אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, אמר הבוקר (ג') בכנס השקת פרויקט 'סלע' העוסק במטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים, כי "בעשור האחרון תפקיד הבנק המרכזי מאותגר ע"י מטבעות קריפטו. מטבעות קריפטו, לא היום וגם לא בעתיד, יהנו מתמיכתה של המדינה."
פרויקט סלע הוא פרויקט משותף לבנק ישראל והרשות המוניטרית של הונג קונג (HKMA), ותוך פיקוח והכוונה של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (ה-BIS). במסגרתו, השותפים לפרויקט בוחנים מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי אשר יפנה ישירות לצרכן, 'CBDC קמעונאי' (Retail CBDC),
על פי המצגת שהובילו דניאל עידן וליאן זאנג ממחלקת החדשנות של ה-BIS, ומרטין נלסון מ-M10, הארנק שישמש את ה-CBDC, פותחה ארכיטקטורה חדשה לטובת הפרויקט, והוצגו תפקידים חדשים למוסדות וספקי השירותים השונים שיקחו חלק בהטמעת המערכת.
הכשרה ייחודית בתחום הבלוקצ'יין
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
הם כבר בפנים:
ללמוד מהמובילים בתעשייה ולשדרג את העתיד שלכם!
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
"מטבעות קריפטו לא יהנו מתמיכת המדינה"
בדברי הפתיחה של הכנס ציין אביר כי "בנקים מרכזיים מחויבים ליציבות המוניטרית של כסף הפיאט של מדינת הלאום, ולאופן בו התשלומים מתבצעים, וזאת לאור התפקיד שכסף פיאט ותשלומים משחקים בכלכלה."
לאור זאת, המשיך אביר, "בעשור האחרון התפקיד של בנק מרכזי מאותגר ע"י מטבעות קריפטו." אך אביר סייג והדגיש כי "מטבעות קריפטו, לא היום וגם לא בעתיד, יהנו מתמיכתה של המדינה."
בעבר התבטא אביר נגד קריפטו ואמר כי "ביטקוין הוא נכס פיננסי, ובמקרה הפחות טוב – הונאה," וכי CBDC יפחית את האיום שמטבעות פרטיים כמו ביטקוין יצברו תאוצה ויגרמו להיחלשות הכוח במדיניות המוניטרית של בנקים מרכזיים.
"כסף מזומן דיגיטלי יוכל להנות מהחדשנויות הטכנולוגיות שמפותחות במרחב הדיגיטלי," ציין אביר על יתרונות ה-CBDC והדגיש כי לכל מדינה יש סיבות שונות לאימוץ CBDC, וכי בישראל "הסיבה הרלוונטית ביותר היא ליצור תחרות במערכת הפיננסית, שנשלטת ע"י מספר מצומצם של בנקים גדולים ומוסדות פיננסיים."
אביר הדגיש את התופעה שאפיינה את 2023 ובמסגרתה בנק ישראל העלה ריבית, אך הבנקים לא העלו את ריביות הפקדונות ועוררו זעם ציבורי.
"יתרה מכך," הגדיל אביר לומר, "ה-CBDC יוכל לשלם ריביות ישירות למחזיקיו ולא דרך מתווכים. אך זהו נושא בעייתי עם הרבה סיבוכים פוטנציאליים ויש לבחון אותו יותר לעומק."
האוורד לי סגן מנהל הרשות המוניטרית בהונג קונג ובנדיקט נולנס, ראשת מרכז החדשנות של ה-BIS, הדגישו בדברי הפתיחה שלהם את חשיבות שיתופי הפעולה בין הבנקים המרכזיים החברים בארגון בעולם, וכי "שיתוף המידע והניסיון יאפשר יצירת יתרון לכולם והפחתת סיכונים ליציבות המוניטרית," עפ"י לי.
פרויקט סלע – פרטים ראשונים
הפרויקט נחשף במלואו הבוקר באמצעות מצגת ארוכה, דמו לשימוש ואף חווית התנסות ראשונית ע"י דניאל עידן ושותפיו.
