• BTC7987.12860666-0.12%
  • ETH248.113456338-0.12%
  • XRP0.38298509170.4%
  • BCH397.496287529-0.4%
  • LTC100.8787694170.12%
  • ראשי » חדשות ביטקוין ובלוקצ'יין » ראיון בג'ונגל » הכירו את דעאל שלו – מחבר הספר "ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך" [ריאיון בג'ונגל]
    דעאל שלו
    צילום: עומר שלו

    הכירו את דעאל שלו – מחבר הספר "ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך" [ריאיון בג'ונגל]

    כאשר טכנולוגיה חדשה פורצת, תמיד ישנם המאמצים המוקדמים אשר נוטלים סיכונים מסוימים בכדי לסייע להצלחתה. הם יכולים להיות יזמים או פעילי הסברה אקטיביים, והם יכולים גם להימנות עם המשקיעים הפסיביים, שמאמינים בעתיד הטכנולוגיה.

    אחד מאותם יזמים ופעילי הסברה אקטיביים הוא דעאל שלו, מחבר הספר "ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך" (הספר הראשון בעברית על ביטקוין) ומרצה מוכר בתחום המטבעות הדיגיטליים. אירחנו אותו כאן אצלנו לריאיון בג'ונגל, להכיר אותו ואת עשייתו לעומק – ועל מנת שיחלוק עמנו את חזונו לעתיד הביטקוין וטכנולוגיית הבלוקצ'יין.

    היי דעאל, ספר קצת על עצמך

    שמי דעאל שלו. אני בן 47, איש משפחה, אב לשלושה, יזם פינטק ותושב תל אביב. חוץ מזה אני גם בלוגר וסופר.

    אחרי שנים רבות בתפקידי ניהול שונים ההייטק, הקמתי לפני שמונה שנים חברת תכנה הנותנת פתרונות אינטגרציה לבנקים ולמוסדות פיננסיים, ואני מנהל אותה מאז. המומחיות שלנו היא בפתרונות להעברות כספים בינלאומיות. במקביל, זה כבר למעלה מ-12 שנים, אני כותב את הבלוג "מר קדמוני" העוסק בבריאות ואורח חיים קדמוני בעולם מודרני. בין לבין פרסמתי שני ספרים, שהפכו לרבי מכר, בהוצאת כנרת זמורה ביתן. אני גם מרצה על אורח חיים בריא ועל עולם הביטקוין, ומלווה חברות וארגונים בכניסתם אל עולם הקריפטו. כן, אני עסוק למדי.

    פרט לכך בזמן הפנוי אני תולעת ספרים אמיתית, כותב, מצייר ומטייל כמה שאפשר, ובכלל, אני מנסה לחיות בהילוך הכי גבוה את החיים הכי רגועים שאפשר.

    מתי נחשפת לביטקוין, ואיך זה קרה?

    כמו רבים, שמעתי על הביטקוין מכותרות העיתונים כבר ב-2013, אבל כמובן שביטלתי את זה כלאחר יד. העסק הרי קרס בדיוק אז. נו, אמרתי לעצמי, עוד סיבוב שמישהו עשה על כמה פתאים. ושכחתי לגמרי מהעניין. אבל בסוף שנת 2014, קצת אחרי שהספר הראשון שלי יצא לאור, קיבלתי יום אחד אימייל ממישהו שלא הכרתי עד אז. הוא אמר לי שהוא קרא את הספר, אהב אותו, וחשב שאני מוכרח להכיר גם את הביטקוין. הוא אמר שהוא מוכן להקדיש את הזמן הנדרש כדי ללמד אותי על זה.

    אמרתי תודה, אבל שאין לי זמן.

