישום הטכנולוגיה. למה, אתם תוהים? בעיקר משום שהם מגלים הזדמנויות ואפשרויות עסקיות חדשות. אך סיבה לא פחות חשובה היא כי הם מפחדים. מה-Hype סביב הטכנולוגיה, מהדיסראפשן שהיא יוצרת בשווקים, ומהלחצים התחרותיים הנובעים ממירוץ היישום הטכנולוגיה.

    על פי הדובר, היישומים העיקריים לבלוקצ'יין במערכת הבנקאית יבואו בדמות מטבעות דיגיטליים של כל בנק, יומן מרוכז (תוך הסרת ה-Proxies), שטר מטען מאובטח (Secured Supply Chain) והטמעת החוזים החכמים של אם-אז.

    לאורך כל דבריו, חזר אילן על דיסראפשן – שיבוש שוק – וירה עלינו דוגמאות כמו אפל, גוגל ואמאזון ששינו לחלוטין את התמונה בתחומים בהם עוסקים. המשפט שהכי אהבתי שנאמר, ומסכם את זה בצורה נהדרת הוא "לבלוקצ'יין יש את הפוטנציאל להיות הדיסראפשן של הדיסראפשנס". אילן, ייצג את בנק לאומי כאשר אמר שהבנק חוקר ומאמץ את הטכנולוגיה, ושכשהיא תשנה את העולם תוך 10 שנים – הם יעלו על גל הדיסראפשן, ולא יהיו אלו שנשארים מאחור.

    11:30 – שלי תשובה (Deloitte)

    חברת Deloitte היא חברה מובילה העוסקת בייעוץ וראיית חשבון ופעילה מזה זמן רב בעולם הבלוקצ'יין. תשובה, ראש מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת, הגיע כדי לדבר עם הקהל על תופעת ה-ICO, כיצד היא נבדלת מתופעת ה-IPO שאפיינה את בועת הדוט.קום ומה בעיקר גורם ל-ICO להיכשל.

    ההרצאה החלה עם גרף, שמזכיר מאד את גרף מחיר הביטקוין. "9 שנים – 100,000%" אמר תשובה. אך לא הגרף של הביטקוין היה הגרף על המסך, אלא הגרף של מדד הנאסד"ק, שלאחר מכן התפוצץ ותוך 3 שנים ירד בכ-75%. את ההשוואה הביא שלי, לא משום שהביטקוין הוא בועה, אלא משום שהנאסד"ק התאוששה, הכלכלה בנתה את עצמה מחדש באופן הדרגתי, והובילה לענקי אינטרנט – מונופולים מסוג חדש – כגון פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט. המסר הסמוי הוא – שגם אם הביטקוין יקרוס – יהיה זה זמני בלבד, כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין, והביטקוין – לא הולכים לשום מקום בטווח הרחוק.

    "ICO היא טרמינולוגיה שמחקה את IPO" המשיך שלי. בסטארט-אפ מסורתי, הליך גיוס הכספים הוא מסובך הרבה יותר. לרוב, יהיו מספר סבבי גיוסי כספים  לשם ניסוי וטעיה, לשם הקטנת הסיכון. הקטנת הסיכון כרוכה בהרבה זמן ומשאבים שמושקעים לשם גיוס הכספים, ומונעת התקדמות בפיתוח המוצר. כמו כן, בסטאר-אפ מסורתי מתקיימת חלוקת אקוויטי – השתתפות בהצלחת הסטארט-אפ. בחלוקת אקוויטי, נוצר דילול משמעותי עבור הסטארט-אפ. לבסוף, קבלת ההחלטות בסטארט-אפ מתנהלת בצורה ריכוזית, כאשר למשקיע במיזם יש יכולת השפעה ושליטה על תהליכים שקורים.

    ל-ICO יש המון יתרונות, כגון גיוס יעיל, שיתוף הסיכון ואף חלוקתו. ICO שונה מסטארט-אפ מסורתי בכך שגיוס הכספים הראשוני הוא לרוב מכומת בסכומים גדולים, שמאפשרים גמישות עסקית (למשל שינוי דרך מקצועית, אסטרטגיית מוצר וכו'). ב-ICO אין חלוקת אקוויטי, אלא יש הנפקת טוקנים. לכן, בדרך גיוס זו אין דילול כלל, או שהוא קטן מאד. ההבדל האחרון טמון במודל קבלת ההחלטות, כאשר ב-ICO לרוב הוא מבוזר לחלוטין.

