מטבעות דיגיטליים יציבים (סטייבלקוינס) נוצרו כדי להציע את היתרונות שיש במטבעות דיגיטליים, כגון העברות מהירות וזולות, אך תוך ניסיון לספק הגנה מן התנודתיות הגדולה במחירי המטבעות.
כששוק המטבעות הדיגיטליים היה בתחילת דרכו, הוא סבל ממספר רב של בעיות. הבעיה העיקרית עם זאת, הייתה התנודתיות – והיא הייתה בעיה כפולה.
מנקודת המבט של סוחרים ומשקיעים, התנודתיות הגדולה במחירי המטבעות הובילה לדרישה עצומה ל"מקום בטוח" – נכס, מטבע או מכשיר פיננסי אליו יוכלו להמיר את המטבעות שלהם בעת של תנודתיות גבוהה, כאמצעי הגנה או נטרול סיכונים.
מנקודת המבט של בעלי העסקים ומשתמשים שהיו מעוניינים להשתמש במטבעות הדיגיטליים כאמצעי תשלום, התנודתיות היוותה מכשול למי שרצה לתמחר באמצעותם, שכן המחירים יכלו להשתנות דרסטית מדקה לדקה.
מאז היווצרותו של טט'ר (USDT), הסטייבלקוין הראשון אשר צמוד בערכו לדולר, נוצרו סטייבלקוינס נוספים – לא רק כאלו שצמודים בערכם למטבעות פיאט כגון הדולר והאירו, אלא גם סטייבלקוינס הצמודים בערכם לזהב וסחורות נוספות.
איך מטבעות דיגיטליים יציבים עובדים?
סטייבלקוינס משמשים, ברוב המקרים כבן כלאיים של עולם המטבעות הדיגיטליים המבוזר והעולם הפיננסי המסורתי.
זה בא לידי ביטוי בכך שישנה חברה אשר מייצרת טוקן דיגיטלי (מטבע דיגיטלי אשר נשען על אבטחת רשת בלוקצ'יין קיימת) ומבטיחה להצמיד את ערכו לנכס, מטבע או מכשיר פיננסי מסוים.
אם ניעזר בדוגמא הקודמת של USDT, טט'ר (Tether) היא חברת בת של iFinex, החברה אשר מפעילה את בורסת ביטפינקס.
טט'ר מתחייבת להצמיד את ערך הטוקן הדיגיטלי USDT לשווי של דולר אחד, בכך שהיא מחזיקה רזרבות של דולרים ו/או נכסים בבנקים שבבעלות החברה.
במידה והביקוש למטבע גובר, היא נאלצת להגדיל את הרזרבות שלה – וההפך.
הטוקן, בתחילת הדרך, נוצר על גבי ביטקוין בלבד (באמצעות שכבת חוזים חכמים שנקראת Omni).
כיום לעומת זאת, ישנן מספר וריאציות שונות שלו אשר מסתובבות בין בורסות וארנקיהם של משתמשים.
הוא קיים גם על רשת אתריום כטוקן מסוג ERC20, גם על רשת טרון (Tron) ואף על רשת איאוס (EOS).
USDT אמנם היה הראשון, והינו הסטייבלקוין בעל האימוץ הכי גדול – אך כיום ישנם סטייבלקוינס רבים שנוצרו ע"י חברות שונות ומוצמדים בערכם למטבעות פיאט נוספים (אירו, דולר, פאונד וכו'). המטבע השני בגודלו הוא USDC שנוצר ע"י קוינבייס וחברת Circle.
תעשיית הבלוקצ'יין צומחת בקצב מסחרר!
הכשרה מקצועית, הסמכה רשמית
ו-Boost לקורות חיים
רוצים לשמוע עוד?👇
בשנת 2019 הצטרף אליהם המטבע BUSD של בורסת הקריפטו הפופולרית בינאנס שהונפק על ידי חברת Paxos, אולם בשל ביקורת מצד הרגולטור הוא הוסר מהמסחר ב-2023.
בשנים האחרונות נוספו עוד מטבעות יציבים של חברות ופלטפורמות שונות, בין הבולטים שבהם המטבע PYUSD של פייפאל (PayPal), שמאז מרץ 2023 זמין לעשרות מיליוני משתמשי השירות ופלטפורמת התשלומים Venmo.
בשנים האחרונות הטרנד גבר, וסטייבלקוינס שצמודים למטבעות אחרים ועף לסחורות הושקו.
לדוגמא, PAX Gold הוא סטייבלקוין שצמוד בערכו לזהב והושק ע"י חברת Paxos, שהיא חברה פיננסית מפוקחת.
המטבע עובד באותו אופן שסטייבלקוינס צמודי-פיאט עובדים: באמצעות גיבוי המטבעות שבסירקולציה עם זהב שיושב בכספות החברה.
