דעה: כיצד עשויה להיראות כלכלת העולם בעידן הפוסט-קורוני

פרק ראשון בסדרת מאמרים מאת: גיא רוכמן – חוקר ומרצה על ביטקוין

 

השנה היא 2030. תמורות פוליטיות, חברתיות ורגולטוריות פוסט קורוניות (שאחרי משבר הקורונה) אשר התרחשו תחילה במספר מדינות מערביות והמשיכו בהדרגה למערב כולו ואף לחלק לא מבוטל ממדינות העולם השלישי, מובילות להכרתו הרשמית של ביטקוין כמטבע – והוא עומד בשורה אחת עם הדולר, היורו ומטבעות מדינתיים נוספים. ניתן כעת לשלם באמצעותו ולסחור בעזרתו בכל סוגי העסקאות באופן חלק, בלי צורך לחשב מס בגין כל עסקה ובלי חיכוכים רגולטוריים אחרים שבעבר הכבידו על אימוצו.

עסקים מכל המגזרים, חנויות פיזיות, סופרמרקטים, וכמובן עסקי אונליין, החלו לקבל כאופציה ללקוחותיהם תשלום בביטקוין לצד תשלום בפיאט (כסף מדינתי).

ביטקוין טרם התגבר לחלוטין על המכשול העיקרי שעיכב את פריחתו לאורך השנים והיא בעיית הסקיילינג (היכולת להתמודד עם גידול בביקוש), אבל מצב הרשת והשכבות שנבנו מעליה השתפר בהדרגה – דבר המאפשר כיום שימוש ואימוץ בכמות גדולה מבעבר. עדיין ישנן תקופות של עומס על שכבת הבסיס והעמלות בה הן גבוהות בצורה מכבידה ומקוממת, וכך גם העיכובים הרבים בהעברת הכסף בשכבה זו. אך המערכת בכללותה עושה שימוש בשכבות נוספות ובעיקר ברשת הברק שמשמשת לתשלומים קטנים ועובדת באופן יציב למדי.

הבנקים המרכזיים ממשיכים להדפיס כסף פיאט בכדי לממן את הגירעונות והחובות הממשלתיים העצומים. היות ורוב מכריע של הביטקוינים בעולם כבר נכרו ונמצאים בשוק, מתקבעת תופעה שארכה מספר שנים – ירידה קבועה בכוח הקניה של הפיאט ועלייה מתונה אך יציבה למדי בכוח הקניה של ביטקוין.

אצל בעלי ומנהלי עסקים, ובעיקר אצל הצעירים והמשכילים מביניהם יורד בהדרגה "האסימון" והם מבינים את הפוטנציאל האדיר שחלוצי קהילת הביטקוין חזו עוד בראשית המאה ה-21. כתוצאה מכך הם מגלים העדפה הולכת ומתעצמת לקבלת תשלום בביטקוין על פני פיאט.

עבור רבים מכם זה יישמע תרחיש לא מציאותי. זוהי הזדמנות מצוינת להסביר כי מדובר במאמר ראשון מתוך סדרת מאמרים שעוסקת בעתידו הכלכלי של העולם ובהשתלבותו של ביטקוין. זהו רק תרחיש אפשרי מבין תרחישים רבים ובהמשך הסדרה נדון בעוד אפשרויות.

אינני מייחס לעצמי יכולות בניית מודלים בעלי ערך מדעי או מסוגלות לחזות תחזיות מדוייקות. המאמרים נכתבים על ידי מכיוון שאני מאמין בחשיבות ניתוחם של תרחישים עתידיים, אף אם במציאות יתכן וסביר שאף אחד מהם לא יתממש כפי שאני מתאר. אני כותב על ביטקוין גם לצרכי העלאת הנושא למודעות הציבורית, ובעיקר כאתגר אינטלקטואלי.

התפתחות משמעותית

בסביבות שנת 2035, הביקוש לאחזקת ביטקוין צובר תאוצה בקרב הציבור הרחב, כאשר במקביל מתרחשת התעוררות מחודשת והתלהבות בקרב מתכנתי הליבה שבאה לידי ביטוי במאמצי פיתוח וחדשנות בשכבת הבסיס.

