ביטקוין וצריכת אנרגיה: האם המטבע המבוזר יוביל לעתיד ירוק יותר?

רבים יוצאים נגד כריית ביטקוין לאור זיהום הסביבה שלה, אך האם ביטקוין ידידותי יותר לסביבה מהאלטרנטיבות, ודווקא מעודד עתיד ירוק יותר?
ביטקוין ואנרגיה

בחודשים האחרונים, עם עליית מחיר הביטקוין וצמיחת התעשייה, חזרו גם הביקורות על המטבע ושימושיו. לרוב הביקורות עוסקות בכך שביטקוין משמש לפשיעה, שמדובר בהונאה או בועה, וכמובן – שהוא מזהם את הסביבה. 

אספקט זיהום הסביבה תפס תאוצה במיוחד, לאור ציוצים כמו של אילון מאסק אשר הודיע כי טסלה תפסיק לקבל תשלומים בביטקוין לאור השימוש באנרגיה ‘מלוכלכת’ לטובת המטבע ולאור כתבות שפורסמו במגזין הפיננסי פייננשל טיימס למשל. 

אל מאסק הצטרפה ממשלת סין שיצאה נגד כורי וסוחרי מטבעות דיגיטליים והובילה לבריחתם המהירה מן המדינה, אשר הובילה לירידת האנרגיה המושקעת ברשת הביטקוין במעל 40% במספר חודשים בודדים.

בכתבה בפייננשל טיימס משווים את צריכת החשמל של ביטקוין לזו של מדינה אירופאית בינונית. לפי חישוב מאוניברסיטת קיימברידג’, צריכת החשמל של הכרייה של ביטקוין הוערכה ב-133.68 טרה-וואט/שעה בשנה, מעט יותר מכל מדינת שוודיה הצורכת כ-131.8 טרה-וואט/שעה.

על פי סקר אשר אסף נתונים מ-280 גופים ב-59 מדינות, נמצא כי רק 39% מהאנרגיה של כריית ביטקוין מגיעה ממקור מתחדש, אף על פי ש-76% אחוז מהכורים אמרו כי הם משתמשים גם באנרגיה מתחדשת.

האנרגיה של ביטקוין

צריכת האנרגיה של ביטקוין

ביטקוין הוא למעשה מערכת מוניטרית מבוזרת (ללא שליטה ריכוזית), הפועלת 24/7, שניתן להשתמש בה ללא צורך במתווכים כגון בנקים. מי שמקיים ושומר על המערכת המהפכנית הזו בצורה בטוחה הם הכורים, אשר משתמשים בכח מחשוב רב כדי לעשות זאת. לכן, הקיום של הביטקוין תלוי בהשקעת חשמל על ידי כורים מסביב לעולם

מדוע ביטקוין צורך בכלל חשמל אתם תוהים? ובכן, כדי להבין זאת עלינו לבחון בקצרה את מנגנון הכרייה של ביטקוין. כדי ליצור בצורה מאובטחת בלוק חדש בשרשרת הבלוקים (או בלוקצ’יין), כורי ביטקוין בכל רחבי העולם למעשה מתחרים על פתירת חידה מתמטית. הראשון שפותר את החידה זוכה ליצור את הבלוק הבא בשרשרת הבלוקים. הבלוק החדש, שניתן להקבילו לדף חדש במחברת רישומים חשבונאיים, מכיל את המידע העדכני והמאומת לגבי העסקאות שבוצעו ברשת ע”י משתמשי ביטקוין מכל רחבי העולם.

מנגנון כרייה זה למעשה מאבטח את רשת הביטקוין. זו הדרך בה חוקי הרשת – שידועים לכולם ומאושרים מראש – מאומתים בכל עשר דקות בממוצע יחד עם כל בלוק חדש שנוצר. כך, אף אחד לא יוכל לרמות את המערכת ולשלוח, למשל, את אותו הביטקוין לשתי כתובות שונות. 