    הוא התעקש ושלח מייל ועוד מייל, ומשהו במנגינה דגדג לי את האוזן. היתה לי שעת נהיגה יומית מבוזבזת אז חשבתי, למה לא. החלטנו לשוחח בטלפון. אחרי שיחה אחת קבענו נוספת, ואחריה עוד אחת. ועוד אחת. לאט לאט גיליתי שאני צולל אל תוך מאורת ארנב אינסופית. הבנתי בהדרגה עד כמה הביטקוין הוא רעיון מהפכני, אמיתי וממשי, ועד כמה גדול הפער בין מה שכותרות העיתונים זועקות ("הונאה") לבין מה שקורה בפועל, ברמה הטכנית והכלכלית. ועדיין, לקח לי חודשים ארוכים של סקפטיות ושאלות וקריאה עד שעשיתי את הצעד הראשון וקניתי את הביטקוין הראשון שלי בלב מלא חששות.

    מאז אני מלווה את הביטקוין מקרוב מאוד. קורא, כותב, מנסה, מתנסה, מסביר ומרצה. וככל שאני לומד עליו יותר כך גדלה אמונתי שהביטקוין הוא מכשיר מופלא, המפרק מחסומים בין אנשים, המעצים את הפרט ונותן לכל אחד מאיתנו כח אדיר וחופש עמוק. זוהי תחילתה של ידידות מופלאה.

    הספר שכתבת על ביטקוין איננו הראשון שלך, תוכל לספר מעט על הספר/ים הנוספ/ים שכתבת?

    הספר הראשון שכתבתי, גם הוא בהוצאת כנרת זמורה ביתן נקרא "הסוד הקדמוני – לחיות כמו שהגוף שלך רוצה". הספר לא עוסק בכלכלה אלא בקצה השני של תחומי העניין האנושיים: תזונה ותנועה. כיצד לחיות נכון ובריא בעידן המודרני שלנו. בשני הספרים הכתיבה החלה כהרגשתי צורך עמוק לכתוב ולפרסם: להעביר הלאה את הטוב שפגשתי, לחלוק את המסקנות ואת הדברים שגיליתי כאמיתיים, כעושים טוב, ושאיכשהו הממסד והתקשורת מפספסים לחלוטין. במקרה של התזונה – הממסד והתקשורת דואגים להפחיד אותנו מכולסטרול, לספר לנו שלאכול שומן רווי זה מסוכן ושחייבים לאכול דגנים מלאים כל שעתיים שלוש. את השטות הזו אפילו מלמדים כתכנית חובה בכל גן ובית ספר כחלק מהנחלת "פירמידת הבריאות" האומללה. האמת כמובן הפוכה לחלוטין, ולמדנו אותה מהעבר. מה שאכלו בני האדם מאז ומעולם (שזה מגוון עצום של צמחים ובעלי חיים) יהיה מצוין לביולוגיה שלנו גם היום, וייביא אותנו לאנרגיה מעולה ומשקל תקין ללא כל מאמץ ובלי שום ספירת קלוריות. האנשים שהיו אמיצים דיים לבחון את הדברים בעצמם, לנסות לאכול לפי גישת הפליאו אותה אני מתאר בספר, הרגישו נהדר וסיפרו זה לזה. ההצלחה של הפליאו לא הגיעה מהממסד, אלא מפה לאוזן. תשמעו חברים, יש כאן משהו שעובד.

    באופן מפתיע מעט, הביטקוין נמצא באותה המשבצת הנפשית בדיוק: באופן פרטי ובאופן חברתי. הממסד והתקשורת מתעקשים ללמד אותנו עד עכשיו שהוא מסוכן, משהו לעבריינים, ושצריך להחזיק רק פיאט שביר כדרך היחידה לעוצמה כלכלית. אבל האמת הפוכה וגם אותה, למדנו בעיקר מהעבר. ההיסטוריה של הכסף וההצלחה בת אלפי השנים של הזהב מלמדים אותנו כי רק משהו נדיר באמת יכול להיות כסף איכותי ששומר על ערכו, ומטבע פיאט שאפשר להנפיק ככל העולה על הדעת, סופו לקרוס ולאבד כל ערך. הביטקוין הוא טכנולוגיה חדשה שחוזרת למהות של הכסף, שמאפשרת לנו לצלוח מעל חומות פיסיות ומעל ניסיונות צנזורה. וכמו בעענייני תזונה: גם כאן ההצלחה באה מפה לאוזן, מאדם לאדם, מקורא לקורא.

