טור דעה מאת אביטל חייטוביץ', עורכת דין בכירה ומרכזת תחום הבלוקצ'יין בפירמת גורניצקי (Gornitzky GNY), ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל.
במשך שנים לאחר יצירת הביטקוין, ממשלות לא פעלו להסדרת השימוש בנכסים דיגיטליים, מה שהוביל לא אחת לכינוי תעשיית הקריפטו כ"מערב הפרוע". עם השנים, מדינות שונות אימצו גישות מגוונות ביחסן לנכסים דיגיטליים – בקצה אחד של הסקאלה ניתן למצוא מדינות שאסרו לחלוטין את השימוש בנכסים דיגיטליים ואילו בקצה השני ניתן למצוא מדינות שאימצו מטבעות דיגיטליים כהילך חוקי. אל מול שני הקצוות הללו, ישנן מדינות רבות השואפות לגישה מאוזנת אשר תאפשר פעילות בנכסים דיגיטליים לצד פיקוח רגולטורי הדוק. כאמור, האירופאים הם החלוצים בנושא ומיקה אף תויגה על-ידי שר האוצר הצרפתי כמי שתביא לסיום "המערב הפרוע" של שוק הקריפטו, האמנם?
MiCA – מי, מה ומתי?
בתמצית, מיקה (Markets in Crypto-Assets Regulation, ר"ת MiCA), המורכבת מכ-150 עמודים של הוראות מפורטות, מייצרת מסגרת חקיקתית אחידה לנכסים דיגיטליים באיחוד האירופי. הרגולציה נועדה להסדיר נכסים ומטבעות דיגיטליים שאינם מוסדרים כיום על-ידי החקיקה הפיננסית הקיימת באירופה ומטרתה, בין היתר, היא לתמוך ביציבות הפיננסית ולעודד את הפעילות בשוק הקריפטו תוך הגנה על צרכנים ווידוא שאלו מקבלים גילוי נאות בנוגע לסיכונים הקיימים בעת מסחר, השקעה, המרה וכו' בנכסים דיגיטליים.
על מי חלה הרגולציה?
הרגולציה חלה על כל מי שעוסק בהנפקה, הצעה או מסחר בנכסים דיגיטליים באיחוד האירופי כמו גם על כל מי שמספק שירותי קריפטו באיחוד, על השירותים נמנים: שמירה וניהול של נכסי קריפטו; הפעלת פלטפורמת מסחר בנכסי קריפטו; החלפה של נכסי קריפטו; המרה של נכסי קריפטו לפיאט; מתן ייעוץ בנוגע לנכסי קריפטו; ועוד.
ככלל, הרגולציה לא תחול על טוקנים ייחודיים (NFTs) וגם לא על שירותים שניתנים באופן מבוזר לגמרי (DeFi), זאת למרות שהדיונים שקדמו לחקיקתה של המיקה כללו גם עיסוק במבנים מבוזרים כגון ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAOs) אך הגישה הכללית שבה בחר לנקוט הרגולטור האירופאי היא שלא להסדיר את עולמות ה-DeFi במסגרת המיקה.
להזניק את הקריירה שלך – תעודת מומחה בלוקצ׳יין תעניק לך יתרון נדיר. לשריון מקום
הנכסים הדיגיטליים עליהם חלה מיקה מחולקים ל-3 קטגוריות:
- E-money tokens (EMTs) – נכסי קריפטו מסוג 'מטבעות יציבים' אשר נועדו לשמור על ערכם באמצעות הצמדה לערך של מטבע רשמי (מטבע פיאט) אחד, כגון: טטר (USDT).
- Asset-referenced tokens (ARTs) – נכסי קריפטו מסוג 'מטבעות יציבים' שאינם EMTs ואשר נועדו לשמור על ערכם באמצעות הצמדה לערך אחר או זכות, או שילוב שלהם, כולל לאחד או יותר מטבעות רשמיים. למשל, הצמדה לסדרה של מטבעות פיאט.