ויכוח ישן ומר בין שני מחנות הקרויים כעת "האידיאולוגים מול הפרקטיים" הופך לשיחת היום ומאיים לקרוע את הקהילה כפי שאיימה אותה המחלוקת לפלג את ביטקוין בשנת 2017. אז מדובר היה בעימות סביב ההצעה שנקראה SegWit2x, להכפיל את נפח הבלוק לשני מגהבייט ובסופו של דבר הרעיון נדחה על ידי רב הקהילה ואחת התוצאות היתה פרישתו של מיעוט התומכים שייסדו לעצמם את המטבע האלטרנטיבי Bitcoin Cash.

והנה בשנת 2036, התגברות הלחץ על ההעברות מביאה לאיום ממשי על המשך התנהלות המערכת. זמן ההמתנה לאישור הטרנסאקציות הופך להיות גדול מאד ומי שרוצה להעביר ביטקוין במהירות, נאלץ לשלם עמלה אסטרונומית שרב הציבור אינו מסוגל לעמוד בה. הדברים מגיעים לכך שעצם קיום הרשת נמצא תחת איום ממשי. עמדתם של תומכי המחנה הפרקטי הופכת הכרח בל יגונה והויכוח מתקדם להכרעה.

השינוי הדרמטי

המזלג הקשה (Hard Fork) מתבצע בשנת 2038 לאחר השגת הקונצנזוס המיוחל והכנות טכניות קדחתניות.

מדובר ברגע מיוחד במינו שבו כל הקהילה, למעט מספר מצומצם ביותר של מתנגדים, תומכת בשינוי של הפרוטוקול, שינוי המכיל הקלה במגבלות. שינוי כזה לא מאפשר לאף אחד ממשתתפי הרשת שלא להשתדרג לגרסה החדשה אם ברצונו להישאר חלק מהרשת. זהו אירוע יוצא דופן שקורה כ-30 שנה לאחר הולדתו של ביטקוין ושכמותו לא ישנה עוד שנים ארוכות אם בכלל.

היות וכאמור פיצול כזה הוא אירוע נדיר מאד והשגת קונצנזוס היא משימה קשה בצורה יוצאת דופן, מפגינה הקהילה שילוב של תבונה ובגרות ומגיעה להסכמה גורפת לנצל את ההזדמנות ולבצע מספר שינויי פרוטוקול בבת אחת (פרוייקט טכני מאד מורכב המכיל לא מעט סיכונים מחושבים), כאשר העיקרי שבהם הופך את הבלוקים של ביטקוין לאלסטיים בגודלם והמשמעות היא שנפח הבלוקים אינו עוד מוגבל באופן קשיח כבעבר, אלא מתאים עצמו בכל פעם מחדש לכמות ההעברות המתבצעות. 

בעיית הסקיילינג נפתרת על ידי נטילת סיכון מה בנוגע לשאלת המשך הביזוריות של פעולת הכרייה.

לאחר הפיצול הבלוקים האלסטיים נכרים באופן סדיר כאשר גודל כל בלוק מתאים עצמו על פי אלגוריתם מיוחד למצב הטרנסאקציות העכשווי בממפול (רשימת כל ההעברות שממתינות לאישור באותו רגע) והנה מסתבר שהפיצול מצליח באופן שעולה אפילו על תקוותיהם של תומכיו המובהקים ביותר.

מרבית האינדיקציות המשמעותיות מלמדות שרשת הביטקוין ממשיכה להיות מבוזרת ברמה גבוהה מאד כאשר כוחם ועוצמתם של תאגידי הכרייה גדל אמנם, אך באופן המאוזן ומנוטרל על ידי הכוח של שאר השחקנים ברשת, לא מעט בזכות הצמיחה הגדולה של משתמשי ביטקוין בקרב הציבור וכובד משקלם של המוני המשתמשים על קביעת הקונצנזוס.

בימים שלאחר הפיצול, ביטקוין והרשת העיקרית התומכת בו בשכבה שמעליו, Lightning Network, מסוגלים יחד לנהל כמות העברות בלתי מוגבלת באופן מעשי, הרשת מוכנה להיות רשת העברות כסף עולמית. 