    בתור עורך בלוג אני יודע לומר די בוודאות שלא פשוט לכתוב על התחום הזה באופן ידידותי למתחילים, ואני מתאר לעצמי שזו בעיה שנתקלת בה בעצמך. כמה זמן ארכה כתיבת הספר ועריכתו? עם אילו בעיות ואתגרים נאלצת להתמודד מאחורי הקלעים?

    לא פשוט לכתוב על ביטקוין. אפילו סאטושי נאקמוטו עצמו כתב "ללמד מישהו מה זה ביטקוין זה bloody hard". אם סאטושי אמר, מי אני שאתווכח… ובאמת, זה בעיקר קשה כי הביטקוין הוא יצור שונה ומשונה, שאינו דומה למאומה בעבר. הוא לא דומה לבנק ולא לכרטיס אשראי. אין שטרות, אין שר אוצר ואין מדינה או חברה. קשה מאוד להבין את זה ברמה העקרונית, ועוד יותר קשה להבין זאת ברמה הטכנולוגית, שכן הביטקוין הוא המצאה מורכבת מאוד, הכוללת מדעי המחשב, קריפטוגרפיה ותורת המשחקים. כל מילה לחוד במשפט האחרון עלולה לכבות כל ניצוץ התלהבות מהקורא הטיפוסי.

    אבל אני אוהב אתגרים.

    כתיבת הספר ארכה כשמונה חודשים אינטנסיביים מאוד, ולאחר מכן עוד כמה חודשים ארוכים בעריכה, הגהות, עימוד, הפקה וכו'. כן, ספר זה חתיכת הריון ארוך עד שרואים אותו על המדף.

    השתמשתי בשלוש שיטות כדי להתמודד עם רוחב המידע והאופן הנכון לעבדו: קריאה, ראיונות וניסיונות עצמיים. מבחינת קריאה, השתדלתי לקרוא כל ספר ובלוג שיכלתי להניח עליו את היד. קראתי שוב ושוב את מסמך ה-whitepaper וכל ספר או מאמר, בלוגרים, הרצאות אונליין, פודקסטים. הכל. הדרך השניה היתה לראיין בעצמי הרבה מאוד אנשים ותיקים מתוך התעשייה, בארץ ובעולם, מהמסחר ומהאקדמיה. לשמוע את העמדה הבלתי אמצעית שלהם. איך הם מסבירים את היתרונות וכיצד הם תופסים ומתארים את האתגרים בשיחה פנים אל פנים. לשמחתי כולם האירו לי פנים ושמחו לעזור. אפילו אנדריאס אנתונופולוס הקדיש לי זמן והיתה לי שיחה מרתקת איתו. הדרך השלישית היתה ניסוי וטעיה. האם אני מצליח לעשות את הדברים באופן בו תיארתי אותם. נתתי פרקי טיוטה גם למומחים וגם לכמה שפני ניסיונות חסרי כל ידע ובדקתי: האם הם הבינו, האם זה היה ברור דיו. עבדתי בצמוד עם עורך קפדן (אסף אביר) ועם גרפיקאי מעולה (יהונתן קינן) כדי לתרגם רעיונות לאיורים, ובעיקר, ניסיתי לא להניח שום דבר על ידע קודם. להתחיל מהבסיס ולצמוח לאט. היו פרקים שלמים שמחקתי וכתבתי מחדש, עד שנחה דעתי. כל פרק נשלח לקריאה לכמה מומחים בתחום, כדי לוודא דיוק ושאין דברים הנופלים בין הכסאות.

    אחד האתגרים הקשים היה לכתוב ספר שהוא על זמני. שאינו מתייחס למחיר נוכחי או לכותרת ספציפית שהיום היא חדשות עצומות ובעוד שנה היא תשכח לחלוטין, אלא לכתוב ספר שיהיה נכון ומדויק ויתן תיאור מלא של אבני הבניין, אלו שישארו איתנו גם בעוד עשור.

