אתמול (ד') נערכה הוועידה הפיננסית השנתית Finance 2023: The New Money מבית TheMarker Labels, בשיתוף עם CryptoJungle ובהשתתפות שרים, חברי כנסת, נציגי רשויות מפקחות ובכירים בתעשיית הפיננסיים והקריפטו בישראל.
במרכז הועידה נדונו אתגרים העומדים בפני הכלכלה הישראלית והעולמית לצד הזדמנויות שנוצרות בעקבות אימוץ טכנלוגיות הבלוקצ'יין והקריפטו – הכסף החדש. התנהל שיח מרתק על השקעות אלטרנטיביות, טוקניזציה של ניירות ערך, עתיד התשתית של המערכת הפיננסית, מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים ו"מלחמת העולמות" עם המטבעות הדיגיטליים המבוזרים.
בפתיחת האירוע, ציין רו"ח דורון ספיר המכהן כיו"ר הדירקטוריון בחברת האשראי לעסקים מיכמן, שהחברה צפויה, בכפוף לאישור הרגולציה, לאפשר שירותים ומוצרים גם במטבעות קריפטו.
יו"ר ועדת הכלכלה: "אי אפשר להתעלם"
מנחה האירוע – מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי בערוץ 13 – ראיין את ח"כ דוד ביטן המכהן כיו"ר ועדת הכלכלה בכנסת. ביטן התייחס בין היתר לרפורמה המשפטית ואמר כי הוא צופה שהצדדים יגיעו לפשרה בקרוב.
ביטן התייחס לפופולריות של מטבעות דיגיטליים בצל הזינוקים באינפלציה ואמר: מחירי המטבעות "עולים ויורדים כל הזמן". לשאלה המנחה האם לדעתו יש להכיר נכסי הקריפטו כנכס או כמטבע ענה ביטן כי "הוא לא נכנס לזה יותר מדי," אך לדבריו "רשות המסים תסדיר את זה, זה יקרה", והוסיף: "אי אפשר להתעלם מהתחום״.
הכשרה ייחודית בתחום הבלוקצ'יין
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
הם כבר בפנים:
ללמוד מהמובילים בתעשייה ולשדרג את העתיד שלכם!
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
לאחר מכן עלה לבמה חיים ישראל, אסטרטג גלובלי ב-Bank of America, ואמר כי "האינפלציה בעולם מבנית וכאן להישאר… המלחמה בין רוסיה ואוקראינה האיצה את התהליכים".
ישראל דיבר גם על המחסור במשאבים בעולם ובראשם משאבים טבעיים ומשאבים אנושיים וציין כי "מתכות ומשאבים כמו ליתיום וניקל יהיו במחסור כבר ב-2024״.
"תהליך הגלובליזציה מתהפך ואנחנו נמצאים בדה-גלובליזציה… כל מדינה – לעצמה, ואנו רואים שהמדינות 'הופכות לנשק' את משאביהן, כמו האנרגיה והמזון," סיכם ישראל.
====
בסדרת מפגשי האונליין "השקעות בתקופת כאוס" שנערוך כאן ב-CryptoJungle מיד לאחר חג הפסח נעסוק בתקופה המאתגרת שתאפיין את העשורים הקרובים ונספר על ההזדמנויות הנדירות שהתקופה הזו מביאה עמה.
====
השקעות בעידן 'משובש'
בפאנל שעוסק בניהול מדיניות השקעה בעידן 'משובש', התארחו מנהלי כספים והשקעות מוכרים במגזר הישראלי שנשאלו על הנושא הלוהט בציבוריות הישראלית: הוצאת כספים מישראל בצל החששות מהגבלות תנועות הון לאור הרפורמה המשפטית.
ארז ברית, מנכ"ל ומייסד טנדם, ציין שבהחלט רואים תנועה כספית משמעותית בקרב לקוחותיו ולדבריו "בכיר בממשלה שלא אנקוב בשמו ביקש למשוך כספים בסכומים גבוהים". גם יפית נמליך סוכרי, מנכ"לית אדמונד דה רוטשילד ניהול תיקי השקעות, ציינה שעל אף שרוב הכספים המנוהלים על ידה מצויים מחוץ לגבולות ישראל, בקרב הלקוחות שאינם מנהלים את תיקיהם בחו"ל הייתה "דרישה גבוהה להוציא כספים״.
