אני סבור שלא יכול היה להיות Comeback טוב יותר מאשר עם תומר רביד, מייסד ומנכ"ל Bloxtax, חבר קרוב ואחד האנשים שבאופן אישי אני סבור שהם בין המבינים ביותר ברגולציה ומסים בישראל.
לטובת גילוי הנאות הנדרש, בלוקסטקס ו-CryptoJungle עובדים במתכונת משותפת בכל הנוגע ליצירת חשיפה לשירות של בלוקסטקס, וכאמור תומר ואני חברים. עם זאת, למען הדגש והסרת הספק – הריאיון איננו ממומן, אלא ההפך. לאור המומחיות של תומר, היה חשוב לי שתוכלו להנות ממנה גם אתם.
תומר, ספר לנו קצת על עצמך
אני תומר רביד, כיום מוביל את בלוקסטקס (Bloxtax), החברה המובילה בישראל לפתרונות מס למטבעות דיגיטליים.
הרקע שלי הוא כמו של כל יזם – מאוד מגוון, צברתי ניסיון בתחומי ההנדסה, פיננסים, ניהול סיכונים והשקעות.
יצא לי לעבוד בפיתוח – ממש מהנדס – אבל תמיד הייתה לי משיכה לפיננסים. אז הלכתי ללמוד מנהל עסקים (מימון) וחקר ביצועים (משיכה לא מוסברת לסטטיסטיקה).
משם יצא לי לעבוד בניהול סיכונים כמותי עבור משקיעים מוסדיים – שזה בעיקר חברות ביטוח, התעסקות בנגזרים ומכשירים פיננסים מורכבים.
אחרי בהייה ממושכת באקסל החלטתי לעבור לצד שעושה את ההשקעות ועבדתי בחברת השקעות פרטית גדולה.
משם הדרך חזרה להייטק הייתה קצרה. הקמתי סטארטאפ שנכשל (למדתי המון) ואז עוד סטארטאפ בתחום של Security Token. דווקא שם היה לי מאוד ברור מה צריך לעשות, אבל עניין המיסוי של קריפטו הרג אותי. לא היו פתרונות טובים בשוק, לא היה ברור מה עושים, איך עושים ומה צריך לעשות אם רוצים לעמוד בכללים.
החלטתי לפתור את זה.
כיצד נחשפת לביטקוין ושוק המטבעות הדיגיטליים?
למיטב זכרוני ההיכרות הראשונית הייתה ב-2014 דרך אחותי ושיחה עם מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, והפוטנציאל של הביטקוין.
אני לא לגמרי סגור על הפרטים אבל מפה לשם זה הוביל לנסיונות רכישה שלא צלחו. מאוחר יותר ישבתי עם חבר משותף של שותף לשעבר ב-2015 ושמעתי הרצאה מאוד ארוכה על איתריום ולמה זה העתיד.
לא עשיתי כלום. היה מאוד מסובך. לא היה קל לקנות אז ולא ממש היה לי פנאי לזה, אבל הבנתי שיש פה משהו.
הפגישה הבאה שלי עם התחום הייתה ב-2016 בסן פרנסיסקו ב-Meetup עם החבר'ה של בורסת קוינבייס. זה… כבר היה סיפור אחר. פאסון שונה, כבר לא איזה חבר מוזר מדבר על משהו. הם נתנו לזה סוג של אמינות ששיחת סלון עם חברים לא הצליחה לתת.
עבור מי שאינו מכיר את בלוקסטקס, תוכל לתאר מהי הפעילות שאתם עושים ובאיזה זירות אתם פועלים הכי הרבה?
אנחנו פותרים בעיות. פותרים בעיות של מיסוי במטבעות קריפטו, פותרים בעיות עם העברות כספים לבנק ומאפשרים לאנשים לדווח בצורה תקינה על הפעילות שלהם בתחום מבלי לעבור על החוק, ומבלי לשבור את השיניים.
הקמתי את בלוקסטקס בסוף 2017, אחרי שזיהיתי שעניין המיסוי של קריפטו הוא נקודה חלשה מאוד. זאת אומרת – לא היו פתרונות טובים ולא וודאות.
מההיכרות שלי עם עולם ההשקעות, לא ניתן לבצע השקעות בצורה רצינית אם לא מבינים מה ההשלכות המיסוי, מה התוצאה הרצויה ומה החשיפה. פשוט לא עובד ככה.
הבנתי שרו"ח לא מבינים בתחום, ושהתחום מסובך מדי בכדי שהם יבינו משהו.