במטרה להגן על המשקיעים, לקדם את יציבות השוק ולגדר סיכונים מיקה מחילה דרישות מפורטות ביחס לשתי הקטגוריות של המטבעות היציבים, לרבות בנוגע למידת הנזילות הנדרשת והאופן שבו יש להחזיק נכסי רזרבה (נכסי הבסיס אליהם צמוד ערך המטבע היציב).
- נכסי קריפטו אחרים – נכסי קריפטו שאינם נופלים תחת הקטגוריה של EMTs או ARTs, הקטגוריה כוללת מגוון רחב של נכסי קריפטו, לרבות – Utility tokens.
מתי מיקה נכנסת לתוקף?
מיקה פורסמה באופן רשמי ב-9 ביוני 2023 ותיכנס לתוקף החל מיום 30 בדצמבר 2024. עם זאת, חלק מהוראותיה, בייחוד ההוראות שעניינן ב-E-money tokens ו- Asset-referenced tokens (כאמור, מדובר בסוגים שונים של מטבעות יציבים, כאשר ההבדל המרכזי ביניהם הוא נכס הבסיס שלערכו הם מוצמדים) יכנסו לתוקף כבר ב-30 ביוני 2024.
MiCA וישראל
בעוד שמיקה נועדה בעיקרה לעסקים הפועלים באיחוד האירופי היא עדיין עשויה להשפיע על עסקים מחוץ לאירופה, ובכלל זה על עסקים ויזמים ישראליים (בדומה לאופן שבו גם רגולציות אחרות, כדוגמת ה-GDPR משפיעות על עסקים רבים גם בישראל).
ראשית, עסקים ישראלים שירצו לפנות לקהל האירופאי או להציע שירותים הכפופים למיקה לתושבי האיחוד האירופי יידרשו לציית ולעמוד בהוראותיה של מיקה. כלומר, גם אם אינכם ממוקמים פיזית בגדרי האיחוד האירופי, כל עוד יש לכם לקוחות אירופאים אתם לא יכולים להתעלם ממיקה.
ראוי להזכיר שהמיקה כוללת גם חריג בהקשר הזה (reverse solicitation exemption) – חברות או גופים שאינם ממוקמים באיחוד האירופאי יוכלו לספק שירותים בנכסים דיגיטליים גם לתושבי האיחוד אבל זאת, אך ורק אם הלקוח ביוזמתו הבלעדית הוא זה שפנה אל אותם חברות או גופים.
הרגולטור האירופאי (ESMA) גם הבהיר שלעמדתו מדובר בחריג צר ומגודר שיחול רק בנסיבות מצומצמות כאשר המונח "שידול" יפורש באופן רחב ביותר, כך למשל, פרסומות או שימוש במשפיענים ברשתות החברתיות עלול להוות שידול אסור של לקוחות אירופאים.
לבסוף, גם עסקים ויזמים שאינם כפופים למיקה היום עשויים להידרש לה בעתיד בין אם לצורך התרחבות לשוק האירופאי ובין אם כהחלטה וולונטרית להחיל על עצמם את הדרישות של מיקה מתוך הבנה שהציות לה יקנה יתרון תחרותי בהיבט העסקי וכן בהתבסס על ההנחה שבהיותה הרגולציה הראשונה והמקיפה מסוגה בעולם, הסטנדרטים הקבועים בה יחלחלו גם למסגרות הרגולטוריות האחרות שמתגבשות בעולם, ואולי גם כאן אצלנו, בישראל.
האם כניסתה הקרבה לתוקף של מיקה תסיים את ימי "המערב הפרוע" של הקריפטו? ימים יגידו, אך כבר היום ניתן לומר שמדובר ב-game changer רגולטורי שצפוי להשפיע בצורה משמעותית על נותני שירותים בנכסים דיגיטליים ברחבי העולם, ובאירופה במיוחד ומומלץ לעסקים ויזמים להיערך לכניסתה לתוקף מבעוד מועד.
*טור זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