בשנת 2039 מטבעות מדינתיים שונים מתחילים לאבד ערכם ביחס לביטקוין בקצב חסר תקדים. המטבע הלאומי הופך במקומות רבים לכסף סוג ב', כסף שאנשים מעדיפים להיפטר ממנו במהירות האפשרית. מצב זה מוביל לכך שתוך שנים ספורות מתאפס ערכם של מטבעות אלא והמסחר באותן מדינות כולו מתנהל בביטקוין או בדולר ומטבעות פיאט בודדים שעדיין נחשבים כסף.

אך עד מהרה (במונחים היסטוריים) לקראת אמצע שנות הארבעים, הפיחות המואץ ביחס לביטקוין מגיע גם ליין היפני, ליורו האירופי ובסיום התהליך קורס לתוך עצמו תוך ימים ספורים גם הדולר האמריקני. שער החליפין של הדולר יורד מתחת לסטושי אחד (0.00000001 ביטקוין) וללא טקס פרידה רשמי מסיים "הגרינבק" האמריקאי המפואר את תפקידו ככסף וכמטבע הרזרבה העולמי.

נגמר תקן הפיאט ומתחיל עידן תקן הביטקוין.

מציאות כלכלית חדשה

מסביבות שנת 2045 ואילך, החיים הכלכליים מתנהלים באופן אקסקלוסיבי תחת ביטקוין. הבלוקים אמנם אלסטיים אך אינם לחלוטין בלתי מוגבלים. לכן, שכבת הבסיס כבדה ומסורבלת, וכוחה הגדול הוא ברמת האבטחה והאמינות הבלתי מעורערים שלה. היא משמשת בעיקר ליישוב בין חשבונות של גופים פיננסיים גדולים המורכבים מחברות פינטק שהחליפו את מרבית הבנקים המסורתיים, מבנקים בודדים שכן השכילו להשתלב באקוסיסטם ומבנקים מרכזיים של מדינות, גופים שמעמדם וכוחם התערער מאד עם אובדן יכולתם להנפקת כסף וקביעת מדיניות מוניטרית.

אל מדינות שפעם כונו "המערב" חוברות מדינות נוספות ומצטרפות לסטנדרט החדש והמבוזר. נולד גוש חברתי-פוליטי אשר תופס כמחצית מאוכלוסיית העולם ובו מתנהל מסחר ער ושוטף, ללא מכסים וללא חיכוכים אחרים.

מוסדות שבעבר ניהלו את החיים האזרחיים מתפוררים ותחתם קמות יוזמות חדשות שמספקות את מרבית צרכי האוכלוסייה. הגוש מתנהל בעיקר על פי השתייכות לתאגידים גדולים שמסורתית היו גופים ריכוזיים, אך כעת הם נמצאים במגמה חזקה של תהליכי ביזור, מגמה חברתית שעושה שימוש בטכנולוגיות משילות ארגונית פורצות דרך שהולכות ומגיעות לבשלותן לקראת סוף העשור החמישי של המאה. פעם נקראו בשוגג טכנולוגיות אלה בכינוי שהושאל מביטקוין "בלוקצ'יין", כיום ברור שהן טכנולוגיות נפרדות מביטקוין ומבוססות על המצאות שפותחו לאחר ביטקוין, המצאות שונות לגמרי מכפי שחשבו בתחילת הדרך אם כי מקובל לייחס לביטקוין את היותו הגרעין הרעיוני שנתן השראה לפיתוחים החדשים הללו. ארגונים חברתיים ומבנים א-מדינתיים אחרים משגשים כאשר פונקציית המדינה המסורתית מגבילה עצמה כמעט אך ורק לענייני שיטור פנים והגנה מאיומים צבאיים חיצוניים. 

קיימת הסכמה רחבה בציבור שנושאי ביטחון וצבא ישארו נחלתן הבלעדית של המדינות ולפחות עניין זה לא ינטל מהן. ברית צבאית כוללת נרקמת בשנת 2050 ועוטפת את הגוש כולו המתכנה כיום בפי חלק מהאנשים בכינוי הלא רשמי "ביטקוניה" אך ביטקוניה אינה מדינה ולא דומה לאחת שכזו.

מול גוש הביטקוין צמח במהלך העשורים האחרונים גוש נגדי שבו מדינת מעצמה אחת גדולה וחזקה משמשת כמרכז וסביב המרכז מדינות נוספות אשר כולן, ללא יוצאת מן הכלל, הוציאו במהלך השנים את ביטקוין אל מחוץ לחוק והוא לא משמש שם כמטבע. אודות גוש זה, נרחיב ונפרט בהמשך הסדרה.