    עפ"י שנים של מחקרים, והיגיון בריא, המשקיע הממוצע רוצה להגדיל את התשואה ולהקטין את הסיכון. ב-ICO עם זאת, יש הרבה יותר סיכון – וגם הרבה פחות שליטה עליו. "בחודשים האחרונים ניתוחים מראים שהגיוסים הגדולים הניבו פחות תשואה מהגיוסים בקנה המידה הקטן יותר, כך שלמעשה ה'הייפ' היה חשוב יותר מהטכנולוגיה עצמה" אמר תשובה.

    לסיכום הראה הדובר כיצד לבצע אופטימיזציה ל-ICO:

    1. מוצר חיוני ובעל מודל כלכלי חזק עבור הטוקן שלו.
    2. השקעת זמן בחשיבה על תכנון ואסטרטגיה – במחשבותינו, עלינו להתחיל מהסוף ולא מההתחלה – כדי להיערך להתמודדות עם תרחישים שהיום יש פחות מודעות אליהם, או שהם רחוקים.
    3. שימוש בבלוקצ'יין ליצירת חוקיות והגברת הביטחון והערבות למשקיעים. למשל, החזר כספי למשקיעים עד כחודש לאחר הגיוס.
    4. לאמץ רגולציה ו-Compliance מהרגע הראשון. גם אם זה עוד לא מוטמע בחוק. זאת ניתן לעשות ע"י רגולציה עצמית.

    11:50 – שאול אדרת (שבלת ושות')

    עו"ד שאול אדרת הגיע כדי לספר עלינו על התפתחות הרגולציה בתחום הבלוקצ'יין בארץ ובעולם. הוא התחיל בהארת עינינו למונח הרגולטורי שהומצא עבור ICO, והוא TGE – Token Generation Event.

    האם מטבע / טוקן קריפטוגרפי הוא נייר ערך?

    זוהי שאלת השאלות שנשאלת בכל רחבי העולם. בישראל, וגם ברוב העולם, כנראה שכן. ההגדרה המשפטית של נייר ערך היא רחבה בכוונת תחילה, על מנת שתוכל לכלול דברים חדשים ו'מוזרים' לרשויות. שאול המשיך עם דוגמה: "שובר הנחה לסופר-פארם בעיתון, הוא למעשה נייר ערך שמקנה זכות תביעה נגד סופר-פארם. זכות התביעה היא בדמות רכישת מוצר מסוים בהנחה".

    הרשות לניירות ערך הקימה ועדה ייעודית לדיונים במטבעות הקריפטוגרפים. בפני ועדה זו, עומדות 3 אפשרויות מרכזיות:

    1. המודל השוויצרי – חקיקה ייעודית לאופן ביצוע ICO, בלי קשר לאופיו של הטוקן.
    2. המודל האמריקאי – ישנן הנחיות מפורטות מהו נייר ערך, וקיימות בדיקות משפטיות שבוחנות אם ה-ICO נכנס תחת ההגדרה.
    3. מודל ארגז החול (Sandbox) – יצירת כללים נוחים להנפקת מטבע נייר ערך, בדומה לכללי ה-Crowdfunding.

    לאיזה כיוון הועדה תלך?

    "אני מאמין שנושא המטבעות הדיגיטליים והנפקתם חייב לקבל התייחסות רגולטורית אוהדת, אולי אפילו נועזת במידה מסוימת כדי לתת סיכוי לאפשרות לפתח מרכז פיננסי בינלאומי ל'מטבע ני"ע". מבחינת דבריו של פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, ניתן רק להסיק שבחודשים הקרובים תהיה חקיקה ישראלית שמקדמת ICO תוך שיתוף פעולה עם רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

    אדרת סיים עם משל העוסק בחשיבות המחקר והייעוץ המשפטי בטרם יוצאים ל-ICO, כאשר סיפר על ה-ICO המפורסם Tezos שגייסו 232 מיליון דולר ביולי השנה, ועל מנת להצטייר כחוקיים בפני הרשויות בארצות הברית, הקימו אגודה שלא למטרות רווח בשוויץ על מנת להחזיק שם את כספי הגיוס. מאחר ולא בחנו את החוקים בשוויץ לעומק, הם איבדו את השליטה על האגודה לטובת המנכ"ל המקומי אשר כפוף לחוקים הנוקשים ולא הסכים לשלוח להם כספים. כתוצאה, כבר הוגשו 3 תביעות נגד מקימי המיזם בידי משקיעים שנפגעו, בטענה ש-Tezos הינו נייר ערך ולא Utility Token כפי שניסו לצייר. האגודה השוויצרית כה קפדנית, שהיא אף איננה מוכנה לשלם עבור ההגנה המשפטית שלהם.

