המאמר נכתב בשיתוף עם רו"ח נטלי שולקין המתמחה במיסוי קריפטו.
שווקי הקריפטו אמנם נסקו בשנים 2020-2021 והביאו עמם רווחים רבים למשקיעים ולסוחרים, אך ישנם רבים שטרם דיווחו על רווחיהם משנים מוקדמות יותר כגון 2013 ו-2017. בשנים אלו ביטקוין ומטבעות דיגיטליים נסקו במאות ואף אלפי אחוזים, וכך גם הרווחים.
אי דיווח לרשות המסים הינה עבירה פלילית שחושפת את המשקיעים והסוחרים הללו לצרות פוטנציאליות בעתיד. נכון להיום, על פי הערכה גסה הבוחנת כמות המשתתפים בפורומים וחשבונות פתוחים בזירות מסחר, ישנם לפחות 50,000 ישראלים שמשקיעים או השקיעו בעבר בקריפטו. סביר גם שמספר זה גבוה בהרבה, וסביר כי מבין המשקיעים הללו רבים לא דיווחו על פעילותם.
לא תמיד הסיבה לאי דיווח הינה הרצון של המשקיע לא לשלם מיסים על הרווחים. אלא, המציאות של השקעות בקריפטו מורכבת וכל הזמן מציבה בפנינו אתגרים שחלקם משפיעים באופן מהותי על תהליך תשלום המס.
אז מה באמת גורם למשקיעים לא לשלם את המס, והאם יש דרך לפתור את זה גם אם מדובר בתיק השקעות שלא דיווח כבר כמה שנים?
למה לא מדווחים לרשות המיסים ואיך לעשות את זה נכון?
ראשית יש להבין מאיפה מגיעה דרישת הדיווח ומתי חייבים לדווח.
בשנת 2018 פורסם חוזר 5/2018 של רשות המיסים בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים "מטבעות וירטואלים"), אשר נתן הגדרות לאמצעי תשלום מבוזר וניתוח השלכות מס.
שני דגשים מאוד חשובים נקבעו בחוזר. הראשון שמטבע דיגיטלי הוא "נכס" לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה והמיסוי שחל עליו הינו לפי חלק ה' לפקודת מס הכנסה.
הגדרת קריפטו כ"נכס" ביטלה כל צורך בקביעת כללי מיסוי חדשים עבור התעשיה והכניס את הפעילות קריפטו תחת חוקי המס הקיימים. מכאן, כל טענה שלא ניתן למסות פעילות בקריפטו לפני פרסום החוזר הפסיקה להיות רלוונטית כי החוזר מפרש את הפעילות בתחום עם ההנחיות הקיימות.
הדגש השני, והמהותי ביותר עבור המשקיעים, הוא שהחלפה בין שני מטבעות דיגיטליים זאת עסקת חליפין (ברטר) והיא מהווה אירוע מס. ניקח דוגמה:
משקיע קנה ביטקוין ב-100,000 ₪ והמיר אחרי חצי שנה את כל הביטקוין לאתריום. נכון למועד ההמרה נצטרך לחשב רווח הון לפי עליית ערך של ביטקוין בחצי שנה ו-25% מעליית הערך לשלם כמס רווח הון.
דרישת מיסוי על המרות בין מטבעות קריפטו הפכה את תהליך חישוב רווח הון למורכב מאוד, כאשר רוב הפעולות בתיקי השקעות הן מסוג המרה בין מטבעות קריפטו שכמעט ולא פוגשות פיאט.
מכאן אני מסיקה כי אחת הסיבות הנפוצות ביותר לאי הגשת דיווח למס הכנסה הינה הקושי בחישוב רווח הון.
תיק השקעות ממוצע בקריפטו מבצע בין כמה מאות לכמה אלפי טרנזקציות קניה, מכירה והמרות בין המטבעות בזירות מסחר ודרך הארנקים, בשנת מס.
על כל טרנזקציה כזאת צריך לחשב רווח או הפסד הון, ועל כל מטבע שנקנה צריך לנהל מלאי ומעקב אחר מימוש עלות הרכישה בשיטת FIFO.
לא פלא אם כן שאנשים נרתעים מהתהליך, לא מתחילים אותו בזמן וגם לא יודעים ממה להתחיל.
דיווח משנים 2013-2016
הבעיה גדולה אף יותר בתיקים וותיקים משנים 2013-2016. שחזור תיעוד לטרנזקציות בשנים אלה הינו תהליך מורכב יותר. בין הסיבות לכך נמנות המודעות הנמוכה לרגולציה באותן שנים, וזירות מסחר רבות שנסגרו או לא יודעות לייצר היסטוריה של טרנזקציות. אחת הדוגמאות הבולטות והכואבות אגב, היא סגירה של Mt.Gox בפברואר 2014.
הפתרון לבעיה כאן פשוט ומוכר. דיווח סטנדרטי בקריפטו מתחיל מחישוב רווח הון בעזרת תוכנה יעודית. נכון להיום התוכנות נותנות פתרונות חישוב כמעט לכל תיק. שימוש בבוטים עם עשרות אלפי טרנזקציות, פעילות בכלכלה מבוזרת (DeFi), תמיכה בהמון זירות מסחר וארנקים כולל זירת מסחר ישראלית כולל פעילות משנים 2013-2016.