ב-2024 אף הוכרז פיילוט לקראת השקת מטבע יציב צמוד שקל – BILS של חברת ביטס אוף גולד שיונפק על גבי רשת סולאנה.
למה סטייבלקוינס משמשים?
בתחילת הדרך סטייבלקוינס שימשו בעיקר כהגנה נגד התנודתיות כמוסבר לעיל, וכגשר לביצוע ארביטראז' בין בורסות (באמצעות סטייבלקוינס ניתן להעביר "דולרים" מבורסה אחת לבורסה אחרת כדי להנות מהפרשי המחירים של המטבעות הדיגיטליים הנסחרים בהן).
כיום עם זאת, סטייבלקוינס נמצאים על הבמה המרכזית ומושכים תשומת לב רבה. נכון לזמן עדכון מדריך זה (אוגוסט 2024), סך שווי המטבעות היציבים בשוק עומד על יותר מ-167 מיליארד דולר, ונפח המסחר היומי בהם גבוה מ-56.7 מיליארד דולר.
הם משמשים לתשלומים, להעברת ערך ממקום למקום, למסחר, והם מהווים אפיק גישה חדש למטבעות פיאט שמוגדרים כחזקים כגון הדולר.
עבור אזרחי מדינות בהן המטבע המקומי מוחלש, הביקוש למטבעות פיאט שיציבים יותר בערכם גדול יותר, אך ההיצע שלהם לא זמין או יקר מאד.
כעת, נוצרה עבורם אלטרנטיבה נגישה.
אם לא די בכך, ישנם שני טרנדים משמעותיים שצוברים תנופה גדולה לאחרונה: הראשון הוא סטייבלקוינס של תאגידים, כגון הבנק ג'יי.פי מורגן אשר השיק מטבע דיגיטלי צמוד-דולר לשימוש פנימי ללקוחותיו.
בניגוד לסטייבלקוינס שתוארו לעיל, כאן מדובר ברשתות בלוקצ'יין סגורות, בעלות חסמי כניסה, ושאינן צפויה להיות שקופה לציבור הרחב, אולם ישנם גם מטבעות יציבים של תאגידים על גבי רשתות בלוקצ'יין ציבוריות כמו המטבע BTG Dol של BTG Pactual, בנק ההשקעות הגדול הממוקם בברזיל ומספק שירותים למגוון מדינות בדרום אמריקה שהונפק על גבי רשת פוליגון (MATIC).
הטרנד השני הוא מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (Central Bank Digital Currency- CBDC).
סין הראשונה להשיקו, אך אליה מצטרפים בנקים מרכזיים של מדינות רבות כגון שבדיה, איי מרשל, ובנקים מרכזיים רבים נוספים אשר בוחנים זאת בעצמם – כולל הפד ובנק ישראל.
ל-CBDC עשויות להיות השלכות ענקיות על הכלכלה והמגזר הפיננסי, וזאת על אף שרובו המוחלט של הכסף דיגיטלי בלאו הכי. תוכלו לשמוע עוד על CBDC והסיכונים שבאים איתו בשניים מפרקי הפודקאסט "מדברים קריפטו": כאן וכאן.
שווי השוק של כלל המטבעות היציבים. מקור: CoinGecko
סטייבלקוינס מבוזרים
עד כה דיברנו על שני סוגים מרכזיים של סטייבלקוינס: מגובי-פיאט ומגובי-סחורות. כעת, נכיר סוג נוסף של מטבע דיגיטלי יציב, והוא הסטייבלקוין המבוזר (או לפחות, זה שמנסה להיות מבוזר).
סטייבלקוין מבוזר יכול להיות סטייבלקוין שמגובה במטבעות דיגיטליים, או כזה שנשען על אלגוריתמים.
סטייבלקוין מגובה קריפטו
סטייבלקוין מגובה קריפטו הוא סטייבלקוין שבו מטבעות דיגיטליים כגון אתריום (ETH) משמשים כערבות או רזרבה.
אך במקום שתהיינה ישות ריכוזית כגון חברת טט'ר שתנהל את הרזרבות, זה קורה אוטומטית ובאופן שאמור להיות מבוזר – באמצעות חוזים חכמים.
לסטייבלקוין מבוזר ישנה מערכת ממשל שמבוססת על הצבעות המשתתפים ברשת. המשמעות היא שבמקום לסמוך על ישות אחת, המשתמשים במטבע סומכים על כך שהמשתתפים ברשת (המצביעים) יצביעו באופן שתואם את אינטרס הכלל על חוקים חדשים בפרוטוקול והחלטות שגרתיות.
