טור הדעה נכתב ע"י גיא בהט, יזם בתחום הבלוקצ'יין, אספן אמנות קריפטו-גרפית ויועץ חדשנות לחברות וסטארטאפים.
מדע מבוזר הוא תחום יחסית חדש בקריפטו שהתפתח לראשונה בשנת 2021, ומסמן כי עשוי להוות עתיד המחקר והפיתוח המדעי ברשת. DeSci התחיל לפרוח באמצע משבר הקורונה כאשר חברות רבות הפכו להיות 'Distributed' , כלומר נאלצו לעבוד ולשתף פעולה מרחוק, וגם פרח כמובן לצד העלייה המסחררת של הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו לשיאים חדשים בשוק.
מדע מבוזר מציע לגשר ולשפר את מגבלות המחקר המדעי כיום בעזרת כמה כלים חדשים וקבוצות שאתאר בטורזה. בין אם אתם מדענים או משקיעים – DeSci הוא תחום שפתוח לכולם, ולכולם יש מה להרוויח ממנו.
הבעיות של המדע היום
כל מי שלא מדען בינינו יודע לפחות כמה דברים על מדע, לכמה מאיתנו אפילו יש תחום שמעניין אותו במיוחד כגון פיסיקה, ביולוגיה או מתמטיקה, וכולנו ככלל חולקים ונהנים מתוצרי המדע בין אם הם טכנולוגיות חדשות, תרופות וכדומה.
חלק מאיתנו גם יודעים כמה מסובך זה לקרוא מאמר מדעי, שבדרך כלל אינו נגיש לציבור הרחב – הוא רק לעיתים ניתן לקריאה בחינם, לעיתים הוא מושפע מאינטרסים כלכליים, ולעתים הוא בכלל לא קריא ללא ידיעת והבנת הז׳רגון המדעי הספציפי.
כמובן שדוגמת המאמר המדעי מצביעה על התחום כולו – המדע הוא מעין עולם נסתר וסבוך שמשפיע על כל נדבך בחיינו. המדע עצמו הוא גם מאוד יקר. מדענים בעצמם מתקשים לממן את פעילותם ומסתמכים הרבה פעמים על מענקים ממשלתיים ומשקיעים פרטיים עם אינטרסים, וזוהי למשל בעיה שקריפטו הצליח לפתור באופן מוחלט – מימון המונים של פרוייקטים בצורה מבוזרת, והחלטה כוללת של כל המשתתפים על מטרות המימון.
עוד בעיה נפוצה במדע היא פטנטים. מדענים מסתמכים על כך שהתגליות שלהם יהיו מוגנות ע״י החוק בצורה של פטנט (או קניין רוחני), אך לעיתים הפטנט (IP) נלכד באוניברסיטאות ולא נעשה בו שימוש, וגם קשה מאוד להעריך אותו כלכלית. הפטנטים עצמם כמעט ונוגדים את הלך הרוח במדע, שכן מדענים זקוקים למידע חסר הגנות וחסר חסמים כדי לקדם את עבודתם, ובכך לפעמים נוצר מצב ששתי חברות משקיעות בפיתוח של פטנטים דומים ובכך מבזבזות זמן וכסף לבעלי המניות.
DeSci לא יפתור את כל הבעיות הנ״ל, אך אופן ההתאגדות של המדענים לקבוצות בפורמט של DAO (ארגון אוטונומי מבוזר) יקל בראש ובראשונה על אופן מימון המחקרים המדעיים, והנגשתם לקהל הרחב באינטרנט.
הפתרונות של המדע מחר
ל-Web 3.0 (הרשת המבוזרת) יש מקרי שימוש רבים מלבד NFT ו-DeFi.
DeSci הוא מקרה שימוש אחד, או תנועה, שמטרתה לבנות תשתית ציבורית למימון הוגן ושוויוני למדע, יצירת נכסים וקניין רוחני, הנגשת מאמרים ופטנטים ואחסון והפצת ידע מדעי לכולם.
לדוגמא, בתחום אחד במדע – ביוטכנולוגיה, נכון להיום מתרכזות מירב החברות בשני אזורים עיקריים בארה״ב: בוסטון וסן פרנסיסקו. בעזרת האינטרנט ו-Web 3.0, הריכוז העצום של הסטארט-אפים באזורים אלו לאט לאט מתבזר החוצה למרכז אמריקה (ולעולם), כיוון שהיום ניתן לגייס הון מכל מקום בעולם ולעבוד מרחוק.
