טור דעה מאת ד״ר מילי פרי, מומחית במדיניות בלוקצ'יין בארגונים בינלאומיים ויו"ר מרכז הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל.
פרסום חדש בעניין הרעיון של חברה מבוזרת – Decentralized Society או בקיצור DeSoc – מתארים ויטליק בוטרין מייסד אתריום ועמיתים את הצורך באיתור ה"נפש" של האינטרנט החדש. אם לא די בכך, הם מציגים פתרון חדש – טוקני-נשמה (Soul Bound Token ר"ת SBT), ובתרגום חופשי לעברית ייצוג-צמוד-ישות.
על פי המאמר, חברה מבוזרת שואפת לעצב אקוסיסטם בו אנשים יכולים להתחבר ולעבוד סביב מטרות חברתיות משותפות שנקבעות במשותף.. אקוסיסטם בו אנשים וקהילות מתחברים ויוצרים זה לצד זה יצירה משותפת של מוצרים דיגיטליים מגוונים.
המפתח לחברתיות זו הוא זכויות קניין אג'יליות ומנגנוני ממשל משופרים, המתגמלים אמון ושיתוף פעולה בסביבה מוגנת. בחברתיות מוגברת כזו, ווב 3.0 (Web3.0) תוכל לשנות את תדמיתה כמערכת מוניטיזציה לטובת עתיד טרנספורמטיבי ופלורליסטי יותר.
שדרוג Web 3.0
לטענת הכותבים, רשת ה-Web 3.0 מתמקדת כיום בעיקר, בייצוג נכסים הניתנים להעברה ולמסחר, ולא בקידוד חברתי וביחסי אמון בין חברי הרשת. זאת אף על פי שפעילויות ליבה כלכליות רבות, כגון הלוואות ללא ביטחונות ובניית מותגים אישיים, בנויים על מערכות יחסים מתמשכות ועל אמון שאינו בר חליפין.
טוקני-נשמה אלו – שהם חוזה חכם במתכונת ERC721 בו מוגדרת אי-הסחירות של הטוקן בקוד – מייצגים התחייבויות, אישורים, אסמכתאות והשתייכות (אפיליאציה) של ישות, המגדירים את זהותה באופן מבוזר. הללו מהווים מקור למוניטין ויכולים לקודד אמון ברשתות של הכלכלה המתוכנתת מבוססת בלוקצ'יין. רעיונות קודמים לשימוש ב-NFT כטוקן המבסס זהות, כגון פתרונות PfP Profile Picture – או POAP –Proof of Attendance Protocol – היו רק תחילת הדרך.
רעיון ה-SBT, שיש הקוראים לו "NFT 2.0", יהווה תשתית ליישומים ביניהם: שחזור "קהילתי" של זהות לצורך הפעלת ארנק; חיזוק עמידות של מתודולוגיות ממשל בפני מתקפות; מנגנונים חדשים לביזור; ושווקים חדשים מבוססי זכויות פרקטליות (כלומר ברות פירוק) משותפות.
מערכת מימון מקבילה
מערכת אקולוגית של "חברה מבוזרת" (DeSoc), לדעת ויטליק בוטרין, היא חברה הפועלת בשיתוף ומאפשרת מנגנוני שיתוף פעולה בבסיס הטכנולוגי שלה; חברה כזאת מזמנת יצירה משותפת: טכנולוגית, חברתית ואומנותית. לטענתו של בוטרין, על מנת ליצור חברה אג'ילית ויצירתית כזאת, הרעיון של זכויות בעלוּת ורכוש צריך לגלות גמישות רבה מזו הקיימת כיום בעולם הפיזי, הכפוף לחוקי זכויות יוצרים ולזכויות קניין.
