בעוד שרוב המטבעות שנוצרו עד כה עובדים על אלגוריתמי ה-PoS או ה-PoW, ב-NEM יש לא מעט חידושים. הכי בולטים מביניהם הם תהליך הקציר (Harvest) שמחליף את תהליך הכרייה המוכר והוכחת החשיבות (Proof of Importance), שמחליפה את הוכחת העבודה.
אלגוריתם ה-PoI נועד להשגת קונצנזוס ברשת ומהווה תמריץ להשתתפות בהרצתה (כלומר, צומת מלא). לכל צומת יש 'דירוג חשיבות' אשר קובע כל כמה זמן הוא יכול 'לקצור' (חשבו על זה ככרייה) מטבעות XEM. חלק מזה עובד תודות להליך ה-Vesting (הענקת זכויות).
כאשר משתמש מוסיף מטבעות XEM לארנקו, אין לו עדיין זכויות עליהן. אך בכל יום שעובר, 10% מן המטבעות האלו עוברת את תהליך הענקת הזכויות, וכאשר ישנם 10,000 מטבעות עם זכויות, נוצר בלוק חדש והמשתמש מקבל עמלה בצורת מטבעות XEM נוספים (זהו למעשה תהליך הקציר).
כך למשל, אם יש לי 20,000 מטבעות שלא עברו את התהליך, לאחר יום יהיו לי 2,000 מטבעות עם זכויות ועוד 18,000 יחידות ללא זכויות. ביום הבא 1,800 יחידות נוספות יעברו את התהליך, ולכן בסוף היום יהיו לי בארנק 3,800 יחידות עם זכויות ועוד 16,200 ללא זכויות – וכן הלאה עד אשר נגיע ל-10,000 מטבעות Vested. מכאן ואילך, תהליך הקציר קורה אוטומטית – ללא צורך להיות מחובר ומסונכרן לבלוקצ'יין.
תהליך הקציר אגב, נועד לוודא את שלמות השרשרת: כל פעם שמישהו מבצע העברה, המחשב הראשון שמבחין בהעברה ומאמת אותה, מיידע משתמשים אחרים המפעילים צמתים ויוצר "מפל" (Cascade) של נתונים. בנוסף, שילוב הליך הקציר עם אלגוריתם ה-PoI גורס שככל שבתור משתמש תבצע יותר עסקאות ותגביר את מידת השימוש ברשת – תגדל תוצאתך במדד החשיבות.
בנוסף, יש לציין שתהליך הקציר אינו תלוי ברמת החומרה של המחשב והוא אפקטיבי הרבה יותר מבחינה אנרגטית (עד פי 100), וזאת בניגוד לתהליך הכרייה שדורש שימוש בכרטיסי מסך/חומרה חזקים שמחירם מטפס עם הזמן (מכיוון שהביקוש עולה על ההיצע). בנוסף לכך, התוכנה שמנהלת את הצמתים וזו שמבצעת את הקציר היא אותה תוכנה, כך שיש אינטרס גדול יותר למשתמשים לנהל צמתים מלאים, מה שהרשת הופכת לפחות ריכוזית.
לבסוף, נדגיש כי אף ישנם "סופר צמתים" עם כוח גדול במיוחד שמאפשרים לקבל יותר מטבעות מאשר בקציר הרגיל (סך הכול 70,000 מטבעות ליום), אך למשתמש שמריץ את הצומת חייבים להיות לפחות שלושה מיליון יחידות XEM.