ככל שיש יותר אנרגיה שמושקעת בכרייה, כך האבטחה גבוהה יותר. הכורים משמשים גם כרואי חשבון המאמתים את העסקאות וחותמים כל פעם על דף אחד במחברת הרישומים החשבונאיים (בלוק חדש).

בכל פעם שכורה זוכה להכניס את הבלוק שלו לשרשרת הבלוקים הוא מקבל בתמורה ביטקוין. פרס הביטקוין המתקבל עומד כעת על 6.25 ביטקוין לכל בלוק. בנוסף לפרס זה, הכורים מרוויחים גם את העמלות שמשולמות ע”י המשתמשים על רישום העסקאות שנכללו בבלוק שיצרו. 

לטובת פתירת החידה המתמטית הכורים צריכים לבצע חישובים מתמטיים רבים ובמהירות. הם עושים זאת באמצעות מכשירים שכל ייעודם הוא לכרות ביטקוין ונקראים ASICs. זהו נתון חשוב, שכן רוב הוצאות הכורים – מעל 90% – הן על אנרגיה לקירור והפעלת המכשירים. יתר ההוצאות מוקצות לעלות המכשירים עצמם ושטח האחסון שלהם. 

לאור ההוצאות הגבוהות על החשמל, הכורים בכל רחבי העולם מתומרצים להפחית את עלות האנרגיה שלהם, כדי להגדיל את הרווח השולי.

האם ביטקוין מזהם את הסביבה?

התשובה הקצרה היא כן. כמו ברוב תהליכי ייצור החשמל על פני כדור הארץ, גם בתהליך כריית ביטקוין נפלטים גזים לאטמוספירה, ובחלק מהמקומות בעולם הכרייה מתבצעת באמצעות מקורות אנרגיה מבוססים נפט, גז טבעי או פחם. 

אך כדי לבחון את השאלה בצורה יותר עמוקה, עלינו לפרק את האנרגיה שמושקעת בביטקוין לגורמים, להשוות אותה לאלטרנטיבות אחרות ולבחון את השפעת מירוץ האנרגיה שביטקוין יוצר – בטווח הארוך.

השימוש באנרגיה מתחדשת ואף עודפת בכריית ביטקוין

זו עובדה ידועה כי חלק גדול מכריית ביטקוין התרחשה בסין עד לא מזמן, בה יש שימוש גבוה בפחם כדי לייצר חשמל. על פי הערכות, כ-60 אחוז מייצור החשמל בסין משוייך לשימוש בפחם. לאור הנתונים האלו, רבים בעיתונות מניחים שכך גם תהיה ההתפלגות לכריית ביטקוין בסין. אך כשבודקים זאת לעומק, מתגלה אמת אחרת לחלוטין.

חלק משמעותי מהפקת החשמל עבור כריית ביטקוין בסין הגיע מתחנות כוח הידרואלקטריות במחוזות יונאן, סיצ’ואן ושינג’יאנג. במקרים רבים חוות כריית הביטקוין השתמשו בחשמל עודף, אשר אין לו שימוש אחר, ואף במכשור לייצור חשמל שנוצר עבור תחנות כוח שאינן קיימות יותר. כלומר זהו ניצול של אנרגיה שבלאו הכי הייתה מתבזבזת אם לא הייתה מתועלת למוניטיזציה באמצעות כריית ביטקוין.

כמו כן, בימים אלו סין פועלת על הוצאה של כל תעשיית הכרייה של המטבעות הדיגיטליים במדינה, מה שעשוי להוביל את הכורים וציוד הכרייה אל עבר מדינות חדשות ואטרקטיביות יותר. הנטייה הטבעית של הכורים תהיה למצוא מדינות שיקלו מבחינה רגולטורית על כריית מטבעות דיגיטליים כמו גם כאלה שמכילות מקורות חשמל זולים.