המפתח לחברתיות האמורה הוא נכסים פרקטליים שיסייע לגיבוש חדשני של זכויות ושל מנגנוני ממשל משופרים, המתגמלים אמון ושיתוף פעולה תוך כדי הגנה על רשתות מפני השתלטות. עם מארג של חברתיות מוגברת כזאת, Web 3.0 יכול להתחמק מההיפר-פיננסיות ומהמוֹנַטיזציה של עולם הקריפטו (DeFi לדוגמה) לטובת מעבר לעתיד פלורליסטי חברתי ומכיל.
עולם ה-Web 3.0 יצר בתוך זמן קצר מערכת מימון מקבילה לעולם הפיננסי, מערכת המתבססת על גמישות ויצירתיות. רכיבים קריפטוגרפיים וכלכליים, כגון קריפטוגרפיה של מפתח ציבורי, חוזים חכמים, הוכחת עבודה והוכחת החזקה הובילו ליצירת מערכת אקולוגית מתוחכמת ופתוחה, ולפריחה של הכלכלה המבוזרת.
יש להביא בחשבון שאת הערך הכלכלי יוצרים בני אדם ומערכות היחסים שלהם. מכיוון של-Web 3.0 חסרו אבני בניין לייצוג זהות חברתית מבוזרת, הוא תלוי ביסודו במבנים ריכוזיים מסורתיים, כמו במקרים של ייצור NFT על פלטפורמות מרקטפלייס ריכוזיות, או ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAO) עם מנגנוני משילות והצבעה המסתמכים על רשתות מדיה חברתית.
זהות חברתית מתוכנתת היא רכיב מקורי וטבעי (אורגני) של Web 3.0. היות שזו מערכת המבוססת על פעולה קהילתית ועל אינטראקציה בין "משתתמש" (משתתף + משתמש) אחד למשנהו כפעולת עמית-לעמית (P2P), היא עשויה להניב פתרונות להשטחת ריכוז העושר והקטנת הפגיעוּת של המשילות להתקפות פיננסיות, וזאת תוך כדי זירוז חדשנות של יישומים פוליטיים, כלכליים וחברתיים.
הרכיב המרכזי לחברה מבוזרת
ב-DeSoc, הרכיב המרכזי הוא טוקנים ברשת ציבורית; טוקנים אלה אינם ניתנים להעברה (לא סחירים), והם מהווים הוכחת מקור ועדות (Attestation) המגבשת את זהות "המשתתמש" (OwnUser).
ה-SBT מגדירים השתייכות, חברות ואישורים. לדוגמה, יצירות אומנות, ספרים או תעודות אקדמיות מונפקים על ידי רשויות, יחידים, חברות או מוסדות. דוגמה פופולרית היא האסמכתא שאוניברסיטה יכולה להנפיק כ-SBTs לבוגריה, כלומר תעודת התואר היא חלק מזהות האדם, ומספקת אסמכתא דיגיטלית מהעולם המסורתי.
מערכת אקולוגית של SBTs יכולה לפתח חלופה עמידה לצנזורה של מערכות אשראי מסחריות שבהן המוניטין או הניקוד מוגדר על ידי רשות או סמכות היררכית. ניקוד האשראי במערכת מבוזרת "חברתית" הוא פעולה בין עמיתים. SBTs יכולים לייצג אישורי השכלה, היסטוריית עבודה קודמת וחוזי שכירות, תיעוד מתמשך של היסטוריה רלוונטית לאשראי ושמירה על מוניטין כדי להבטיח הלוואה.
האפשרות של מחשוב וייצוג התחייבויות ציבוריות עם SBTs יולידו, ככל הנראה, שוקי הלוואות בקוד פתוח, וכן ייווצרו מתאמים חדשים בין SBTs לבין סיכון פירעון. אלגוריתמים טובים יותר ינבאו את מידת סיכון האשראי, ואלה ייתרו את התשתית הריכוזית והאטומה לניקוד אשראי. כמו כן אפשר שתתפתח פרקטיקה של "הלוואות קבוצתיות" שבהן חברי רשת חברתית מסכימים לתמוך זה בזה באחריות. הלוואות קהילתיות ישלבו הון חוזר עם הון אנושי.