    12:00 – אדיר רון (Microsoft)

    "התאגידים צריכים לגשר על פערים שנוצרו כתוצאה מייעוד טכנולוגיית הבלוקצ'יין למגזר הפרטי, ושרמת השקיפות בה היא כזו שהם אינם יכולים להרשות לעצמם."

    אדיר רון הגיע כדי לספר לנו על פרויקט Coco של מיקרוסופט, ועל כיצד מיקרוסופט נכנסת לתחום הבלוקצ'יין הארגוני. הוא התחיל עם Blockchain as a Service (BaaS), הדרך של מיקרוסופט לעזור לתאגידים להטמיע את טכנולוגיית הבלוקצ'יין בארגונם.

    "חוזים חכמים לא תוכננו למינוף תאגידים קיימים, לכן צריך ללמוד איך למדל ולמנף את זה עבורם." אמר אדיר. בנוסף, דיבר על הקושי בשילוב הבלוקצ'יין עם מודלים קיימים בתאגיד והציג את זה כסוג של "הכול או כלום" מבחינת המערכות הקיימות בתאגיד.

    לטענתו, ישנן 3 שאלות שתאגיד צריך לשאול עצמו, כדי לבדוק האם הוא מתאים לטכנולוגיית הבלוקצ'יין והאם היא מתאימה לו:

    1. האם הבלוקצ'יין מתאים ל-Scenario שלנו? בודקים זאת ע"י שאילת השאלות הבאות:
      1. האם העבודה עוברת תהליך בין כמה גופים, שאתה לא בהכרח סומך עליהם? (Trust boundaries)
      2. כמה אנשים משחקים עם המידע שעובר בין כולם? אם יש יותר מאחד, זוהי בעיה.
      3. האם יש גוף (אודיטור) שתכליתו לאחד בין כולם? (לרוב מדובר במתווכים שעולים כסף רב ומסרבלים את התהליכים, אך השימוש בהם הוא הכרח)
    2. איזה טכנולוגיה להתחיל לממש? הבלוקצ'יין מתמודדת עם לא מעט אתגרים כגון סקלביליות, חשאיות (Confidentiality), ומודל קונצנזוס לממשל.
    3. איך בעצם מתחילים?

    בשלבי הסיום עבר אדיר לספר על Coco, פעילות קוד פתוח של מיקרוסופט שמאפשרת ליצור בלוקצ'יין תאגידי תוך יום אחד בלבד. למעשה, ה-Coco יוצרת גשרים בין פרויקטים רבים.

    12:15 – גיא יצחקי (Intel)

    'כיצד הופכים את הבלוקצ'יין מ"הייפ" למציאות' הייתה הסוגיה שבה עסקה ההרצאה. גיא יצחקי עוסק בתחום הבלוקצ'יין כבר מספר שנים, והגיע לומר בפשטות: כל מי שבתחום הבלוקצ'יין מזה זמן, כבר היה ב'הייפ' משלו.

    "יש פער בין הטמעת בלוקצ'יין בארגונים לבין שאר אפשרויות הבלוקצ'יין (ביטקוין, ICO וכו')" התחיל גיא. הארגונים עומדים בפני אתגרים רבים כגון פרטיות וביזור, סקלביליות וחוסר היעילות של מנגנון הכרייה Proof of Work שעליו מבוסס הביטקוין, וכמובן שבעיית האמון: "Blockchain is only as good as the data it hold" – אך איך נוכל לדעת שהמידע הזה לא שונה בדרכו לבלוקצ'יין? לשם זה אגב, הומצאו ה-Smart Oracles, מכשירי IoT (Internet of Things) שיהיו הפתרון, ויזינו לבלוקצ'יין נתונים בזמן אמת אשר ישודרו מחפצים שמחוברים לרשת.

    אז איך מתמודדים עם האתגרים הללו?

    TEE – Trusted Execution Environment – אזור בטוח שאפשר להתנהל בו תחת פיקוח ואמון, עד שהמידע מוזן לבלוקצ'יין. אינטל פיתחו TEE משלהם, ובאמצעות Enclaves (מובלעת, בתרגום ישיר) יצרו אמון ברמת הפלטפורמה.

    כיצד מחברים את הכול?

