[דעה] ביטקוין מול אמזון: כיצד אומדים את ערכם הכלכלי?

טור דעה מאת חנן שטיינהרט, מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר “A Brief History of Money” ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com. 

שעה ששער הביטקוין נוסק אל מעבר למחיר של 50 אלף דולר חוזרות הכתבות המסבירות כי מדובר בבועה מרהיבה ותו לא. זאת הואיל ולביטקוין, בניגוד למניות למשל, אין שום ערך כלכלי.

אחרים מסבירים כי הביטקוין עתיד לחזור לאפס או קרוב לכך משום שאין לו ערך פנימי-אמיתי (אינטרינזיק ווליו), שהוא (כביכול) ערך קבוע ומדיד, מעין ערך פיזי, לעומת הביטקוין שאין בו דבר מלבד אמונה או בשמה הפחות אלגנטי, ספקולציה.

עם כל הכבוד לטענות מלומדות אלו, חולשתן בעובדה כי עולם המושגים בהם הם משתמשים לוקה מין היסוד. בניגוד למיתוס ולביטויים המקובלים, אין במציאות באמת דבר כזה "ערך כלכלי" או "ערך פנימי", שהם כביכול ערכים מוחלטים ומוצקים. אלו רק ביטויים בעלמא ותו לא.

בניגוד לעולם המושגים המנסה לייצר כבכיכול סדר והיררכיה, במציאות רק לאנרגיה ולזמן "ערך פנימי" של ממש. כל הערכים האחרים אינם אלא ערכים מוסכמים הנובעים מאמונות, דעות, או מיתוסים, או בקיצור סוג של פסיכולוגיה אנושית.  

לתפוח יש ערך אנרגטי של 50 קלוריות, זהו ערך מוחלט בעיקר משום שאם אדם לא יצרוך 1500 או 2000 קלוריות ליום סופו שימות. הביקוש לקלוריות אינו משתנה בין תרבויות וזמן, ואף לא בין בני אדם לחיות. הואיל וכל אורגניזם זקוק לקלוריות בכדי לשרוד יש למספקי הקלוריות, כמו מזון, ערך אינהרנטי, אמיתי ופנימי.

גם לזמן יש ערך מוחלט. הואיל ומשך חיי האדם מוגבלים, וכן שעות העבודה שלו ביום, ומאחר ואין דרך לייצר זמן, ומאידך רוב בני האדם, כמו רוב האורגניזמים החיים, אינם מבקשים למות, ניתן בביטחה לומר שזהו "מוצר במחסור" תמידי וקבוע, ובעל ערך אמיתי פנימי. באופן דומה ניתן גם להתייחס לאוויר ולמים. 

כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר. לכל המוצרים והחפצים האחרים, כמו גם האמונות אשר בני האדם המציאו, אין שום ערך מלבד זה הסובייקטיבי שהם נותנים לו בנקודת זמן ומקום מסויימת. 

מהו ערך כלכלי?

מה הערך הכלכלי של קילו זהב? מה הערך הכלכלי של ציור של רמברנט? מה הערך הפנימי של נעלי נייקי? מהו הערך האמיתי של מכונית טסלה? התשובה פשוטה. כלום. ערכם נובע רק רק ממה שאנשים מוכנים לתת-להחליף עבורם, ומה שהם מוכנים לתת-להחליף עבורם אינו אלא תלוי במה שקראנו לו לעיל "פסיכולוגיה". 

נסו לתת למישהו במדבר סהרה ציור של רמברנט תמורת הג'ריקן האחרון של המים? נסו להחליף עם אסקימואי נעלי נייקי בנעלי פרווה, נסו לתת לשבט אינדיאני אבוד באמזונס קילו זהב תמורת קילו בשר, נסו להחליף מכונית טסלה בדונם אדמה בכפר נידח באפריקה, או אז יתברר לך מה ה"ערך הכלכלי" והפנימי של כל אלו. 