מסתמן כי רובם המוחלט בדרך לארה”ב אגב. פלורידה, קנטקי, טקסס, וויומינג, וושינגטון [המדינה] – כולן מתחרות על משיכת כורי ביטקוין לתעשייה המקומית.

אך ללא קשר – על פי חברת ההשקעות והמחקר CoinShares, כ-74% מהחשמל המשמש לכריית ביטקוין מגיע מאנרגיה מתחדשת. זאת בהשוואה לשאר העולם, בו רק 18% מהשימוש הממוצע באנרגיה מגיע ממקור מתחדש.

ביטקוין מול האלטרנטיבות

את צריכת האנרגיה של ביטקוין קל יחסית לחשב. כפי שראינו למעלה, בדרך כלל משווים את צריכת האנרגיה של ביטקוין לשל מדינה קטנה עד בינונית באירופה. ובכן, ברצוני להסביר לכם מדוע ההשוואה הזו מיותרת. 

בתור מערכת מוניטרית בינלאומית מבוזרת, הפועלת מסביב לשעון ומעניקה אפשרות לכל אדם להשתתף בה, עדיף שנשווה אותה אל האלטרנטיבות שלה – מתכת הזהב אשר מתחרה בביטקוין כאמצעי לשמירה על ערך וכסף פיאט שמתחרה בביטקוין כאמצעי להעברה של ערך – בדגש על הדולר האמריקני שמשמש כמטבע הרזרבה העולמי והינו הדומיננטי ביותר לסחר בינלאומי.

זהב משמש כאמצעי לשימור ההון במשך אלפי שנים בזכות האיכויות שלו. ניתן לנייד אותו יחסית בקלות, לחלק אותו לחלקים קטנים או לאחד חלקים ליחידה גדולה יותר, הוא עמיד לאורך זמן, ניתן להמיר יחידת זהב אחת ביחידה אחרת שווה לה, וכמובן הזהב הוא משאב טבע נדיר.

בואו נשווה את זה רגע לביטקוין. מבחינת ניידות, ביטקוין יכול להקיף את העולם בשניות עם אימות ראשון תוך כ-10 דקות בממוצע. אף על פי שזהב נחשב נייד יחסית, יש לשנע אותו פיזית ממקום למקום והדבר עלול להיות מורכב אפילו במשקלים נמוכים. כמובן, שאם רוצים לשנע זהב בשווי מיליארדי דולרים הדבר יהפוך למורכב ביותר לאור הצורך בכלים כבדים שיניעו את המשקל הכבד, וצבא שיאבטח את המסע – בעוד שביטקוין יעבור בצורה דומה בין אם מדובר בהעברה של ביטקוין בשווי 10 דולר או 10 מיליארד דולר.

בדומה לזהב, ביטקוין הוא משאב נדיר. בשונה מזהב, ביטקוין הוא משאב נדיר בצורה אבסולוטית, לא יחסית. כלומר, המספר המקסימלי של מטבעות הביטקוין שיהיו אי פעם הוא 21 מיליון. בעוד שלא ידוע בוודאות כמה זהב נשאר לכרות על כדור הארץ, או באיזו מהירות ימצאו עוד מקורות זהב, בביטקוין אנו יודעים מראש את הכמות המקסימלית כמו גם את קצב האינפלציה המוניטרית ההולך ופוחת בכל 4 שנים.

בעוד שקל יחסית לחשב את צריכת האנרגיה של ביטקוין, קשה יותר להגדיר היכן מסתיימת צריכת האנרגיה בתעשיית הזהב וכסף הפיאט. תעשיית הזהב פוגעת בכדור הארץ באופן ישיר ע”י חפירות וחציבות באדמה. בתהליך כריית הזהב משתמשים באנרגיה רבה באמצעות דלקים מלוכלכלים רבים יותר מאשר שימוש בחשמל.