    מבחינת הפרטיות, הבלוקצ'יין עצמה תהיה ריכוזית, אך ה-TEE אשר יהיה מחובר ומסונכרן אליה יהיה שקוף וחשוף למשתמשים. בסקלביליות לעומת זאת, נוכל להתמודד ע"י Proof of Elapsed Time, תהליך רנדומלי להוספת בלוק בסביבה מאובטחת וסגורה, במקום אלגוריתם ה-Proof of Work. ולסיום, עם סוגיית האמון נתמודד כפי שציינו קודם לכן, באמצעות Smart Oracles אשר יזינו מידע אמין, מוצפן ומוגן לתוך ה-TEE.

    12:40 – מתחילים הפיצ'ים (Pitches)

    אחד אחרי השני, כאשר לכל אחד יש כ-10 דקות, עלו מציגי פיצ'ים של טכנולוגיות / חברות על הבמה וחשפו את תכליתם ומטרתם. הראשונים היו Spice.VC, קרן הון סיכון המגייסת הון ע"י שימוש בבלוקצ'יין דרך Securitize, תוך התאמה לרגולציה מקומית ולכללי ה-Compliance. מיד לאחר מכן עלו ICOHeadStart אשר מעוניינים להשתמש בחוכמת ההמונים דרך הבלוקצ'יין, על מנת למצוא את ההשקעות הנבונות ב-ICO החדשים.

    Wawallet היו הבאים בתור, עם פרזנטציה מוזרה מאד ורוויה בתקלות. הם מחפשים ליצור רשת גלובלית שמחברת בין בנקים, בורסות קריפטו ומוסדות פיננסים נוספים, על מנת לספק ללקוחותיהם מקום אחד בו כל נכסיהם ינוהלו. אם חשבתם שנעבור את שלב הפיצ'ים מבלי לקבל רשת חברתית חדשה – כמובן שטעיתם! היו אלה Narrative שעלו לבמה, והציגו כלכלה חברתית חדשה מבוססת איכות ומוניטין, וע"י תגמול היוצרים תחילה.

    נהננו מפיצ'ים נוספים כגון Winding Tree, Algochain, Celsius, STOX, LeadCoin ועוד.

    לצערנו, באזור השעה 14:00 נאלצנו ללכת לפני תום הכנס עקב אילוצים, אך לא נשאיר אתכם סקרנים לגבי מה שפספסתם.

    באזור 14:15 התחיל פאנל שדן בדרכי הצגת ה-ICO שלכם לתקשורת. הפאנל כלל את השתתפותן של שלוש עיתונאיות בכירות מכתבי העת הבינלאומיים CNBC, רויטרס, Bitcoin Magazine ו-The Street, והובל ע"י איילת נוף – מנכ"לית Blonde 2.0.

    לאחר מכן, עלה בני חקק, מנכ"ל המודיעין העסקי בגיקטיים, לספר כיצד קוראים בין השורות בעת חקירת Whitepapers של טכנולוגיות, ולסיום קינחו Geektime בפאנל אחרון שהורכב מאדיר רון (Microsoft), חגי צחור (Deloitte), גיא יצחקי (Intel) ואור פרלמן (Chromaway) והונחה ע"י לו קרנר. הפאנל עסק בבלוקצ'יין לתאגידים.

    לסיכום, הכנס (לפחות החלק שהספקתי לחוות) היה מעניין מאד, חשף השקפות עולם חדשות, פקח עיניים לגבי סוגיות נוספות שמטילות צל על עתיד הבלוקצ'יין ואורגן בצורה טובה.

    נתראה בכנס הבא!

    אודות בן סמוחה

    בן סמוחה
    שותף-מייסד של CryptoJungle, יזם צעיר, בעל ידע מקצועי נרחב בעולם הבלוקצ'יין שנצבר לאחר תקופה ארוכה של למידה, מחקר ומסחר. מייסד קהילת הבלוקצ'יין בדרום הארץ ומעביר הרצאות על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים.

    עשוי לעניין אותך גם...

    בלוקצ'יין באר שבע

    כנס הבלוקצ'יין השנתי בבאר שבע יוצא לדרך!

    0שיתופים שתפו בפייסבוק צייצו בטוויטר שתפו בלינקדאין שלחו ב-WhatsApp לפני כמעט שנה, נפגשו מעל 300 …

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    לשיתוף הפוסט לחצו כאן

    תודה רבה על השיתוף ! 

    עשו לנו לייק ותמיד תהיו מעודכנים:

     

    שתפו את הפוסט עם חברים