לכל מוצר, ולכל חפץ , לכל אונקיית זהב, ולכל מכונית טסלה, יש אותו ערך כמו ל"מפתח הפרטי" לנכס דיגיטלי מופשט, וזהו ערך של מה שאנשים מוכנים לתת-להחליף עבורו. למה אנשים מוכנים להחליף סידרת אותיות וספרות דיגיטליות, בסידרת ביטים אחרת המכונה 55 אלף דולר? למה אנשים מוכנים להמיר את פרי עמלם בצבעים שאירגן על בד אלמוני בן המאה ה-17, אך אינם מוכנים להמיר אף חצי מהתמורה הנ"ל בצבעים יפים לא פחות שהם עותק של הציור הראשון? מדוע אנשים מוכנים לרכוש זוג נעלי נייקי משומשות ובנות 40 שנה תמורת $2,500 דולר, שעה שהם יכולים לקנות זוג חדש תמורת מאה בלבד? מדוע זוג מכנסיים שעיצבה ותפרה פלונית "שווה" פי 10 מאלו שעיצב ותפר אלמוני?

לכל הבחירות האנושיות האלו מקור אחד זהה. אלו בחירות אישיות הנובעות ממגוון דימויים ואמונות שמקורם בעולמות החינוך, התשוקות, החלומות, התקוות, וכיוצא באלו תפיסות של בני אדם. כאלו שהם במהותם תלויים בזמן, מקום, חינוך, תרבות, נסיבות, לחץ חברתי, מבצעי פרסום, שיווק, תעמולה, וכיוצא באלו.

לתמונה מרהיבה של רמברנט אין "ערך פנימי" או ערך כלכלי גדול יותר מקישקוש שאנוכי יכול לצייר על בד. הסיבה מדוע הקישקוש שלי אינו שווה דבר ואילו של רמברנט שווה הרבה עשרות מיליונים אינו נובע מהקישקוש עצמו, אלא מרצון הקונים בלבד, קרי מה שאנשים מוכנים לתת עבורו. לכן בשנת 1921 התמונה השניה היקרה ביותר בעולם ("הילד הכחול") נמכרה במחירי היום בפחות ממליון דולר, ואילו מאה שנים מאוחר יותר, התמונה השניה היקרה בזמננו (אינטרצ'יינג') נרכשה לפני שנים בודדות בכ-300 מיליון דולר.

הפסיכולוגיה הזו היא גם מה שקובעת את ערכם של מניות.

הערך הוא סובייקטיבי  

למרבה הפלא אין שום הבדל בין "ערכו הכלכלי והפנימי" של ציור מקורי של ווילאם דה-קוניג (צייר ה"אינטרצ'יינג")  ו"ערכה הכלכלי" של מניית אמזון או טסלה. הסיבה היחידה שבגללה אנשים קונים מניות אלו, ואחרות, היא האמונה כי ערכם יעלה לאורך זמן. לו היתה ידיעה וודאית כי שוק המניות ירד לאורך זמן, נניח למשל ב-5% לשנה, השוק כולו היה יורד לאפס, וזו היתה נבואה המגשימה עצמה בתוך ימים.

מדוע אנשים מאמינים כי ערכם של המניות יעלה? לכך סיבות רבות וחלקן אף טובות, אך כולם מתחום ה"אמונה" ונגזרותיה השונות. כמו למשל האמונה כי החברות ייצרו מוצר שלקוחות ירצו לקנות, או האמונה כי הנהלת החברה הינה מקצועית ותנהלה בתבונה גדולה יותר מהנהלת קודאק בזמנו. האמונה כי לציבור הצרכנים יהיו האמצעים לקנות את מוצרי החברה. האמונה כי הבנק המרכזי ימשיך וידפיס כסף ולכן יצור את האמצעים להמשיך ולקיים ביקושים בשוק המניות. האמונה כי הבנק המרכזי ישאיר לשנים קדימה את שיעור הריבית על אפס ולא יעיז, כמו פול וולקר יו"ר הפדרל רזרב בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה, להעלותה ל-18%. האמונה כי חרף כל ההדפסות הסדר החברתי ישאר על מכונו. האמונה כי אנשים שפויים ינהלו את העולם ולא יטביעוהו בנהרות של אש ודם, ועוד ועוד אמונות שהם בסיכומם הכולל, האמונה כי העתיד באופן כללי, ועתידה של חברה ספציפית בתוכו, יראה בדרך מסויימת ולא אחרת.