כריית ביטקוין צורכת כ-130TWh לשנה ואילו כריית זהב צורכת פי 2 יותר חשמל – 265TWh לשנה. ביטקוין פולט 70 Mt Co2 וזהב פולט 145 Mt Co2, כלומר תעשיית הזהב מזהמת פי 2 מביטקוין לפחות. תעשיית הזהב מוציאה אנרגיה רבה, בין היתר, על קידוח וחפירות, זיקוק, מחזור זהב, שינוע ועוד. 

כעת, בואו נשים זאת בפרופורציה המתאימה. שוק הזהב מוערך בכ-12 טריליון דולר, כאשר 56% מזה הוא זהב כאמצעי לשמירת ערך – התפקיד המוניטרי – קרי זהב שמוחזק ע”י בנקים מרכזיים ומשקיעים. 36% משויך עם תעשיית התכשיטים ו-8% לצרכי תעשייה אחרים. 

כלומר תעשיית הזהב צורכת יותר חשמל פי שניים, מזהמת פי שניים, נעזרת בניצול עבדים ופוגעת בטופוגרפיה בעבור התפקיד המוניטרי המרכזי של כ-7 טריליון דולר.

אך רשת הביטקוין יכולה כבר כיום לספק ולאבטח את אותו התפקיד המוניטרי – בחצי מצריכת האנרגיה, ותוך זיהום מופחת של הסביבה.

ומה עם כסף פיאט? 

כעת, עלינו לחשוב על תעשיית כסף הפיאט. הרי הדולר, האירו והשקל צריכים לעבור גם הם איכשהו בין אנשים מקומית ובינלאומית. 

לכן, יש לקחת בחשבון את שטחי המבנים העצום וצריכת האנרגיה בהם, את חוות השרתים העצומות שמתפעלות את המערכת הבנקאית, את מכונות הטבעת המטבעות והדפסת השטרות, לצד רכבי הברינקס המשנעים אותם ממקום למקום. אך חשוב יותר מכל – איך נוכל שלא לקחת בחשבון את צבא ארה”ב, המאבטח הראשי של הדולר?

על פי הערכות שמרניות כריית הביטקוין צורכת פחות מחמישית מצריכת האנרגיה של מערכת הפיאט. הדבר נכון גם לכמות הגזים הרעילים הנפלטים כתוצאה מכך.

כפי שאתם מבינים כבר בשלב זה – זה הכל עניין של נרטיב. כשמציגים בתקשורת את ביטקוין, מנסים להציג את זה בצורה שתגרום לכם לחשוב שעסקת ביטקוין אחת צורכת יותר מצריכתו החודשית של משק בית שלם בארה”ב. 

אם מחשבים את זה כך בנוגע לביטקוין, אז אפשר לחשב בצורה דומה גם בנוגע לדולר: כל עסקת דולר דורשת את ההגנה של צבא ארה”ב מחוץ לגבולות המדינה, בדגש על חיל הים המאבטח את נתיבי הסחר העולמיים, ובתמורה העולם נדרש לתמחר סחורות, כגון נפט, בדולר ולבצע את התשלומים בדולר. 

הכירו את הפטרו-דולר

אני משער שזה חדש לכם, לכן אעזור לכם להבין, בקצרה, על מה אני מדבר. ובכן, כדי לטפל באינפלציה שחוותה ארה”ב בתחילת שנות ה-70, לאחר ביטול הסכם ברטון וודס ולפיכך את הצמדת הדולר למתכת הזהב, ארה”ב הייתה מוכרחה ליצור ביקושים לדולר מחוץ לגבולות המדינה כדי להפסיק את הזרימה העצומה שלהם ממדינות זרות. 

בהסכם שנחתם עם ערב הסעודית וכתוצאה גם עם איגוד יצואניות הנפט שבהובלתה (OPEC) ב-1974, מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, הוסכם כי בתמורה להגנה אמריקאית במפרץ הפרסי, ערב הסעודית ויתר מדינות OPEC התחייבו לדרוש תשלום עבור נפט רק בדולר אמריקאי.