על מנת להשתמש בסטייבלקוין מסוג זה, על משתמשים לנעול מטבעות דיגיטליים כערבות בחוזה חכם (ע"י שליחת המטבעות אליו), ובתמורה יקבלו את הטוקן הדיגיטלי. כדי לקבל את הערבות שלהם בחזרה, עליהם לשלם את הטוקנים לאותו חוזה חכם (בתוספת ריבית).
ישנן מספר מערכות של סטייבלקוינים מבוזרים, כגון הטוקן DAI של הארגון המבוזר MakerDAO.
לכל אחת מהן תכנון, מנגנון ממשל, ערבויות, ומדיניות מוניטרית שונים.
להזניק את הקריירה שלך – תעודת מומחה בלוקצ׳יין תעניק לך יתרון נדיר. לשריון מקום
סטייבלקוין מבוסס אלגוריתמים
סטייבלקוין אלגוריתמי הוא סוג ייחודי של מטבע יציב שאינו מגובה ישירות בנכסים כמו מטבעות פיאט או מטבעות דיגיטליים אחרים. במקום זאת, הוא מסתמך על מערכת אלגוריתמים וחוזים חכמים כדי לשמור על יציבות ערכו.
המנגנון פועל באופן דומה לפעולות של בנקים מרכזיים בניהול היצע הכסף, אך באופן אוטומטי וללא התערבות אנושית. כאשר מחיר המטבע היציב יורד מתחת לערך היעד (נניח, 0.98$), האלגוריתם מצמצם את היצע המטבעות. לעומת זאת, כשהמחיר עולה מעל לערך היעד (למשל, 1.02$), האלגוריתם מגדיל את ההיצע.
דוגמה מפורסמת לסטייבלקוין אלגוריתמי היה TerraUSD (UST) של פרויקט Terra. אולם, בחודש מאי 2022, UST חווה קריסה דרמטית שהובילה לאובדן ערך משמעותי ולזעזוע בשוק הקריפטו כולו. אירוע זה חשף את הסיכונים הטמונים במודל זה והוביל לבחינה מחודשת של הרעיון כולו.
בעקבות משבר Terra, התעוררה ביקורת נוקבת כלפי מטבעות יציבים אלגוריתמיים. רגולטורים ומשקיעים כאחד הפנו זרקור לסיכונים הכרוכים במנגנונים אלה, ורבים מטילים ספק ביכולתם לשמור על יציבות לאורך זמן, במיוחד בתנאי שוק קיצוניים.
למרות הביקורת, ישנם עדיין פרויקטים המנסים לשפר את המודל האלגוריתמי. חלקם משלבים מנגנוני גיבוי, כמו מאגר ערבויות שנכנס לפעולה במקרה של תנודות חריגות. עם זאת, האמון בסטייבלקוינס אלגוריתמיים נפגע משמעותית, והשימוש בהם כיום מוגבל בהשוואה לסטייבלקוינים מגובי נכסים.
סטייבלקוינס – יתרונות וחסרונות
לסטייבלקוינס מספר יתרונות משמעותיים. הברורים מאליהם הם ההגנה כנגד תנודתיות המחירים ושכלול המסחר בשוק המטבעות הדיגיטליים (ע"י העברה מהירה של מטבעות בין זירת מסחר אחת לאחרת).
אך מעבר לכך, סטייבלקוינס מסייעים בהעברות בינלאומית מהירות וזולות מבלי להשתמש באופן ישיר במערכת הבנקאית ובכך חוסכים עלויות רבות למשתמשים בהם.
יתרון נוסף, כנזכר לעיל, הוא חיבור אזרחי מדינות בהן המטבע המקומי והכלכלה כושלים – לכלכלה הגלובלית ולאמצעי שמירה על ערך.
אזרחי המדינות כעת יכולים לרכוש ביטקוין ולתפוס בו כאמצעי לשמירה על ערך, או להמירו לסטייבלקוין של מטבע פיאט מוכר כגון הדולר.
מבחינת החסרונות, ישנם מספר חסרונות לסטייבלקוינס.
הגדול שביניהם הוא הפקטור האנושי אשר קיים גם בסטייבלקוינס ריכוזיים כגון USDT וגם במבוזרים.
כך למשל, חברת טט'ר נחקרת ע"י הרגולטור בארה"ב על כך שהשתמשה בכספי הרזרבות כהלוואה לבורסת ביטפינקס בניגוד לחוק.
המשמעות היא שלמשך תקופת זמן ישנה סבירות גבוהה ש-USDT לא באמת היה מגובה במספיק רזרבות.
אלמנט האמון בחברה מחזיר את הבעיות הקיימות במערכת הבנקאית הקיימת. השוני ביחס למערכת הקיימת הוא השקיפות שמגיעה עם רשת בלוקצ'יין פתוחה, אך בספק אם זה מספיק.