    בדיעבד, הפרק הקשה ביותר לכתיבה ולעריכה היה הפרק השלישי: "איך ביטקוין עובד". להסביר את הביטקוין לאדם טכני עם רקע במדעי המחשב או קריפטוגרפיה זה סיפור אחד, אבל להסביר אותו באופן עמוק ויסודי להורים שלי, זה כבר אתגר אחר לגמרי.

    חודש אחרי שהספר יצא לאור, אבא שלי התקשר ואמר: "בן, וואללה הבנתי!". רק אז נרגעתי.

    קהילת הביטקוין מחבקת את הספר בחום בהחלט, על כך אין ספק. האם הביקורות מחוץ לקהילה דומות באופיין, או שהספר מתקבל בציבור הרחב ביתר סקפטיות וחוסר אמונה?

    שמחתי מאוד לראות שהספר נכנס מיד בשבועות לאחר שיצא לרשימות רבי המכר, ולקבל עד עתה מיילים מפרגנים ומרגשים מאנשי הקהילה, אבל מראש האתגר אותו שמתי לעצמי לפני הכתיבה היה להעביר את הידע גם לאנשים שמעולם לא נגעו בתחום. לפתוח צוהר לעולם הקריפטו גם לאנשים סקפטיים, שלא העלו על דעתם לרכוש או אפילו להתעניין בביטקוין.

    יש לי פרמטר להשוות: הספר הקודם שלי. גם הוא הציג גישה שונה מכל המקובל ובזמנו, כשהוא פורסם, מעטים ידעו או שמעו על "פליאו". הספר הנוכחי על הביטקוין הוא אגוז קשה יותר. לאדם הממוצע המבקר בחנות הספרים קשה להרים ספר על ביטקוין מהמדף, כי מראש ההנחה היא "אני לא מבין את זה". בנוסף לכך, 70% מרוכשי הספרים בחנויות הן נשים, ונשים, לצערי הרב, נוטות להמנע מנושאי כלכלה ופיננסיים. עינינו הרואות שגם בקהילת הביטקוין נשים הן עדיין במיעוט משמעותי.

    מצד שני, אני שוב ושוב רואה כי ספר הוא כמו זרע. לעתים לוקח לו זמן להכות שורש ולנבוט, ואז, אחרי זמן שכבר התייאשת ממנו, הוא לפתע מנץ ומלבלב. אני מקבל שיחות והזמנות להרצאות מחברות, מבנקים, שמישהו בהנהלה קרא את הספר, התחבר, ורוצה להעביר את הידע הלאה. בביטקוין בשנת 2017 רוב הגידול בכמות המשתמשים היה רק מהחלום להתעשרות, ומעט מהאנשים טרחו כלל להבין מהו ביטקוין ומה הערך שלו, ולכן נוצרה בועה, שאכן התנפצה ברעש. אני מאמין שאנשים שעברו תהליך של קריאה והבנה ניגשים מראש למטבע באופן מפוקח יותר, סבלני יותר, נכון יותר.

    אני חושב שספר הוא כמו כל אפליקציה מוצלחת, ושם ההצלחה מגיעה רק מפה לאוזן. מאדם האומר לחברו "שמע, אתה חייב לקרוא" ועוד יותר טוב "את חייבת לקרוא"…

    לשימחתי, אני מקבל לאחרונה פניות גם מגופים פיננסיים שמרניים, ואפילו מרגולטורים, שקראו, התעניינו ומבקשים לשמוע עוד. המערכת הפיננסית כולה מחשבת מסלול מחדש.

    בימים אלה ישנם דיונים רבים ברשתות החברתיות על מהות הביטקוין. האם מטרתו להוות אמצעי לשמירת ערך בלבד (Store of Value), או לתפקד גם כאמצעי תשלום יומיומי. לאיזה צד אתה משתייך, ומדוע?

    ביטקוין הוא חיה משונה ופראית, והניסיונות שלנו לאלף אותה לא צולחים. זה לא משנה מה חושבים ברשתות החברתיות או מה היתה "הכוונה המקורית" של סאטושי באותו נייר לבן, אלא מה בוחר הציבור לעשות בפועל.