מהסכמים אלו ואחרים נוצר מצב (שתקף עד היום) בו יותר מ-90% מהסחר בנפט בעולם מתומחר ומשולם באמצעות הדולר. כך יוצא שכמעט כל מדינה בעולם שרוצה לקנות נפט תהיה חייבת לקנות דולר קודם. מסיבה זו, מדינות רבות בוחרות למכור את הסחורות שלהן לייצוא גם כן בדולר, כדי שיהיה להן מספיק דולרים כדי לקנות נפט. כך נוצר ביקוש מלאכותי עצום לדולר. התופעה אף זכתה בשם: הפטרו-דולר. 

על פי נתוני משרד ההגנה האמריקני וארגוני סביבה, צבא ארה”ב – בדגש על חיל הים – הוא אחד מצרכני האנרגיה הגדולים ביותר בעולם. משרד ההגנה עצמו, שכולל בתוכו את הצבא כמובן, צורך 93% מהאנרגיה של כל ממשלת ארה”ב. 

אם כך, אתם יכולים רק לדמיין את כמות האנרגיה העצומה הדרושה לשם קיום המערכת המוניטרית הקרויה פיאט. אך את כל אלו – לא צריך כשמדובר בביטקוין. 

רשת הביטקוין מספקת מערכת כסף אלקטרונית שיתופית, חסרת צנזורה, גלובלית ומאובטחת, אשר שומרת בצורה מושלמת על מצב החשבונות של כל המשתמשים, ללא צורך בצבאות, בנקים, משרדים ועובדים רבים. 

כל שהרשת צריכה הוא את הכורים המקיימים את המערכת – ואת מבני התמריצים שמעודדים אותם להמשיך לעשות זאת גם כשאוסרים עליהם במקומות מסוימים. כך שלמעשה הביטקוין מציע אלטרנטיבה משופרת למערכת הבנקאית ולזהב מבלי לבזבז כל כך הרבה אנרגיה ביחס אליהם.

לא, ביטקוין עוד לא שם

רשת הביטקוין עודנה צעירה, נכון. מחיר הביטקוין עדיין תנודתי, נכון. 

הרשת חווה כיום את שלבי האימוץ הראשונים שחוותה רשת האינטרנט באמצע שנות ה-90.

התשתית עדיין מתפתחת כדי לאפשר מיליוני עסקאות בשניה, התוכנות שמאפשרות אוטומציות של כסף ברמת הארנק של הפרט עדיין לא נהנות מחווית משתמש אופטימלית, וכללי אצבע לאבטחת המידע והכסף עדיין לא הוטמעו בציבור ברחב.

אך רשת ביטקוין צפויה לאפשר תוך שנים בודדות כלכלה מוניטרית עצומה – והיא יכולה לעשות זאת גם ללא צורך בכורים נוספים שיצטרפו לרשת מעתה ואילך (אם כי זה בכל זאת יקרה כי זה פשוט רווחי בכל כך הרבה מקומות שונים בעולם).

בקרוב יגיע היום בו קיוסק יוכל לקבל תשלום בביטקוין ובאופן אוטומטי להעביר את התשלום הנכנס לקופת חיסכון צוברת ריבית אמיתית (לא ריבית אפסית כמו במערכת הקיימת). כבר היום ניתן להקשיב לפודקאסט ולעשות סטרימינג של כסף פר דקת שמיעה. בקרוב יהיה ניתן לעשות זאת גם לספרים, סרטונים וספרים. 

וזוהי רק ההתחלה.

מירוץ האנרגיה – ביטקוין כמפתח לעתיד ירוק יותר

מדיניות ה-Environment, Society & Governance (או בקיצור ESG), לעולם בר קיימא שנאבק בהתחממות הגלובלית, הולכת וצוברת יותר תאוצה בחסות תכניות כמו האיפוס הגדול (The Great Reset) והסכמי פריז. 

