שבע שנים לאחר שהוגשה הבקשה הראשונה, ולאחר אינספור דחיות, ביטולים והפסד צורב בבית המשפט, הרשות לניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) נתנה אור ירוק לקרן סל המאפשרת התחשבנות ישירות בביטקוין (Spot Bitcoin ETF). המשמעות: נפתחה הדלת לגופים המוסדיים ולמנהלי הנכסים הגדולים בעולם להשקיע במטבע הדיגיטלי ולקבל חשיפה ראשונית לתעשיית הקריפטו והבלוקצ'יין, והתקבלה החותמת הרגולטורית הגבוהה ביותר.
ביטקוין מגיב בעלייה של כ-2% בתוך דקות ספורות לעבר ה-$47,850 אך קורס במהרה ל-$44,670 רק כדי לחזור לעבר ה-$46,200. בכך השלים עלייה של 13% מתחילת שנת 2024.
—-
עדכון 23:35:
יו"ר הרשות לני"ע גרי גנסלר מפרסם בטוויטר כי הציוץ המקורי שפורסם בחשבון ה-X של הרשות לני"ע הינו מזויף וכי החשבון נפרץ. הרשות לני"ע טרם אישרה את קרנות הסל למסחר. הציוץ המזויף עודנו באוויר נכון לכתיבת מלים אלו.
הכתבה תתעדכן.
—–
המסע לאישור קרן סל עוקבת ביטקוין החל עוד ב-2017 כאשר חברת ג'מיני של התאומים ווינקלוס, "מיליארדרי הביטקוין", היתה הראשונה להגיש בקשה ל-SEC. הבקשה של ג'מיני ובקשות רבות אחרות שהוגשו אחריה נדחו שוב ושוב על ידי ה-SEC, בטענה כי שוק הביטקוין נתון למניפולציות ולכן לא יהיה באפשרותה "להגן על כספי המשקיעים" בהתאם לתחום אחריותה.
עם זאת, הרגולטור האמריקני אישר ב-2021 הנפקה של קרן סל העוקבת אחר חוזים עתידיים על ביטקוין – Bitcoin Futures ETF, כאשר באוקטובר אותה שנה החלה להיסחר קרן BITO של חברת ProShares.
כעת, ה-SEC מפרסמת בטוויטר: "היום ה-SEC נותנת אישור לקרנות הסל בעלות התחשבנות פיזית של ביטקוין להיסחר בכל הבורסות לני"ע הלאומיות. קרנות הסל יהיו נתונות לפיקוח ואמצעי ציות על מנת להבטיח הגנת משקיעים."
בית המשפט סלל את הדרך
ההצדקה של ה-SEC לאישור קרן הסל לחוזים עתידיים בזמן שהיא דוחה בקשות לקרן סל המאפשרת התחשבנות ישירה בביטקוין היתה שחוזים עתידיים על ביטקוין פועלים מאז 2018 תחת הפיקוח של ה-CFTC, הרגולטור האמריקני האחראי על מסחר בסחורות ובחוזים עתידיים (בשונה מה-SEC שאחראית על מסחר בניירות ערך – מניות, אג"ח וכדומה).
באוגוסט שנה שעברה הטענה הזאת הגיעה לפתחו של בית המשפט כאשר גרייסקייל (Grayscale), מנפיקת קרן הנאמנות GBTC, תבעה את ה-SEC על כך שהיא מסרבת לאשר לה להמיר את קרן הנאמנות המחזיקה ביטקוין לקרן סל עוקבת ביטקוין, וכך להפוך אותה לנזילה ונגישה יותר להשקעה.
שופט בית המשפט לערעורים במחוז קולומביה כינה את החלטת ה-SEC "שרירותית וגחמנית", ולמעשה השאיר לרשות אחת משתי אפשרויות – לבטל את האישור לסחור בקרן סל על חוזים עתידיים לביטקוין, או לאשר קרן סל Spot המאפשרת התחשבנות ישירה בביטקוין.
פסיקת בית המשפט סימנה את הכיוון וסללה למעשה את הדרך לקראת אישור קרן סל עוקבת ביטקוין. מהלך זה בא בהמשך להגשת בקשה להנפקת קרן סל עוקבת ביטקוין מצד מנהלת הנכסים הגדולה בעולם – חברת בלקרוק, המנהלת נכסים בשווי עתק של כ-10 טריליון דולר. מיד לאחריה הוגשו עוד כ-13 בקשות שונות מצד גופים מוסדיים ומנהלי נכסים מהגדולים בעולם, בהם חברת פידליטי (Fidelity), ביטווייז (Bitwise) ואן-אק (VanEck), ארק (Ark/21 Shares) של קתי ווד, אינווסקו (Invesco) ועוד.
בימים הקרובים הקרנות השונות צפויות להתחיל להיסחר בברוקרים והבורסות השונות כגון הנאסדק ובורסת ניו-יורק לני"ע. כמו כן, מנפיקות הקרנות החלו להזרים כספי Seed (רכישות ראשוניות) על מנת ליצור נזילות, כאשר Bitwise לדוגמה התחייבה ל-200 מיליון דולר בעוד שבלקרוק ל-10 מיליון בלבד.
מכשיר פיננסי מפוקח ברמה הגבוהה ביותר
קרן סל היא מוצר פיננסי המייצג סחורה או מוצר אחר, ונסחר באופן דומה למניה של חברה ציבורית. כך חברות המנהלות נכסים והגופים המוסדיים שבאחריותם להשקיע למשל את כספי הפנסיה של החוסכים דרכם יכולים לקבל חשיפה לסחורות או למוצרים פיננסיים מגוונים.
מבחינה רגולטורית, קרן סל היא מכשיר פיננסי המפוקח ברמה הגבוהה ביותר. היא מאפשרת למנפיקה שלה להחזיק נכסי בסיס, כגון ביטקוין, ולהציע מסחר בקרן (כמו מניה) לקהל הרחב. בקרן סל, לאור הדרישות הרגולטוריות הגבוהות, נדרשת המנפיקה לאפשר המרה בין נכס הבסיס לקרן הסל, ובכך נשמר היחס בין מחיר השוק של נכס הבסיס לבין מחיר הקרן עצמה.