    אני חושב שככל שיעבור הזמן, חולשת מטבעות הפיאט תלך ותתבהר. זה יכול לקרות בגלל משבר כלכלי נוסף בארצות הברית, ירידת קרנו של הדולר, או "סתם" בשל חוקי מדינות דרקוניים, כל אלה עשויים לתת דווקא עוצמה לביטקוין והתועלת שבו תהפוך ברורה לציבור רחב יותר. עד אז אחזקה שלו משמשת בעיקר אנשים המאמינים בחזון ובטכנולוגיה. במקביל, בגלל נדירותו ההולכת וגוברת של הביטקוין (קצב ההנפקה של מטבעות חדשים פוחת מדי ארבע שנים), אנו רואים שעד היום עיקר השימוש שלו הוא לשמירה על ההון, ולא כאמצעי תשלום יומיומי. פשוט "חבל" לנו להוציא ביטקוין. נראה כי אנו מעדיפים לבזבז דולרים אבל לשמור את הביטקוין בארנק, כי אנו מאמינים שבעתיד הוא יהיה נדיר יותר, ולכן ככל הנראה, גם שווה יותר. אני לא חושב שמצב עניינים זה עומד להשתנות בקרוב. אני לא מסתמך על תחושות ליבי, אלא על חכמת ההמונים. מסתבר שכולנו פשוט מצייתים לחוק כלכלי עתיק שקבע תומס גרשאם, היועץ הכלכלי של מלכת אנגליה במאה ה-16. הנה כמה פסקאות מהספר שלי, המסבירות בדיוק את הנקודה הזו:

    "הנרי השמיני הנפיק מטבעות שילינג חדשים עשויי עופרת, במטרה להרחיב את המחזור, אולם תושבי אנגליה העדיפו לשמור בבית את השילינג הישן העשוי כסף טהור, ולשלם בשוק בשילינג החדש מהמתכת הזולה. ברור היה לכול ששילינג כסוף "שווה יותר" משילינג עופרת, למרות ששניהם שווים שילינג אחד בדיוק. וכך נוסח חוק גרשאם: כסף רע דוחק החוצה כסף טוב. המטבע ה"רע", העשוי מתכת זולה, שווה יותר מהמטבע "הטוב" שנמצא בהערכת חסר. הבריטים סברו שמוגזם להעניק למטבע עופרת שווי של שילינג שלם, ומאידך גיסא, שמטבע טבוע כסף אמור להיות שווה יותר משילינג. ולכן אנשים העדיפו לשלם במטבע רע ולשמור בבית את הכסף הטוב — הוא היה במחיר מציאה.

    במקרה של הביטקוין מול הדולר, הנמשל ברור. הדולר הוא כסף רע. הוא נשחק באינפלציה, מודפס מהאוויר ועוצר בביקורת הגבולות. כוח הקנייה שלו פוחת כל הזמן. הביטקוין פטור מכל החולשות הללו. הוא כסף טוב. מייצג ערך אמיתי וחופשי מגבולות ומחירו מאז יצא לאוויר העולם מצוי במגמת עלייה.  לכן האדם הסביר יעדיף לשלם במכולת עם הדולר הנשחק אך לצבור (להדול) את הביטקוין — הוא במחיר מציאה.

    לאורך ציר הזמן, עוד ועוד כסף ישן יופנה לטובת צריכה שוטפת ולתשלומי מסים, ואילו החיסכון יעבור למטבע קריפטוגרפי בלתי שחיק. כן, דולר "רע" ידחוק את רגליו של ביטקוין "טוב" כאמצעי לתשלומים. נשלם עם הדולר, ואת הביטקוין נשמור — בדיוק כמו שיש למטבעות מכסף ומזהב היום ערך עצום — הם נשמרים מכל משמר כי הם הפכו לנדירים ושווים יותר.

    אפשר להניח כי ההיגיון הכלכלי הפרטי של כל אחד מאיתנו יכתיב את התוצאה, שכן כולנו מעדיפים לשמור כסף טוב ולבזבז כסף גרוע. הכלל של גרשאם מציע הסבר לשתי חידות כלכליות. מדוע הביטקוין ממשיך לשמור על ערכו והביקוש אליו גדל, ומדוע איננו רואים עלייה בפופולריות שלו כאמצעי מסחר. גרשאם הסביר: אנחנו פשוט מעדיפים לשמור אותו בארנק, ולקנות עם הדולר".