מדיניות ה-ESG נכנסה לשימוש נרחב בעולם ההשקעות כשיותר ויותר משקיעים הביעו עניין להשקיע את כספם בהתאם לערכים שלהם – ובהתאם לסובסידיות הממשלתיות. המדיניות מתייחסת להשפעה של חברה על הסביבה, ההתייחסות שלה לעובדיה והתנהלות ההנהלה, הכולל, בין היתר, שכר בכירים וזכויות מחזיקי המניות.

אבל האמת שלא יודו בה לעולם היא שעד שהגיע ביטקוין, לא הייתה דרך פשוטה לממן את המעבר לאנרגיה מתחדשת. היא יקרה בהרבה עבור תרומה של פחות אנרגיה ביחס לצריכה הנוכחית, וישנן שתי דרכים יחידות שבעקבותיהן ניתן לממן את המעבר: הראשונה היא באמצעות סובסידיות ממשלתיות או במילים יותר ברורות: הכיס והמסים שלכם, והשניה היא הפחתת רמת המחייה ואיכות החיים ע”י הפחתת צריכת האנרגיה.

כריית ביטקוין מכניסה מבנה תמריצים לשוק הפרטי ומעבירה את המימון מידי הממשלה לידי השוק החופשי, בכך שחברות ואנשים פרטיים יכולים לעשות מוניטיזציה לאנרגיה קרוב להיכן שהיא מיוצרת (הידרואלקטרית, גיאותרמית, טורבינות רוח וכו’) ולמצוא את האנרגיה הזולה ביותר – שהיא בדרך כלל ירוקה. 

למשל, כאשר מקימים מפעל לייצור חשמל חושבים קדימה ובונים מפעל שייצר יותר חשמל ממה שמשערים שדרוש בעת ההקמה, מאחר וצופים את הביקוש העתידי לאור גידול באוכלוסיה ובתעשייה. אך מאחר ויש קשיים בשינוע ושימור האנרגיה המיוצרת, שכן הטכנולוגיה טרם התקדמה מספיק, הרבה מן האנרגיה מתבזבז לפני שהיא מתועלת. 

כעת יכולים להשתמש באנרגיה העודפת ולהפוך אותה לאנרגיה מוניטרית באמצעות כריית ביטקוין במקום לבזבז אותה. אפשרות זו יכולה להפוך את הקמת הגריד (תשתית אנרגיה) למשתלמת. כך אפשר להוון להיום הכנסות עתידיות לחישוב ה-NPV (שיערוך ההכנסות העתידיות נטו של ההשקעה) אשר צפוי להטות את המשוואה לטובת “למה כן להרים תשתית אנרגיה מתחדשת” לעומת “למה לא”.  

דוגמה עדכנית על כך מגיעה מאל סלבדור. נשיא אל סלבדור, נאיב בוקלה, אמר בראיון לאחרונה שהקמת התשתית של מפעל גיאותרמי תהיה מורשת לעמו, כאשר הפרויקט המוערך בחצי מיליארד דולר ימומן בזכות הפוטנציאל הכלכלי של כריית ביטקוין באמצעותו.

אם כך, למרות הביקורת כלפיו, אפשר לראות שבצורה זו ביטקוין למעשה נותן תמריץ כלכלי לייצר חשמל ממקורות מתחדשים ויכול להפוך לזרז משמעותי בכיוון המיוחל. הכורים ימשיכו לחפש אחר מקורות אנרגיה זולים מה שעם הזמן אומר יותר ויותר אנרגיה מתחדשת. אין הרבה ספק שעד סוף העשור האנרגיה של ביטקוין תופק ברובה על ידי אנרגיה נטושה, מבוזבזת ומתחדשת. 