יישום אחר הוא יכולת לאחזר מפתח לארנק בהתבסס על הרשת החברתית הקרובה שתערוב לבעל המפתח ותסייע לו לקומם את ישותו באמצעות עדויות על זהותו. שחזור מפתחות פרטיים של "נשמה" מחייב הימצאות חבר מרוב מיוחס של תת-קבוצה קרובה (לדוגמה, בן משפחה), שבה אפשר לקיים "אימות" של זהות.
ה-SBT מציע שינוי פרדיגמה גם ברעיון הרכוש והבעלות. במקום זכות קניין, כפי שמיוצגת בחוק היום, זכות הניתנת להעברה, נוכל להתייחס לפרטיות כאל חבילה ניתנת לתכנות, כשהיא משולבת ברשת רופפת של זכויות להרשאת גישה, שינוי או רווח ממידע. הייצוגים-צמודי-הישות יהיו ציבוריים, כמו קורות החיים שלנו היום. גם התחייבויות כלפי צדדים שלישיים יֵחשפו בפומבי אך בשמירה על פרטיות מסוימת, אבל בשיתוף מידע עם תת-קבוצה ייעודית, שתינתן לה זכות גישה למידע בהרשאת בעל הזהות.
רעיון ראשוני מאוד
הרעיון של ייצוג-צמוד-יישות ראשוני מאוד, וכך גם הדוגמאות ליישומו. יישום נסיוני נמצא כרגע בשלבים ראשונים בפרוטוקול Flype ומטרתו להעביר זכויות ממשל לחברים ב-DAO.
ה-Flype DAO מנוהל על ידי שיתוף פעולה בין קרן Flype וחברי קולקטיב Flype כ"חברה מבוזרת" (DeSoc).
חברי הקהילה הראשונים של FlypeDAO מקבלים SBT שמציין את הצטרפותם המוקדמת לפרוייקט ונותן להם חברות לכל החיים, בשונה ממשתמשים שיצטרפו בהמשך ויקבלו טוקן רגיל. בעלי ה-SBT יקבלו זכויות ייחודיות כזכויות גישה לשירותים ותמלוגים על תרומה לפרוטוקול.
פרויקט באנגליה מנפיק SBT בפורמט של ERC720 כ"תעודת אזרח" באקוסיסטם בו נעשה שימוש לצרכי הגדרת תפקידים בקהילה וסימון מיומנויות ייחודיות כחלק ממערך למידה לאורך כל החיים.
בפורמט המוצג של הטוקן יש אתגרים רבים. היותו לא-רברסבילי (דהיינו הפעולה אינה ניתנת לתיקון או ביטול) מחייבת הזדהות ברורה לפני העברת הטוקן מידי המנפיק לידי הנמען. עצם זה שתהליך זהות נעשה מול בעל ארנק פסאודו-אנונימי הוא בעייתי בפני עצמו (כפתרון אפשר להיעזר בתהליך אימות דו-שלבי כדי לוודא מי בעל הארנק ללא חשיפת זהותו).
הרעיון של שחזור זהות לצורך הפעלת ארנק על ידי רשת או קהילה קרובה הוא ראשוני ביותר, ולא ברור לאילו פתרונות ופרוטוקולים נידרש כדי לממשו. יש גם לבחון לאורך זמן האם מקרי הבוחן שמציע בוטרין אכן מתאימים לרעיון החברתי המעניין שהוא העלה. האם נוכל לצפות שמימוש הרעיון הזה יצמיח שווקים חדשים ותעשייה יש מאין כפי שעשה ה-NFT?
הרעיון החדש הגלום בייצוג-צמוד-ישות הוא כרגע תיאורטי בעיקרו, אך יש לו פוטנציאל לפרוץ פרדיגמות חברתיות, אישיות וכלכליות במארג החברתי של הכלכלה המתוכנתת, המטאוורס וה-Web 3.0.