לפיכך גם ברור כי אם אחת האמונות האלו תתברר כלא נכונה, ובגינה תתערער אמונת היסוד כי בעתיד יהיו קונים שירכשו את המניה במחיר גבוה יותר, כל ה"שווי הכלכלי" של מניה אחת או רבות, יתאדה כלא היה. זוהי מציאות שונה בהרבה מערכו הקלורי של תפוח.

ביטקוין מול אמזון

מכאן קצרה הדרך להבין כי מחיר הביטקוין ומחיר מניית אמזון נולדים בדיוק באותו מקום: מוחם של הקונים ואמונותהם.

מדוע הם מאמינים? לכל אחד הסבר טוב משלו. אך המשותף לכולם היא אבי אבות כל הסיבות מדוע אנשים מאמינים בכלל. או בקיצור, אנשים מאמינים כי הם רוצים להאמין. מכאן הם עושים רציונליזציה לרצונם זה להאמין. האחד יקרא לכך "ערך כלכלי", קרי החברה תרוויח ותחלק רווחים, השני דווקא יתלה את הדברים בפדרל רזרב ובמדיניות המוניטרית המרחיבה, השלישי יאמר כי כך היה תמיד בעבר, והרביעי יסביר כי כך אמר לו הרבי הדתי או המומחה לשוק ההון החילוני שלו. 

אבל כל ההסברים שאנו נותנים לאמונותנו אינן באמת חשובים. מין המוח האנושי באו ואליו ישובו לשיפוצים כאשר יתברר כי הם איכזבו אותנו. מה שבאמת משנה היא ההתנהגות. בסופו של יום אם יש אנשים שמוכנים לשלם 800 דולר עבור מניה אחת של טסלה, באמונה כי ערכה עוד יעלה בעתיד, זה בלבד מה שקובע את הערך היחסי והמוסכם, קרי את המחיר, של המניה לרגע נתון. נכונות זו ותו לא. 

בתחילת 1997 אנשים היו מוכנים לשלם עבור מניית סיסקו כ-5.5 דולר, לא חלפו אלא שלוש שנים וה"ערך הכלכלי" קפץ פי 14 לכ-79 דולר למניה. זאת אף שמכירות החברה רק הכפילו את עצמם. לא חלפו עוד שנתיים ו"הערך הכלכלי" צנח בכ-90% לכ-9 דולרים למניה, סביבה בה נשאר (עד כ-$15) למשך כמעט עשור. היום כשני עשורים מאוחר יותר ועדיין מחיר המניה הגיע בקושי למחצית ממחירה בתחילת המאה, אף שמכירות החברה גדלו מאז בכמעט פי שלוש. הנה לכם שיעור פשוט במניות, מחירם וערכם הכלכלי.

הביטקוין ומחירו אינם שונים. לביטקוין אין ערך קלורי ולא גזירה משמים קבעה את מחירו. מחיר הביטקוין עלה מ-0.0001 דולר לכ-56 אלף בתוך 12 שנה כי היו מספיק אנשים שחשבו שלביטקוין יש ערך, וסיבותיהם הטובות, או לא, עמם. כל עוד יהיו די אנשים שיסכימו בינהם, ונימוקהם עימם, לשלם זה לזה סכום שהם חושבים שהוא ערכו הנכון, מחירו יכול להאמיר בעוד 50 או 500 אלף דולר. בדיוק כמו ציור של ליאונרדו דה ווינצ'י אשר ב-2017 נמכר, ומכאן שווה 500 מיליון דולר, או זוג נעלי נייקי משומשים הנמכרים כיום ב-3000 דולר. כמו כמו במניית סיסקו שמחירה נע בין 5 או 79 דולר בהפרש של שנים בודדות, או מניית אמזון ב-3300 דולר בשבוע שעבר (אמצע פברואר 2020).

ערכו הכלכלי המוחלט והיחידי של הביטקוין נובע מאחד, נכונותם של צדדים להחליף בינהם ערך מוסכם אחר תמורתו, ובזה הוא אינו שונה, לרע או לטוב, מכל טרנזאקציה בעולם, בה צדדים מחליפים בינהם ערך, על בסיס אמונותהם רצונותהם ותקוותהם.