מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים, הידועים בכינוי CBDC (ר"ת ל-Central Bank Digital Currency), נמצאים על הרדאר של כל בנק מרכזי בעולם. למעלה מ-120 בנקים מרכזיים מצויים כיום בשלב של מחקר, פיתוח ואף השקה של CBDC.
בנק ישראל נמצא ביניהם גם כן. פרויקט השקל הדיגיטלי נמצא בעיצומו ועד כה פורסמו למעלה מ-5 מסמכים שמפרטים היבטים שונים בתכנית הפעולה, ובוצעו מספר פיילוטים – כולל עם בנקים מרכזיים אחרים בעולם.
מצד אחד, ל-CBDC עשויים להיות יתרונות רבים. החל מהפחתת כמות המתווכים, דרך הגברת מהירות העסקאות וההתחשבנות, ועד ביצוע Programmability – שמזכירה קריפטו – בכסף. זה לא מפתיע אגב, לאור ציטוטים שמגיעים באופן ישיר מבכירי הנהלה בבנק ישראל ובם הדגישו כי אימוץ הקריפטו שימש גם כמאיץ למחקר והפיתוח של CBDC, בכל רחבי העולם.
מצד שני, CBDC מהווה שינוי ארכיטקטורה מוחלט של מערכת הכסף שלנו ומסתמן כצעד נוסף בדרך לביטול השימוש בכסף מזומן (על אף שנטען אחרת ע"י בנקים מרכזיים). השינוי הזה מביא עמו אמצעי שליטה בכסף וחדירה לפרטיות שלא היו קיימים עד היום, ומציף שאלות קשות שיש לדון בהם – בשיח ציבורי נרחב – בטרם מאמצים אותו.
לטובת זאת, אירחתי בפודקאסט 'מדברים קריפטו' בפרק 53 את אפרת פניגזון. אפרת כיום הינה עיתונאית עצמאית אשר מסקרת בין היתר את נושא ה-CBDC בעולם, מארחת שני פודקאסטים (מיישרים עקומה ו-You're The Voice), ובכובעה הנוסף היא מומחית לשיווק ומיתוג והקימה את פורום G-CMO, קהילה אקסלוסיבית לסמנכ"לי שיווק הפונים לשוק הגלובלי.
דיברנו על הרקע של אפרת שהוביל אותה לעיתונאות, על חופש הביטוי לעומת הצנזורה הדרקונית המתחוללת כיום מבלי שרוב הציבור ער לכך, על מהו מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, וכיצד ניתן יהיה להשתמש בתכנות הכסף לטובת יצירת מערכת שליטה קלה יותר באזרח.
שודר לראשונה בספטמבר 2023.