נכון שהניסויים הקליניים והמעבדות הפיסיות מקשות על תהליך הביזור, אבל גם לבעיות אלו זו כבר התחילו לצוץ פתרונות, למשל LabDAO, דאו שמאפשר חלוקת זמן במעבדות לפי צורך ו-CureDAO – דאו שמבזר את הליך הניסויים הקליניים, ואף חולק עם המשתתפים את הרווחים מהניסוי בהתאם למידע הרפואי שהם נותנים.
דוגמאות קצרות מהניסיון האישי שלי
בפסקה הזו אציג שני DAO שאישית יצא לי להשתתף בהם ואתאר את התהליך הפרקטי של אופן הקמתם ופעולתם.
VitaDAO
ויטהדאו הוא דאו השקעה שעושה טוקניזציה לקניין רוחני, וגם תורם כסף למיזמים בעלי עניין בתחום ה-Longevity – או בעברית ״אריכות חיים״. לפני שהוא הוקם, היזמים שלחו בסירקולציה את הוויטפייפר (המסמך המציג את המיזם) של המיזם, והודיעו על מכירה פומבית של הטוקן (VITA) על פלטפורמת המכירות Gnosis.
המכירה הייתה מוצלחת וגייסה כ-6 מליון דולר. לאחר מכן, ויטהדאו גייסה שוב כנגד אספקת הטוקן שהיא שמרה לעצמה (70 אחוז) ומכרה טוקנים לכמה קרנות הון סיכון מוכרות. ויטהדאו פועלת על מנגנון הצבעה של – טוקן אחד כנגד הצבעה אחת על פעילות הדאו. מנגנון זה חלש מאוד בהבטחת הצבעה הוגנת, שכן אלו שקנו את הטוקן מוקדם, קנו כמות גדולה שלו. בנוסף לכך, בעל הממון בדאו הוא דה-פקטו בעל הדעה. עם זאת, הדאו עצמו פועל באופן שוטף מזה שנה, ומתקיימות הצבעות, אירועים, פרסים והשקעות באופן קבוע ומרשים.
BioDAO
ביודאו הוא דאו השקעה קלאסי, כלומר הוא מאגד קבוצה של אנשים מרחבי העולם דרך מטבע קריפטו (BIO) ומאפשר הצבעה קולקטיבית על פעילות הדאו. מנגנון הממשל שלו עוד לא נבנה, אך מסתמן שיהיה Quadratic Voting – מנגנון הצבעה מיוחד שמטרתו להיות שוויוני, ולתת כוח הצבעה גדול יותר למומחים.
מה שמיוחד בביודאו הוא שהוא פותר את הבעיה הראשונה של המדע – הנגישות, כך שכל אדם פשוט יוכל להשקיע בנכסי ביוטכנולוגיה חדשים שרק יוצאים מהאוניברסיטה. בכל דאו היום (לצערי) קיימים מספר מצומצם של בעלי אינטרס וחזון, כך שיוצא מצב שבכל דאו שמכיל אלפי חברים – יש כמה עשרות אנשים שמנהלים את העניינים.
מצב זה עתיד להשתנות, כאשר יהיו כלים יותר טובים לניהול הדאו ומנגנוני ממשל טובים יותר. למרות העובדה הזאת, השקעה במטבע של הדאו דומה להשקעה בקרן הון סיכון של ביוטכנולוגיה. השרתים של ביודאו כעת ריקים, ולא מתבצעת תקשורת חזותית כמו בויטהדאו, אבל קורים הרבה דברים מאחורי הקלעים, וחברות פארמה ענקיות כגון Pfizer, מעוניינות להשקיע כסף במיזם.
לסיכום
מצד אחד תחום הדאו ככלל וה-DeSci בפרט עדיין צעירים מאוד, והשקעת זמן ומשאבים בהם עלולה לא להחזיר תוצאות במשך שנים, אבל מצד שני מאוד מעניין לבנות את אותם מיזמים בחורף הקריפטו הנוכחי, ולהכין אותם לעלייה הבאה של השוק.
דאו ו-DeSci יהיו מסוגלים יום אחד להחליף עבודה שגרתית במשרד, לבזר את אופן הפעולה של חברות וארגונים, ולשפר את איכות התוצר של המדע.
