דעה: מדוע ביטול השקת המטבע של טלגרם לא צריך להפתיע איש?

ההודעה של פאבל דורוב, מייסד טלגרם, על ביטול המטבע הדיגיטלי של החברה, הפתיעה רבים. היא הפתיעה במיוחד את המשקיעים, שהשקיעו מעל מיליארד וחצי דולר עבור הזכות הראשונית לקבל אותו. אבל למעשה, ביטול ההשקה לא צריכה להיות הפתעה כלל.

ההנפקה של טלגרם מקורה בתקופת ההנפקות הפרועה של 2017-2018. באותו זמן, חברות חשו כאילו הן עלו על טריק. הפופולריות הגואה של מטבעות דיגיטליים מבוזרים גרמה לחברות לרצות להנפיק מטבעות בעצמן, ולגייס כסף באיזור “חופשי” מרגולציה. הן שינו את האותיות מ-IPO, הנפקה מוסדרת של ניירות ערך, ל-ICO, הנפקה של מטבעות דיגיטליים, וכך סיפרו לעצמם סיפור כאילו הם אינם חוסים תחת רגולציה כלשהי.

זה היה סיפור זהה למה שסיפרו לעצמם מייסדי ליברטי ריזרב, E-Gold, וליברטי דולר. כולם החליטו להנפיק מטבעות, עוד בטרם הגיח הבלוקצ’יין לאוויר העולם, והם אכן עשו את זה. הם חילקו מטבעות, אפשרו לאנשים לסחור בהם ולקנות באמצעותם שירותים ואחד מהם, ליברטי דולר, אפילו הנפיק שטרות נייר שהיו מצוידים בהולוגרמות למניעת זיוף. הם היו נפלאים, רק שהם היו בלתי חוקיים לחלוטין, שכן הנפקת מטבעות שאינם המטבע המדינתי, מנוגדת לחוק, חד וחלק. כולם, אגב, נסגרו בסוף העשור הקודם, כאשר הליכים פליליים ננקטו כנגד מפעיליהם.

האווי, תפוזים וביטקוין

מה שהלך והובהר במהלך המחצית השנייה של 2018 הוא שהרשויות בעולם, וה-SEC (הרשות לני”ע האמריקנית) בפרט, לא מתכוונות לסטות מהקו על פיו הן פועלות. למעשה, בכירי ה-SEC בחנו את הנפקות המטבעות הדיגיטליים הללו על פי אמות המידה המקובלות, של מבחן האווי. מבחן זה נקבע בשנות ה-40 של המאה הקודמת כאשר חברת פרדסים מכרה חלקים מפרדס על מנת לממן את המשך הפעילות. הקונים לא היו חקלאים. הם היו ספקולנטים, שרכשו את החלקה במטרה להניב ממנה רווח. ביהמ”ש העליון בארה”ב קבע בפשטות שמדובר בנייר ערך, למרות שהוא הכיל עצים ותפוזים. ואת המבחן הזה החילו גם על אותן הנפקות.

גם פייסבוק נפלה

טלגרם לא היתה צריכה להיות מופתעת, כי אפילו טיטאן עולמי ברמתה של פייסבוק נאלצה לסגת מהכוונה להנפיק מטבע דיגיטלי עצמאי. אפילו פייסבוק, עם הכוח המאסיבי שיש לה על מקבלי החלטות ברחבי העולם, לא הצליחה להעביר את החזון המקורי שלה ליצירת מטבע דיגיטלי. התגובות הקשות למטבע לא התייחסו למבחן האווי, אלא דווקא למהות וליכולת של תאגיד להפקיע ממדינות את היכולת לשלוט במדיניות מוניטרית. נציגי הציבור, המחוקקים, ראו את הסכנה ולא התכוונו לוותר לחברה. פייסבוק הבינה שלמרות שהחוק לצידה, מחוקקים ברחבי העולם ימנעו את התקדמות הפרויקט גם במחיר של שינוי החוק עצמו. לכן, היא התקפלה והציגה את הפרויקט מחדש.

אי אפשר ללכת נגד הממלכה

המסקנה בסיפור הזה היא אחת. אי אפשר ללכת נגד הממלכה. זה טוב אולי בתיאוריה, או באוטופיות ליברטריאניות, אבל הניסיון מלמד שזה פשוט לא הולך. להיפך. המהלכים הגדולים שנרקמים בתחום, בהם שיתופי הפעולה של BTG, Dalma capital, ו-Securitize אשר מנפיקים ניירות ערך על גבי טזוס, מבוססים על היכולת להיענות לדרישות הרגולטוריות במלואן, מבלי לנסות ללכת לאיזורים האפורים, או לחמוק מגילוי. הדרך היחידה בעיניי ליצור יוזמות בלוקצ’יין ברות קיימא, שיאפשרו לגייס כספים ולסחור בטוקנים המייצגים ערך בעולם האמיתי, היא לפעול בגלוי, בשקיפות ועל פי החוקים במדינות השונות. 

רק כך אפשר יהיה לפעול ולהימנע מהפתעות צפויות למדי, וכך טלגרם הייתה צריכה לפעול – ולכן זה לא מפתיע.

שתפו:

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
אלי טרג'מן

אלי טרג'מן

אלי טרג'מן הוא מנכ"ל טזוס ישראל
אלי טרג'מן

אלי טרג'מן

אלי טרג'מן הוא מנכ"ל טזוס ישראל

תגובה אחת

  1. לפי אותו הגיון אין טעם לפתח טכנולוגיות שיתוף קבצים כגון טורנטים כי המדינה והרגולטור ילחמו בו.
    המציאות מורכבת יותר וכבר עשרים שנה אנחנו חיים עם הטכנולוגיה הזו שמתפתחת והריבון על זכויות היוצרים שמנסה להילחם בה.
    מה שבטוח הוא שאם ציבור גדול מאמץ טכנולוגיה שמביאה ערך, מאוד קשה לעצור אותה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

חדש: קורס האונליין שלנו הושק ואתם מקבלים 30% הנחה!