מטרות הפרויקט הן למקסם גישה ל-CBDC ע"י הפחתת חסמי הכניסה, הפחתת סיכוני אבטחת המידע לשימוש ב-CBDC, שימור היתרונות של כסף מזומן ושימור היתרונות המגיעים עם דיגיטציית תשלומים.
ארכיטקטורת הפרויקט נשענת על ארבעה שחקנים ראשיים: הבנק המרכזי, מוסדות מימון (Funding Institutions), מאפשרי גישה (Access Enablers) וכמובן, המשתמשים.
תפקיד הבנק המרכזי יהיה להשיק את ה-CBDC, לספקו לחשבונות המשתמשים ולתפעל את היומן החשבונאי שנמצא בבסיסו של ה-CBDC תוך "שימוש בגרסה פרטית של רשת בלוקצ'יין," לדברי עידן.
מוסדות המימון ישמשו כגופים שמאפשרים המרה בין חשבונות הפקדונות של המשתמשים ובין כסף מזומן, ל-CBDC עצמו.
מאפשרי הגישה הם השחקן 'החדשני' שמוצג לראשונה. הם אלו שצפויים לשמש כספקי שירותים הפונים ללקוחות ומכילים את כללי ציות הלבנת הון לטובת יכולת אכיפה רגולטורית, מגנים על פרטיות המשתמשים מהבנק המרכזי, ואינם בעלי גישה ל-CBDC שמוחזק ע"י המשתמשים עצמם – וכתוצאה אינם צריכים להחזיק בנזילות.
בכך, אמרה ליאן זאנג, "יחתכו מתווכים רבים ויצוף ערך רב למשתמשים."
לבסוף, המשתמשים הינם החלק החשוב ביותר שכן הם אלו שצריכים לאמץ את אפליקציית הארנק ולבצע תשלומים והתחשבנויות באמצעותו. המשתמשים כוללים גם בעלי עסקים וסוכנויות ממשל.
גולת הכותרת, שלאחר מכן סויגה, הייתה ההצהרה של זאנג כי "המשתמשים יוכלו להחזיק במפתחות הפרטיים שלהם ללא שליטה חיצונית." אך זאנג, באופן שאינו מפתיע, סייגה את דבריה ואמרה ש"במקרי קיצון לבנק המרכזי תהיה היכולת, בהתאם לחוק ובהתאם להסכמת המשתמשים בחתימתם על תנאי השימוש, להשפיע על יתרות המשתמשים."
הדוגמה שנתנה התייחסה לשחזור החשבון ככל שלצורך העניין נהרס הטלפון. במקרה כזה, תהיה האפשרות לבנק המרכזי לסייע.
צפו בהצגת הדמו מאת מרטין נלסון מ-M10. קרדיט: אפרת פניגזון.
CBDC: בנוסף למזומן או במקום?
השאלות שצריכות להישאל על ריטייל CBDC, קרי מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי הפונה באופן ישיר לצרכן הקצה, הן רבות.
הן בנושאי פרטיות, הן בנושאי אבטחת מידע, והן בנושאי חופש הפרט והקניין.
אנו עדים בשנים האחרונות להגברת מאמצי הרגולטורים בהפחתת השימוש בכסף מזומן, תוך שאיפה לצמצום פשיעה כלכלית כגון הלבנת הון והעלמת מס.
עם זאת, צמצום המזומן והגברת הפיקוח על תשלומים מובילים למקום בו על משתמש הקצה – הציבור הרחב – להסביר כל עסקה שהוא מבצע. המשמעות דה פקטו היא שלילת חופש והתייחסות למשתמש הקצה כעבריין עד שהוכח אחרת, ולא חף מפשע עד שהוכח כעבריין.
על כן, בעוד שעשויים להיות יתרונות שמגיעים עם CBDC, קמעונאי וסיטונאי כאחד, עלינו לקחת בחשבון את מערכות השליטה שנוצרות כאן וכיצד לוודא שזכויות האזרחים במדינות הדמוקרטיות נשמרים.