    מהם שני האתגרים המרכזיים, לדעתך, שביטקוין יצטרך להתמודד מולם ב-5 השנים הבאות?

    יש לביטקוין אתגרים רבים אבל אם לבחור שניים, אז אבחר אחד מצד המשתמשים ואחד מצד הרגולטורים.

    טובי המוחות עובדים על הביטקוין. הטכנולוגיה רצה קדימה והסקלאביליות, היינו היכולת לתמוך בהרבה יותר משתמשים, גם היא מתקדמת בצעדי ענק מעל רשת הברק. אתגר המשתמשים נעוץ בעיני דווקא במקום אחר והוא הפשטות למשתמש. ביטקוין הוא עדיין מורכב. ובעיקר, קשה לנו להתרגל וללמוד אופן יעיל לשמור על הכסף. איך אנחנו אמורים לשמור על ה-seed של 12 המילים? איפה נאחסן אותו כך שלא יגנבו אותנו? כיצד נוודא שכספנו לא יאבד בגלל שטות או תקלה שלנו, ומאידך שתמיד יהיה נגיש עבורנו. אני חושב שזהו רף גבוה וקשה בדרך לאימוץ גלובלי ונרחב של המטבע. הוא יפתר על ידי שילוב של טכנולוגיה, תחושת שליטה והתנסות של אנשים, ושירותים שמשלבים אמון וזיהוי. לא נחזור לעידן הבנקים בו אנו נאלצים לסמוך על הבנק באופן מוחלט, אלא נמצא את הדרך לאזן בין שמירה בלעדית על ההון לבין פרנויה משתקת ועודף פעולות טכניות.  

    גם מצד הרגולטורים הביטקוין הוא סיפור לא פשוט. מצד אחד הם לא יכולים להתעלם עוד. הוא משהו אמיתי ובועט, ויש מליוני משתמשים שדורשים פתרון, ובצדק. מאידך, ככל שתקודם חקיקה תומכת, כמו הכרה בתשלומי מיסים באמצעות ביטקוין (כמו שאישרה לאחרונה מדינת אוהיו) ואם תואשר הכרה בו כמטבע, הוא עלול להפוך לסוס טרויאני, המחליש עוד יותר את כוח המדינה ואת שליטתה במטבע המקומי, ובנו, האזרחים. זהו טנגו בין האזרחים לרשויות ויקח עוד זמן רב כדי לקבוע היכן עובר הגבול. אינני יודע היכן הוא יעבור בעוד חמש שנים, אבל אני מניח שנתחיל לראות מדינות המכירות בביטקוין כמטבע של ממש, ומאידך מקומות בהם יש שליטה הדוקה על ההון והביטקוין אסור על פי חוק לחלוטין. מכיוון שכמטבע הוא חסר גבולות לחלוטין, הוא עשוי לשנות את הדינמיקה בין מדינות ובין אזרחים על פני הגלובוס. אתגר.

    אולי איננו יודעים מה יהיה, אבל אפשר להיות די בטוחים שיהיה מעניין מאוד.  

    האם למטבעות הדיגיטליים הנבדלים מביטקוין (המוכרים גם כמטבעות אלטרנטיביים) יש עתיד בעיניך? האם אנחנו בדרך לכלכלה שכולה מורכבת ממטבעות וטוקנים? אשמח אם תרחיב.

    ביטקוין נולד כדי להיות כסף דיגיטלי מבוזר שאינו ניתן לצנזורה או שליטה על ידי איש. הבלוקצ'יין נועד בדיוק לכך: לקבוע דרך לנהל בסיס נתונים פתוח, בו לכל אחד מותר לרשום אליו, והחוקים נאכפים באופן מבוזר לחלוטין.