בנוסף, זה מביא יוזמות חדשות ויצירתיות לשימוש באנרגיה. למשל, Sato הוא דוד מים, הנמצא בשלבי אבטיפוס המפותח על-ידי סטארט-אפ צרפתי, שמחמם את המים בדוד באמצעות החום שמופק מתהליך כריית ביטקוין. כדי לעשות זאת לוקחים את שבבי המחשב היעודיים לכריית ביטקוין (ASICs) וממקמים אותם בתחתית הדוד בצורה כזו שגם מחממת את המים ובמקביל, כמובן, עוזרת לקרר את המכשירים.

דוגמה נוספת היא ציוד הכרייה הנייד של חברת EZ Blockchain, המביאה את כריית הביטקוין באריזה עבור מפעלי הגז הטבעי ובכך פותרת את אחד מקורות הזיהום הגדולים: שריפת גז טבעי. בזכות יוזמה זו, אין צורך לשרוף יותר עודפי דלקים במאגרי גז טבעי ולזהם את הסביבה, אלא אפשר להפנות את העודפים ולהרוויח ביטקוין. שריפת גז עודף מייצרת כאחוז מכל פליטות הפחמן בעולם ולכן הפיתרון של EZ Blockchain הוא ניצחון גם לסביבה וגם לביטקוין.

אז האם ביטקוין מזהם?

בטווח הקצר, כאשר השימושים של ביטקוין עוד נמצאים בשלבי האימוץ המוקדמים, התשובה היא כן. ביטקוין מזהם את הסביבה. יתרה מכך, יש להניח שהביקורות ימשיכו והמדיה תמשיך להתאמץ לצייר את ביטקוין כבזבזן אנרגיה ביחס למה שהוא מספק גם כשהשימושים בו ימשיכו לגדול. 

אך ביטקוין משנה את התפיסה. במקום להסתכל על טווחי זמן קצרים, הוא מעודד אנשים ועסקים לחשוב בטווח זמן ארוכים. לכן, מי שיבין את גודל השינוי הצפוי בשלב מוקדם, יוכל כבר לראות מעכשיו שצריכת האנרגיה של ביטקוין היא לא רק נמוכה פרופורציונלית ביחס לאלטרנטיבות, אלא גם תשפר את אימוץ האנרגיה המתחדשת והיכולת לכלכל את השימוש בה.

שתפו:

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
בן סמוחה

בן סמוחה

בן הוא בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', וכעת מרצה באוניברסיטה לצד ארגונים נוספים ובמשך שנים רבות. בן נמנה בין מקימי עמותת בלוקצ'יין בי-7, אשר מנגישה את עולם המטבעות הדיגיטליים למטרופולין הדרומי. בנוסף, הינו בעל הטור "בלוג-צ'יין" בכלכליסט, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו.
בן סמוחה

בן סמוחה

בן הוא בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', וכעת מרצה באוניברסיטה לצד ארגונים נוספים ובמשך שנים רבות. בן נמנה בין מקימי עמותת בלוקצ'יין בי-7, אשר מנגישה את עולם המטבעות הדיגיטליים למטרופולין הדרומי. בנוסף, הינו בעל הטור "בלוג-צ'יין" בכלכליסט, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו.

4 תגובות

  1. תודה בן, מאמר לפנתיאון!
    כמובן שהלינק יישמר ויועבר לכל מי שיטעןן את הטיעון הדמגוגי הידוע.

  2. האם איתריום פחות מזהם מהביטקוין?
    כך שיוכל להוות חלופה למטבע קריפטוגרפי? והאם יש מטבע קריפטוגרפי שלא מזהם בכלל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

cropped-logo-cryptojungle-2.png

להתחברות מלאו שם משתמש וסיסמה

פופ-אפ-קורס-זום-קריפטו1

מסלולי ההכשרה של CryptoJungle

מעוניינים ללמוד לסחור ולהשקיע בשוק המטבעות הדיגיטליים?

מצויין, מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

הצטרפו עוד היום לקורס ולקהילת המסחר וההשקעה המקצועיים שלנו