דיפלציה וצמצום פערי עושר?

במאמרים הבאים אנסה לנתח שתי שאלות מרכזיות:

הראשונה היא האם ביטקוין, שבתחילת דרכו התרכז בארנקיהם של ראשוני החלוצים ובשנת 2030 רובו ימצא עדיין בחשבונותיהן של משפחות מועטות, יחל עם אימוצו בציבור במגמה של ביזוריות חלוקתית ויזרז צמצום פערים חברתיים וכלכליים – או שמא יקרה תהליך הפוך וביטקוין יהפוך גורם מקבע לפערים כלכליים שכבר היו לפניו?

האפשרות הראשונה נראית הוגנת יותר ומתיישבת עם אידאולוגיית הביזור. ביטקוין ככסף שאף גורם לא יכול לנצל לרעה את הדרך שבה הוא מונפק ומנוהל, צריך בהגיון שלנו להיות כזה שחלוקתו מאוזנת יותר מכפי שהיתה חלוקת כסף הפיאט. אנו לא מדברים כאן על חלוקה שיוויונית, אלא על חלוקה ראוייה מבחינת כללי המשחק הבסיסיים.

אך היה והאפשרות השנייה היא זו שתתממש, הרי שמי שהחזיקו ראשונים במטבע המבוזר יצטרפו ויחברו למעשה לאליטה הכלכלית השולטת, לאלפיון העליון של כסף הפיאט לשעבר, במצב כזה יתכן והשינוי הגדול בדרך שבה מנוהל הכסף לא יביא מעשית כל מזור חברתי ולא יהפוך את כללי המשחק להוגנים יותר אלא לחסרי הוגנות בסיסית שוב, רק במתכונת אחרת.

השאלה השנייה שאליה אנסה להתייחס בקרוב נובעת מקצב כרייתם של המטבעות החדשים, קצב המוכתב לנו מראש. הכורים שתפקידם לנהל ולאבטח את רשת הבסיס, ימשיכו תיאורטית להיות מתוגמלים במטבעות חדשים עד סביבות 2140, אבל לאחר 2032 כבר יכרו מעל 99% מהמטבעות ולכן קצב האינפלציה השנתית ביצירת ביטקוינים יהיה באופן מעשי בעל משמעות מקרו-כלכלית זניחה. בנוסף לכך, חלק מהמטבעות אובד מדי שנה, וזה עניין המהווה גורם המקטין את כמות הכסף. ישנן תיאוריות כלכליות הגורסות כי כמות כסף שאינה גדילה, לא מעודדת ואינה תואמת מצב כלכלי של צמיחה במשק שבו מדובר, על פי צורת חשיבה זו, עלייה בתוצר חייבת לבא בד בבד עם גידול תואם של כמות הכסף במחזור. 

האם אימוצו של ביטקוין במאה ה-21 משמעותו בהכרח שאנו וילדנו צפויים לחיות בעידן של מחירים ההולכים ויורדים (דיפלציה קבועה)? ממבט ראשון זה נשמע נחמד, עליה מתמשכת בכוח הקניה של הכסף שלנו. ניתן יהיה לקנות הכל ולהוציא מדי שנה פחות ופחות מהכיס, אפשר יהיה לחסוך כסף לעתיד וערכו של החיסכון יעלה מיום ליום בלי טרדות של היכן להשקיע את הכסף כי הכסף עצמו הופך לתכנית חסכון שמניבה תשואה ריאלית.

מהי האמת? האם אכן מצב דפלציוני הוא חיובי או שמא הוא הרסני וכיצד הדברים ישפיעו על החיים בגוש הביטקוין?

הבהרה
הכותב אינו יועץ השקעות. אין לראות במאמר זה כהמלצה להשקעה או להמנעות מהשקעה בביטקוין או בכל מטבע או נכס אחר. יתכן וכותב המאמר משקיע בעצמו בביטקוין או בהשקעות אחרות המוזכרות במאמר.

שתפו:

Share on email
Share on facebook
Share on whatsapp

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך:

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדש: קורס האונליין שלנו הושק ואתם מקבלים 30% הנחה!

שתפו את הפוסט עם חברים