    הבעיה היא שברגע שמאחורי יוזמת בלוקצ'יין כזו או אחרת עומדת חברה, יזם, מדינה או גוף כלשהו, אין שום משמעות למילה בלוקצ'יין. אפשר להשיג את אותם יתרונות באמצעות בסיס נתונים ריכוזי, ישן וטוב, שיהיה ללא ספק מהיר יותר ויעיל יותר. אם אני מחליט למי מותר לרשום אל הבלוקצ'יין, אין בו שום טעם. ובכל זאת שוב ושוב אנו רואים מטבעות המתיימרים להיות מבוזרים, אבל אין בהם מאומה מבוזר. חברות שיכולות להסגר באחת, ורבות מהן מעולם לא פיתחו דבר יותר מאשר white paper. לכן, מתוך אלפי המטבעות הנסחרים כיום רק מיעוט שבמיעוט מייצג באמת ערך כלכלי אמיתי. אלו מטבעות המשתמשים בטכנולוגיה הפותרת אתגר חדש באופן אמיתי והעשויים לשמש תשתית לכלכלה אמיתית ולא דמיונית. בועת הנפקות ה-ICO היתה לא יותר מאשר בועה, בה יזמים זריזים מצאו דרך קלה לעשות כסף קל מפתאים מתחת לאף הרגולטור. תהליכים שכאלו אינם מחזיקים מעמד, ואנו רואים את התוצאה בירידות החודשים האחרונים, בהם משתחרר האויר החם שתידלק את בלון החלומות.

    בשורה התחתונה אני חושב שכטוקן המייצג כסף, הביטקוין ישרוד וימשיך להשתנות ולהתאים את עצמו לדרישות המשתמשים. אולי לצידו נמצא עוד שניים שלושה מטבעות המשמשים לתשלומים אך לא יותר מכך. הסיבה היא כלכלית: מטבעות תמיד נלחמים זה בזה. אם אני מחזיק שני סוגי מטבעות, בכל רכישה אני צריך להחליט מי מהם ישמש אותי ומי ישאר בכיסי. בפועל, יש לנו היום מאות מטבעות פיאט כי הם מוחזקים על ידי גבולות ורגולציה (אפשר בארץ לשלם מיסים רק בשקל, ולכן אנו מחזיקים שקלים ולא ממירים אותם לדולרים, למשל). אבל בעולם גלובלי חסר גבולות למטבעות קריפטו, אין הצדקה לקיום אינספור מטבעות. הטוב (הגמיש, המתאים יותר לדרישות המשתמשים, עם הקהילה הגדולה ביותר) הוא זה שינצח.

    במקביל, יתכן ונראה יישומים של "טוקנים" שאינם כסף, למשל כדי לאפשר מסחר בחלקיקי מניות או בשותפות מקרקעין או בנכסים אחרים. אינני בטוח כי כל אלו הם "מטבעות קריפטוגרפיים" אלא דרכים טכנולוגיות ליעל את המסחר, שאולי אפשר להשיג אותם גם אם התמורה משולמת בדולר (אין שום מניעה לסחור בחלקיקי מניות כשהתמורה דולרית, זו רק החלטה של הבורסה המקומית או הרשות לניירות ערך).

    אחרון חביב: הטכנולוגיה הקריפטוגרפית שחררה את הדמיון של אלפי יזמים. כיום, לאחר עשור מהולדת הביטקוין, אנו רואים את עיקר השימוש הקריפטוגרפי ביישומים שמשמשים ככסף, ולעומת זאת הצלחה אפסית ביישומים אחרים (ולא, משחק החתולים המבוסס את'ריום אינו יישום ממשי משמעותי). העתיד אולי יביא פריצות דרך נוספות, שיאפשרו לבזר עוד ועוד דברים שהיום הינם ריכוזיים, ולחבר בין הטכנולוגיה ליישומים אמיתיים המביאים תועלת למשתמשים. הלוואי, אך בינתיים איננו רואים זאת.

    לסיום, אשמח לשמוע כיצד לדעתך כקהילה אנחנו יכולים להתמודד עם התדמית וההסברה השליליים שיש לביטקוין כיום.