חישוב לתוכנה זאת התחלה, אבל התוכנה לא מאפשרת פתרון מלא. עם סיום הזנת הנתונים יש לבדוק את התוצאות ולטייב מידע חסר, שגיאות קליטה, התאמה לדרישות רשות המיסים ובעיקר הרבה בדיקות.
בבדיקות מחפשים התאמת יתרות, ניתוח סבירות הרווחים, שגיאות בחישוב, היעדר שערים בעסקאות מסוימות, העדר מחיר קניה, תקינות קליטת עסקאות DeFi ועוד.
הכנסת כספים לבנק
בעיה נוספת ונפוצה שעוצרת משקיעים מדיווח הינה קושי רב להכניס רווחי קריפטו לבנק ישראלי.
החשש הגדול הוא לדווח למס הכנסה על הרווחים הגבוהים ולא להיות מסוגל לשלם את המס.
זה קורה בגלל חוק איסור הלבנת הון שבנקים כפופים אליו, כלומר גם אם היה דיווח לרשות המיסים, בנק יכול לסרב לקלוט רווחי קריפטו בחשבון.
כך, המשקיעים עלולים להימצא במצב בלתי אפשרי. מצד אחד אי דיווח לרשות המיסים חושף אותם עבירה פלילית של העלמת מס. מצד שני, אם ידווחו, ייתכן ולא יוכלו לשלם את המס ויצטרכו להתמודד עם הליכי גביה של רשות המיסים.
בהיעדר דרישות רגולטוריות, כל בנק מאמץ לעצמו הנחיות משלו במטרה להגיע למסקנה שיש סיכוי נמוך לחשד להלבנת הון ומימון טרור בתיק ההשקעות. בין הדרישות נמצאת דרישה לניתוח ע"י גורם מומחה מה מקור הכסף ששימש להשקעה ראשונית, סקירה של סוגי הטבעות ופירוט תנועות בארנקים וזירות מסחר.
אך גם גבולות קשים הם גבולות שניתן לעבוד איתם – ובמקרים רבים כן מצליחים לעבוד עם הבנקים.
בנוסף לפתרונות הכנסת רווחים לחשבון הבנק, ניתן לציין אופציה לעבוד מול בתי השקעות, פתיחת חשבון בנק בחו"ל, מימוש דרך כספומטים (בהתאם לחוק לצמצום השימוש במזומן), הנזלה לצורך תשלום מס בלבד ועוד.
אין פתרון אחד לכל משקיע ולכל סכום. לאחר בחינת הפעילות והבנה על איזה סכומי רווח ותשלום המס מדובר, מחליטים גם על דרך הנזלת הרווחים ותשלום המס.
פער בדיווח
מה עושים אם כבר קיים פער בדיווח של כמה שנים ורוצים להגיע להסדר?
ובכן, התשובה תשתנה ממשקיע למשקיע. ישנה חשיבות רבה למספר השנים שלא דווחו, ומה סכומי הרווח הלא מדווחים.
על רווחי והפסדי תיק השקעות שלא דיווח על השנים 2020 או 2021 אפשר יהיה די בקלות להגיש בהליך טכני. פער דיווח של 4-5 שנים עם זאת, ידרוש טיפול עדין ומורכב.
ככל שהתיק יותר מהותי מבחינת הסכומים, יהיה צורך להגיע להידברות עם רשות המיסים ועריכת הסכם. לרוב הפניה תהיה אנונימית אבל עם הצגה מפורטת של הפעילות וניתוח מעמיק.
תהליך הדיווח לרוב יתנהל כך:
- שיחת היכרות ראשונית כדי להבין איזה הכנסה ועבור אילו שנים לא דיווחה והאם ניתן לתת שירות כזה.
- צלילה לתוך התיק כדי להכיר את הפעילות לעומק, לנתח חשיפות מס ונקודות אפשריות להקטנת חבות המס. בסיום שלב זה, המשקיע ידע מה חשיפת המס ואיך ייראה תהליך עבודה מול רשות המיסים במקרה שלו.
- שלב דיווח והגעה להסכם מול רשות המיסים.
במסגרת תפקידי כרואת חשבון בתחום הקריפטו ביצעתי הליכים דומים עם לקוחות רבים. אם אתם צריכים לדווח על שנים קודמות, הגיע הזמן להפסיק לדחות את הבלתי הנמנע וליצור קשר דרך האתר.
גילוי מרצון
כאשר מדברים על דיווחי רטרו, תמיד מזכירים תהליך גילוי מרצון. אם כן, מה זה תהליך גילוי מרצון בקריפטו ועבור מי הוא רלוונטי?
גילוי מרצון הוא הליך שמציעה רשות המסים במטרה לעודד את מי שעברו על חוקי המסים לתקן דיווחי מס שקריים ולדווח נתוני אמת.
נוהל גילוי מרצון מגדיר תהליך דיווח ובדיקות לפני שקולטים את הדיווח. הוא יכול לכלול גם תשלומים נוספים על אי דיווח בזמן – סוג של קנס.
נכון להיום אין נוהל גילוי מרצון בתוקף ונושא ההסדרה הרטרואקטיבית מול רשות המיסים מורכב יותר יחד עם גמישות מסוימת בגלל שאין הנחיות ברורות.