בנוגע לסטייבלקוינס מבוזרים, הם נמצאים בשלב מוקדם וכך גם קוד התוכנה שלהם אשר נכתב ע"י בני אדם.
בשנה האחרונה בוצעו המון תקיפות והתגלו המון באגים בסטייבלקוינס מבוזרים, ואני לא סבור שזה ייפסק בטווח הזמן הקצר-בינוני.
חיסרון נוסף הוא שסטייבלקוינס חשופים לבעיות של הכלכלה המסורתית והינם תלויים בבנקים בהם מנוהלים החשבונות של מנפיקי המטבע.
זה פותח אפשרות של צנזורה (למשל הרגולטור יכול לדרוש מטט'ר להקפיא את פעילות החוזים החכמים שלה), סיכונים נוספים הנובעים מהישענות על הבנקים (למשל, מה אם הבנק פושט רגל?) ולבסוף – סטייבלקוינס עלולים לשמש כמיסוך לבעיות המושרשות במערכת של כסף פיאט, ולהפוך את העיקר לטפל.
כך למשל USDC של חברת סירקל, שנחשב מפוקח ובטוח יותר מבחינת רשויות האכיפה ומוסדות פיננסים בארה"ב ובמדינות אחרות, חווה משבר שכמעט הוביל לקריסתו. במרץ 2023 קרס בנק סיליקון ואלי שהחזיק 3.3 מילארד דולר שגיבו את הטוקן. USDC איבד את ההצמדה לדולר ונפל עד ל-0.85$, אולם לאחר שהממשל האמריקני הודיע על תוכנית חילוץ ופיצוי ללקוחות הבנק וחברת סירקל הוציאה גם היא הודיעה מרגיעה התאושש USDC וחזר להיסחר ביחס של 1:1 לדולר.
כלומר, סטייבלקוינס משפרים במעט את השימוש בכסף פיאט (ע"י הוזלת עלויות והגברת מהירות כאמור), אך ביטקוין ומטבעות דיגיטליים נוצרו בכדי להציע תחרות לכסף פיאט (ולא כדי לשפר אותו ובכך להסיט את תשומת הלב מהבעיות היסודיות שבו).
חיסרון משמעותי נוסף בכל הנוגע למטבעות יציבים הוא נושא הרגולציה והממשקים עם רשויות החוק והאכיפה. נכון להיום עדיין חסרה בהירות רגולטורית בנוגע להתנהלות עם מטבעות יציבים – שאלות כמו אילו רשויות ממשל אחראיות על הפיקוח, מה הקריטריונים לקבלת רישיון להנפקת מטבעות יציבים ומה מנגנוני ההגנה על המחזיקים בהם – טרם קיבלו מענה מספק מהמחוקקים במדינות רבות.
עם זאת בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בתחום, כך למשל באיחוד האירופי נכנסה לתוקפה חבילת חוקים המכונה (MiCA) Markets in Crypto Act, הכוללת פרק מפורט על מטבעות יציבים, וגם בארה"ב ישנן כמה הצעות חוק בתהליכים מתקדמים להגדרת פיקוח ואסדרה של התחום.
סיכום: סטייבלקוינס – מגמות, אתגרים ועתיד
מטבעות דיגיטליים יציבים מהווים כיום חלק מרכזי בשוק הקריפטו ותעשיית הפינטק עם שווי שוק של למעלה מ-167 מיליארד דולר. הם מציעים יתרונות משמעותיים כמו יציבות מחיר, העברות בינלאומיות יעילות, ונגישות לאמצעי תשלום דיגיטליים עבור אזרחי מדינות עם כלכלות מתקשות. התפתחות התחום הביאה למגוון סוגי סטייבלקוינס, כולל מגובי פיאט, מגובי סחורות, מבוזרים, אלגוריתמיים ואזוריים.
למרות יתרונותיהם, סטייבלקוינס מתמודדים עם אתגרים משמעותיים. סיכוני אבטחה, תלות במערכת הבנקאית המסורתית, וסוגיות רגולטוריות מהוות מכשולים מתמשכים. אירועים כמו משבר Terra/UST וקריסת בנק סיליקון ואלי הדגישו את הצורך בפיקוח וניהול סיכונים קפדניים.
העתיד צופן התפתחויות מרתקות, כולל מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC) וכניסת תאגידים גדולים לתחום. יוזמות רגולטוריות כמו MiCA באיחוד האירופי מנסות להסדיר את התעשייה, מה שעשוי להוביל לשילוב נרחב יותר של סטייבלקוינס במערכת הפיננסית המסורתית. האיזון בין חדשנות, יציבות ורגולציה יקבע את עתיד התחום והשפעתו על הכלכלה העולמית בשנים הקרובות.
