הצעת חוק רחבת היקף דו-מפלגתית, הוגשה היום (ג') מאת חברות הסנאט האמריקאי סינתיה לומיס וקירסטן גיליברנד המבקשות להרחיב את מערך התקנות בנוגע לנכסים דיגיטליים בארה"ב. חודשים לאחר מאמצים של בניית הצעת החוק, התפרסמו 69 עמודי טקסט פורמליים, המעודדים "חדשנות אחראית" על ידי שילוב נכסים דיגיטליים בחוקים קיימים ומתן בהירות רבה יותר לענף שאינו מפוקח ברובו, חסר רגולציה ובעל אמצעי מדידה אוניברסליים.
הצעת החוק המפורטת, כוללת מספר רב של נושאים שעולים לדיון על בסיס יומי בניהם: הגדרת סוגי נכסי קריפטו וההבדל בין ניירות ערך לסחורות, חלוקת אחריות וסמכויות, בהירות משפטית, משמעות ברוקר-קריפטו, הגדרת רזרבות וערבויות סטייבלקוינס (Stablecoins) ועוד.
מי לוקח אחריות?
הצעת החוק מטילה על רשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) ועל הוועדה למסחר בחוזים עתידיים בסחורות (CFTC) את עיקר העבודה ושואפת להביא את כל תתי הסקטורים בתעשיית המטבעות הדיגיטליים תחת קורת גג רגולטורית ברורה וספציפית אחת.
נכסים דיגיטליים שאינם מבוזרים במלואם ואשר נהנים ממאמצים "יזמיים וניהוליים" הקובעים את ערך הנכסים אך אינם נחשבים כחוב, כהון עצמי או שאינם יוצרים זכויות או אינטרסים פיננסיים אחרים בגוף עסקי אינם יסווגו כניירות ערך כל עוד ישנם דיווחים שוטפים ל-SEC פעמיים בשנה.
על מנת להיות מסווג כנייר ערך, על הנכס הדיגיטלי לספק למחזיק ריבית חוב או הון בגוף עסקי, זכויות פירוק או זכאות לתשלומי ריבית או דיבידנד מאותו גוף.
החקיקה גם מעניקה ל-CFTC סמכות שיפוט בלעדית בשוק הספוט (Spot) על כל הנכסים שאינם ניירות ערך, לרבות נכסים נלווים. דבר זה עשוי לסייע לסלול את הדרך לקרן סל של ביטקוין (ETF) בארה"ב, שכן עיקר הטיעון של ה-SEC נגד המהלך מתבסס על היעדר רגולציה בשווקי הספוט.
כך שבסופו של דבר, ה-SEC תסדיר נכסים דיגיטליים המסווגים כניירות ערך וה-CFTC תהיה אחראית לפקח על אלו המוגדרים כסחורה.
מה לגבי צריכת האנרגיה?
הצעת החוק דורשת גם מחקר על צריכת החשמל והאנרגיה של נכסים דיגיטליים.
המחקר ידרוש לקבוע את הדרכים הטובות ביותר לעידוד חדשנות ופיתוח טכנולוגיות תוך עבודה משותפת יחד עם תחומים אחרים כדי לסייע לעולם להגיע ליעדי האקלים על ידי הקמת מקורות אנרגיה מתחדשת והפחתת שימוש במקורות אנרגיה מזהמים.
משימה זו תהיה מוטלת על הוועדה הפדרלית לפיקוח על האנרגיה, אשר תעבוד בשיתוף עם ה-CFTC וה-SEC לביצוע המחקר. אחת ממטרותיה היא לנתח את סוג וכמות האנרגיה המשמשת לכרייה.
מסים
כפי שרמזה לומיס בעבר, החקיקה תעניק פטור ממס בעסקאות של עד 200 דולר לטובת עידוד השימוש בנכסים דיגיטליים כתשלום עבור סחורות ושירותים. עם זאת, הצעת החוק מציינת כי כל העסקאות שהן חלק מאותה עסקה או מקבץ עסקאות הקשורות אחת לשניה יטופלו כעסקה אחת.
בנוסף, הצעת החוק מציינת כי אין לראות בכורים כברוקרים, וכי אין להתייחס לנכסים דיגיטליים המתקבלים מפעילות כרייה כהכנסה עד שהם יומרו למטבע פיאט.
בנוסף,ההצעה גם מציינת שארגונים אוטונומיים מבוזרים מסוימים (DAOs) הם ישויות עסקיות שיחוייבו במס על פי תחום השיפוט ושהסכמי הלוואת נכסים דיגיטליים הם לא תמיד אירועי מס, בדומה להלוואות של ניירות ערך.
לבסוף, בצד המיסוי, הצעת החוק מחייבת את רשות המסים האמריקאית (IRS) לחקור ולהבהיר סוגיות כמו מיזלוגים (Forks), חלוקת טוקנים או מטבעות (Air-Drops), קבלת תשלומים של נכסים דיגיטליים לעסקים, כרייה סטייקינג (Staking) ועוד.
פנסיה והגנת הצרכן
הצעת החוק דורשת גם ממשרד האחריות הממשלתית (GAO) להעריך את ההזדמנויות והסיכונים הקשורים להשקעה בנכסים דיגיטליים בקרנות פניסה ולדווח על הממצאים לקונגרס, למשרד האוצר ולמשרד העבודה.
בניסיון לשפר את הגנת הצרכן בשווקי המטבעות הדיגיטליים, הצעת החוק תחייב ספקים של נכסים דיגיטליים לחשוף מידע על המוצר שלהם, כולל גרסאות קוד מקור וטיפול משפטי בכל סוג נכס דיגיטלי.
הצעת החוק גם מעניקה זכות לאדם לשמור ולשלוט בנכסים הדיגיטליים שבבעלותו.
לסיכום
הצעת החוק נראת מעודדת ורחבה מספיק על מנת לסייע לתעשיית המטבעות הדיגיטליים להשתלב בחיי היום-יום של האמריקאים, אך היא מכילה מספר רב של סימני שאלה ותהיות בנוגע לפרקטיקת הביצוע.
בציוץ בטוויטר, התייחס אדם קורצ'ארן, מנהל שיווק ואסטרטגיה בקרן הגידור Cinneamhain Ventures למספר דברים שעולים מההצעה שיכולים להיות בעייתים: לחייב DAOs להיות רשומים בארה"ב, עדכוני חקיקה על פי שינויים תכופים של קוד, הרחבת סמכויות מופרזת על חשבון פרטיות המשתמשים ועוד.