    מניסיוני אנשים נרתעים מהביטקוין משתי סיבות עקריות: האחת היא "זה מסוכן מדי כהשקעה" ואחותה התאומה היא "זה משמש בעיקר עבריינים". זה המצב. אלו יחסי הציבור הנוכחיים של המטבע, ועם זה צריך להתמודד.

    אני חושב שלמונח "זה מסוכן מדי" יש שני צדדים. האחד הוא החשש לאבד כסף, השני הוא לאבד את ההזדמנות. כן, הביטקוין הוא תנודתי מאוד והוא ככל הנראה ישאר כזה בעתיד הנראה לעין. מצד שני הוא עדיין פי שישה ממחירו לפני שנתיים ופי אלפים ממחירו לפני עשור. מכיוון שיש מעט ביטקוין, ולעולם לא יהיו יותר מ-21 מליון מטבעות (קרוב ל-18 מיליון מטבעות כבר במחזור, אז לא נשאר עוד הרבה), ההחלטה לא לקנות ביטקוין היום גם היא בחירה. אני אומר כי הבחירה לרכוש ביטקוין היא לא רק השקעה כלכלית אלא גם אמירה חברתית ואישית: אמונה בכוחה של החברה והטכנולוגיה לעצב עתיד אישי בריא יותר. אם מחברים זאת לסכום השקעה שאינו מאיים אלא מאפשר (כלומר סכום שיאפשר לך להפסיד אותו מבלי לשנות מהותית את מצבך הכלכלי), ואם זו השקעה שמראש מוגדרת לטווח זמן ארוך, של כמה שנים לפחות, אזי היתרונות עולים בהרבה על החסרונות.

    לגבי החשש מהשימוש במטבע לעבריינים אני עונה בקצרה את האמת הפשוטה. 99% מהלבנת ההון העולמית מבוצעת בדולרים וזה לא מפריע לאיש לאגור דולרים. רק לפני חודש דנסקה בנק, שהוא בנק בדנמרק, הואשם בהלבנת 234 מיליארד דולר, שזה פי שלושה משווי שוק הביטקוין כולו. קצת פרופורציה. הביטקוין הוא כלי נפלא לתקשורת בין אנשים, ותמיד יהיו אנשים שינצלו אמצעים טכנולוגיים למטרות פליליות, בדיוק כמו שיש פשיעה באינטרנט אך איש לא חושב לסגור אותו בגלל זה.

    הביטקוין הוא מכשיר מופלא לחופש כלכלי, להעצמת הפרט, לתקשורת ישירה ובלתי אמצעית, ולשינוי עמוק של המערכת הכלכלית העולמית. יש לנו כעת הזדמנות אדירה להיות מדור המייסדים, להיות חלק מהתהליך החשוב הזה, ולעצב את עתידנו במו ידינו. מה הסיכוי שנוותר על ההזדמנות הזו?  

    שמחתי לארח אותך לריאיון בג'ונגל דעאל, שיהיה לך המון בהצלחה בעשייתך ובהפצת הביטקוין לציבור הרחב 🙂

    תודה ובהצלחה גם לכם!

    אודות בן סמוחה

    בן סמוחה
    שותף-מייסד של CryptoJungle, יזם צעיר, בעל ידע מקצועי נרחב בעולם הבלוקצ'יין שנצבר לאחר תקופה ארוכה של למידה, מחקר ומסחר. מייסד קהילת הבלוקצ'יין בדרום הארץ ומעביר הרצאות על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים.

    עשוי לעניין אותך גם...

    ריאיון עם תומר וייס

    הכירו את תומר וייס – שותף מייסד ב-Cytex ויזם חברתי [ריאיון בג'ונגל]

    0שיתופים שתפו בפייסבוק צייצו בטוויטר שתפו בלינקדאין שלחו ב-WhatsApp מדור הריאיונות שלנו הוקם על מנת …

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    לשיתוף הפוסט לחצו כאן

    תודה רבה על השיתוף ! 

    עשו לנו לייק ותמיד תהיו מעודכנים:

     

    שתפו את הפוסט עם חברים