ביום שישי פרסם משרד האוצר האמריקני מחקר חדש העוסק בהלבנת הון ומימון טרור באמצעות מסחר ביצירות אמנות. במסמך שפורסם הייתה התייחסות ישירה ורחבה אל האפשרות שטוקנים ייחודיים (Non Fungible Tokens, או NFTs/ניפטיז) משמשים ועלולים לשמש ככלי להלבנת הון.
במסמך ציינו את היצירה שנמכרה ב-69 מיליון דולר בשנה שעברה, בתור דוגמה לכך שיצירות הניפטיז הנמכרות בשוק המתהווה מגיעות להערכות דומות לשל יצירות אמנות מסורתיות. בנוסף, המסמך התייחס אל ניפטיז, לצד טכנולוגיית הבלוקצ'יין, בתור חדשנות טכנולוגית אשר "מציגה אפשרויות חדשות לחקירת המדיה היצירתית."
ניפטיז להלבנת הון
על פי המסמך, אמנות בעלת ערך רב יכולה ואכן משמשת במקרים מסוימים לצורכי הלבנת הון, וכעת השוק הצומח של האמנות הדיגיטלית והניפטיז מאפשר לעשות זאת בקלות רבה יותר. המסמך תיאר את הקלות שבה ניתן להעביר ניפטיז באופן ישיר בין אדם לאדם דרך האינטרנט, לעומת העברת יצירות אמנות פיזיות.
במקרה של הניפטיז, ניתן להעביר בין רגע את היצירה מכל מקום לכל מקום בעולם – ללא צורך בתיווך, נוכחות פיזית, שירותי משלוחים, תשלומי מכס, ביטוח הובלה וכו'. כתוצאה מכך, הניפטיז עשוי לאפשר במקרים רבים להלבנות הון להיות פשוטות יותר.
“…NFTs יכולים לשמש לביצוע הלבנת הון עצמית, בו עבריינים עשויים לרכוש NFT עם כספים בלתי חוקיים ולהמשיך לבצע טרנזקציות עם עצמם כדי ליצור רשומות של מכירות על גבי הבלוקצ'יין. ה-NFT יוכל אז להימכר לאינדיבידואל שלא מודע לכך אשר יפצה את העבריין בכספים נקיים אשר אינם קשורים לפשע קודם," נכתב.
בנוסף, החוזים החכמים אשר מאפשרים תמלוגים אוטומטיים ליוצר המקורי על כל מכירה נוספת של היצירה עשויים לעודד מכירות רבות אשר לא יעמדו ברגולציה, נכתב. פעילות זו עשויה לאתגר את האכיפה של מניעת הלבנת הון, מאחר והתמריץ יעודד מכירות רבות יותר על חשבון הזיהוי של רוכש היצירה.
זירות מסחר של NFT
המסמך התייחס אל מספר שלוש פלטפורמות גדולות בתחום: Dapper Labs, OpenSea ו-SuperRare, ובנוסף, נכתב כי גם "בתי מכירות פומביות וסוחרי אמנות אחרים מציעים יותר ויותר NFTs" למכירה. "על פי הטבע והמאפיינים של ה-NFTs המוצעים, הפלטפורמות הללו עשויות להיחשב בתור ספקי שירות של נכסים וירטואליים (VASP) על ידי ה-FATF (כוח המשימה לפעילות פיננסית)," נכתב.
במידה ואכן הפלטפורמות יוגדרו בתור VASP, הן יאולצו לעמוד במדיניות הכר את הלקוח (Know Your Client או בקיצור KYC) וחוקי מניעת הלבנת הון ומימון טרור (Anti Money Laundring או בקיצור AML).
במסמך הומלץ למשרד האוצר לשקול את התועלת והעלות של יישום חוקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור בתחום המסחר ביצירות אמנות, כולל זיהוי הלקוחות וחוקי דיווח על כל פעילות חשודה. עם זאת, ההמלצה הייתה כללית ולא התייחסה אל תחום הניפטיז באופן ספציפי. המלצה נוספת הייתה לשקול לדרוש כללי דיווח ותקנות מיוחדים עבור טרנזקציות בסכומים גבוהים, לעומת טרנזקציות בסכומים נמוכים יותר.
אינסטגרם חוסמת חשבון המפרסם NFT
ביום רביעי האחרון, חשבון האינסטגרם הפופולרי @NFT הואשם בכך שפרסם פרויקטים של ניפטיז ללא גילוי נאות הנדרש על ידי ועדת המסחר הפדרלית (ה-FTC). החשבון, בעל למעלה מ-1.7 מיליון עוקבים אשר נכתב בו שהוא הוקם בשיתוף עם איש העסקים המיליארדר מארק קיובן, נסגר על ידי אינסטגרם ביום חמישי.
"חשבון זה הושבת בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של המדיניות שלנו, והוא לא יחזור לפעילות," אמר דובר חברת האם של אינסטגרם, מטא. על פי ה-FTC, כל פרסום על ידי משפיענים במדיה חברתית חייבת להיות חשופה בשפה פשוטה וברורה, באמצעות תגיות #ad או #sponsored. הפרסומים מהחשבון @NFT לא עשו זאת.
כאשר פנו אל קיובן בנידון, הוא טען שהוא רק משקיע ואינו מנהל את החברה העומדת מאחורי חשבון האינסטגרם. החברה Leverage Game Media, אשר הפעילה את החשבון, הסירה ביום שישי את קיובן מרשימת המייסדים באתר שלה.
על פי אריק ספיבק, מנכ"ל סוכנות השיווק Urconduit, חשבון האינסטגרם @NFT גבה בין 25,000 ל-100,000 דולר עבור פוסט פרסומי אחד. ספיבק אמר כי הוא מאמין שלמעלה מ-50,000 איש הלכו בעקבות חשבון האינסטגרם המפורסם והפסידו כספים כתוצאה מכך.
כוחו של שרשור טוויטר
שרשור הטוויטר, שהאשים את מארק קיובן וחשבון האינסטגרם והפך לויראלי, חשף נתונים בנוגע לפרויקטים שפורסמו על ידי החשבון. על פי השרשור, כ-75% מהפרויקטים שפורסמו מוכרים כעת ניפטיז במחירים נמוכים יותר מאשר מחיר ההנפקה הראשוני שלהם, וארבעה מהם היו מקרים ברורים של "משיכת שטיח" – הונאה שבה יוצרי הפרויקט בורחים עם הכספים ונוטשים את הפרויקט.
עוד נכתב בשרשור כי החשבון רכש עוקבים מזויפים ושילם למשפיענים כדי לדמות תנועה אורגנית בחשבון שלהם. לסיכום שרשור הטוויטר שכתב, ביקש המחבר להזכיר לכולם לעשות מחקר עומק לפני שבוחרים להשקיע בפרויקט כלשהו.
דילוג לתוכן