אז החלטתי שאני רוצה לספק ודאות לקהילה בארץ. פתרון אמיתי אשר יתן אפשרות – למי רוצים – לעמוד בדרישות החוק, לדווח בצורה פשוטה ולספק מענה לקהילה פה כדי שתוכל להיות חלק אינטגרלי מהמערכת הפיננסית שלנו.
מה גרם לך להקים את בלוקסטקס ולפעול דווקא בתחום המיסוי?
וודאות. עזוב אם השוק יעלה או ירד. בלי לדעת מה קורה, מה הולך לקרות מבחינת המיסוי לא ניתן להכניס כסף אמיתי, משקיעים רציניים לתחום.
אין דרך אחרת לעשות את זה. משקיעים רוצים לדעת מה יקרה, מה יהיה, מה התוצאה של המעשים שלהם.
אני רוצה להיות חלק מהפתרון של שוק הקריפטו. אני גם רוצה לעזור לאנשים. אני יודע כמה קשה לעשות דברים לבד ואני יודע כמה זה מאתגר להרים משהו חדש.
מכל הדברים שראיתי עד היום בקריפטו (דברים שהם לא ביטקוין) ראיתי הרבה מאוד הבטחות לעתיד טוב יותר, הרבה מאוד תקווה לדברים חדשים – דברים מאוד רחוקים. יזמים מתנתקים מהקהילה מהשוק ואומרים "אני מקים תשתיות" – אז זה פותר אותך מלפתור בעיות אמיתיות של היום?
הרגשתי שהמיסוי הוא הפתח, שאם אתה רוצה לאפשר לאנשים להיות עצמאים פיננסית, להתנתק במתווכים פיננסים אתה צריך לספק גם פתרון של לטפל במיסוי שלך ושל הלבנת ההון שלך בצורה עצמאית – זו המטרה של בלוקסטקס. לבנות כלי/שירות שיתן לך את העצמאות להיות לבד אבל גם לעמוד בדרישות החוק.
אחת מהבעיות הכי גדולות היום בתחום טמונה בבנקים. תוכלי לתאר את זווית המאבק מצד בלוקסטקס? האם זהו נושא שאתם מעורבים בו?
אני לא אוהב את המילה מאבק. אני מעדיף את המילה מאמץ. מדובר על מאמץ גדול, לעזור להסדיר את הנושא מול הבנקים. חשוב להבין – הבנקים תופסים את הפעילות במטבעות קריפטוגרפיים כאילו הייתה פעילות במזומן (ולדעתי בצדק). הם לא תמימים. הם יודעים שמרבית המשקיעים בתחום משקיעים בזירות לא מפוקחות, עם בעיות קשות של הלבנת הון, דיווח מס והליך אימות זיהוי לקוח (KYC).
צריך להבין את עמדת הבנקים, להם יש אחריות. יש להם מדיניות ניהול סיכונים, אסור להם לאפשר לכספים מסוימים להיכנס למערכת הפיננסית. הם עושים כל שביכולתם למנוע מזה לקרות.
אם תמיד אמרנו שבקריפטו "אתה הבנק של עצמך" מתוך תפיסה רדודה שכל התפקיד של בנקים זה להחזיק כסף – אז הנה מתגלה לנו עוד אספקט של בנקאות – רגולציה, מיסוי ואיסור הלבנת הון – אם מישהו רוצה להיות בנק הוא יותר ממוזמן לעסוק בזה בצורה מקצועית.
אז בגדול מה שאנחנו עושים זה לאפשר לאנשים לדווח לרשויות המס על כל הפעילות שלהם בצורה חוקית ומלאה. זה כבר חלק גדול מהפתרון (חייבים לדווח בצורה מדויקת על הפעילות בכדי להכניס כסף לבנק).
בנוסף, היום, אני נחשב למומחה בתחום ויכול (וגם עושה) להכין חוות דעת עבור הבנקים.
בנוסף אני יושב עם הבנקים (הציות) ועוזר לעזור לגבש מדיניות – בצד הפרקטי כמובן – שכן תאפשר עבודה משותפת עם הקהילה.
אני אוהב לחשוב עלינו כעל סוג של "תורגמן". עוזרים לבנק להבין מה הלקוחות שלנו עשו ולהראות שהשד שנקרא "קריפטו" הוא לא כזה נורא.
כיצד אתה רואה את הרגולציה הישראלית מתפתחת בשנים הקרובות? האם הרשויות יתחילו לאכלס את התחום או שמא נמשיך לראות יזמים פותחים חברות במקומות אחרים?
רגולציה ברורה מאפשרת ליזמים ומשקיעים לסכן יותר. רגולציה מספקת ודאות – אפשר לחשוב על רגולציה כהבטחה של הרגולטור לכיצד דברים יראו ואיך דברים יעבדו. ככל שהוודאות תגדל – ככה יהיו יותר מיזמים – מאוד פשוט.
אני חושב הרגולציה בתחום תהיה דומה רגולציה של השקעות – אנחנו הולכים בדיוק למקומות האלה – ולא רק בישראל. רוצה להחזיק קריפטו עבור מישהו? – צריך רישיון. רוצה לקנות למישהו מטבעות? – צריך רישיון.
בסופו של דבר מרבית המחזיקים של מטבעות קריפטו רואים בעצמם משקיעים בתחום. ז"א נקודת המבט שלהם היא של משקיע. כשזה המצב, הרגולציה המתאימה ביותר היא רגולציה מצד רשות נע"י המיומנת בהגנה על משקיעים.
מה בעיניך הסיכונים הגדולים ביותר שעומדים בפני השוק כיום?
הסיכונים הגדולים ביותר בעיניי הם הלבנות הון, משיכה של רמאים בתחום שכתוצאה פוגעת בשחקנים טובים, וריכוזיות גדולה שנמצאת בתוך התחום עצמו.
אני מאוד חושש מסיכונים סיסטמטים כגון מטבעות יציבים. קריסה של מטבע יציב גדול יכולה לעשות שמות במערכת הפיננסית הקטנה שלנו. הבעיה היא ההצלחה הגדולה של מטבעות אלה. כל הצלחה של גורם/ מכשיר/ נותן שירות פיננסי הופכת אותו לסיכון סיסטמטי – כי הוא נוגע/ מעורב עם כולם.
באותה רמה, אני חושש ממצב של MTGOX חוזר. זירה ריכוזית לא סולבנטית. זה סוג של סיכון של גורילה בחדר שאף אחד לא מדבר עליה.
מה מנגד 3 הדברים שאתה תופס כחיוביים ביותר?
אני חושב שיש הרבה מגמות חיוביות. בגדול צריך לזכור שאתגרים שיש לנו כיום הם תוצר של הצלחה של שוק המטבעות הקריפטוגרפיים ושל הביטקוין בפרט. כשהשוק היה קטן ולא מעניין אז עניינים הקשורים להלבנת הון לא היו מעניינים. עכשיו שהשוק גדול ומתפתח – הדברים האלה נהיו מעניינים פתאום.
- כניסה לתוקף של חוק איסור הלבנת הון החדש עם רישיונות הנש"פ החדשים. כיום כל מי שיש לו רישיון יש לו רישיון המשך עיסוק. כניסה סופית לתוקף של הרישיונות תקל על משקיעים ישראלים לעבוד עם בנקים וגופים מפוקחים.
- גיבוש מדיניות של הבנקים לניהול סיכון. דבר המאפשר התמודדות בצורה מושכלת עם המערכת הפיננסית הוותיקה.
- כניסה של חברות העוסקות במטבעות קריפטוגרפים כגון טקטונה, קאמן וסילבר קסטל מייצרת דיון רציני מול רשות ני"ע ומרחיב את היכולת של משקיעים להשקיע בתחום. עוד נראה דברים רבים בתחום בעקבות השחקנים האלה.
כיצד באופן כללי אתה רואה את שוק הקריפטו מתפתח בשנים הקרובות?
לדעתי ברמת התעשייה תהיה התפתחות משמעותית כשנראה הרבה פיצ'רים מוצלחים עוברים הטמעה בפרויקטים ציבוריים גדולים. מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים למשל, ארנקים מתקדמים כאמצעי תשלום, יצירה של ני"ע וניהול רשומות מסחר של בורסות לני"ע על גבי מערכות בלוקצ'יין.
אני חושב שנתחיל בשנים הקרובות לראות יותר שירותים אשר יאפשרו לאנשים להשקיע בצורה קלה יותר בתחום. יותר שירותי קאסטודיאן (משמורן), יותר שירותי מסחר מפוקח.
אני חושב שהדחיפה הגדולה היא שאנשים רוצים וודאות, קלות שימוש והגנה מפני תרמיות -ואני מאמין שהשוק יתפתח לכיוונים האלה.