לאחר מכן עלה לבמה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שניסה להרגיע וציין כי קיים פגישות עם למעלה מ-20 קרנות מארה"ב ואנגליה שרוצות להשקיע בישראל ולטענתו ימשיכו לעשות זאת. סמוטריץ׳ סיפר כי בעוד שבוע וחצי יטוס לארה"ב ופנמה לפגישות עבודה עם בנקים ומשקיעים שרוצים לפעול בישראל ויפגוש בוועידה בינלאומית יותר מ-40 שרי אוצר. לדבריו "נשמור על הכלכלה כאי של יציבות וודאות״.
חלק ניכר מהדיון התקיים סביב נושאים פוליטים והמאבק על הרפורמה המשפטית. ברקע קולות בוז מהקהל הביע סמוטריץ' דעות שנויות במחלוקת על המצב הביטחוני והפוליטי. לצערנו, סמוטריץ' לא נשאל ולא הביע עמדה כלפי תעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו המקומית.
"האימוץ בלתי נמנע"
לאחר מכן עלינו לבמה עו"ד ורו"ח אורי ציחור, שותף ומנהל תחום הבלוקצ'יין במשרד עורכי הדין פישר FBC & Co, ואנוכי.
ציינתי את ההזדמנויות המגיעות עם אימוץ הבלוקצ'יין והקריפטו תוך הצגת דוגמאות מרחבי העולם והמחשת המציאות המוניטרית חסרת התקדים בה אנו נמצאים ב-50 השנים האחרונות.
ציחור ציין את האתגרים מולם אנו ניצבים בדרך, בהם חוסר ודאות הרגולטורית, הונאות ופשיעה הכלכלית, התמודדות עם מערכת בנקאית מקומית שמבריחה יזמים – ולבסוף, החשיבות של ידע מקצועי ומהימן על מנת לצמצם את הפערים של המוסדות הפיננסיים בישראל, ביחס לעולם.
יו"ר הרשות לניירות ערך ענת גואטה שוחחה רבות על הצורך בהגברת התחרות במוסדות הפיננסיים והפחתת הריכוזיות הקיימת, אך לא התייחסה באופן ישיר לתחום הבלוקצ'יין והקריפטו.
מלחמת העולמות בין הקריפטו לכסף ממשלתי
בפאנל זה אירחתי את אלי בז'רנו מנכ"ל ושותף-מייסד בבורסת Bit2C ואת פרופ' אליס ברזיס המכהנת כראש מכון עזריאלי למדיניות כלכלית ומרצה באונ' בר אילן. התקיים דיבייט על "המלחמה" המתקיימת בין תעשיית הקריפטו לבין אימוץ כסף מדינתי בדמות מטבעות דיגיטליים יציבים (סטייבלקוינס) ומטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים.
הפאנל התחיל להפתעת הקהל בהסכמה בין האורחים: "הקריפטו כאן כדי להישאר" הסכימה ברזיס שייצגה את גישת האנטי-קריפטו, "אך הוא יצבור תאוצה במדינות בהן לממשלה אין שליטה במטבע. במדינות מערביות מפותחות, ישחק תפקיד שולי, ספקולטיבי, בכלכלה״.
משתתפי הפאנל שוחחו על שני תפקידי הכסף המרכזיים: כאמצעי לשמירה על ערך (ביטקוין כזהב דיגיטלי), וכאמצעי להעברה של ערך (קריפטו ככלי לתשלומים מקומיים ובינלאומיים במקום כסף פיאט מדינתי).
האימוץ של ביטקוין ומטבעות דיגיטליים תואר ע"י שני הצדדים כהצלחה יחסית במדינות מתפתחות, אך עפ"י ברזיס הפוטנציאל לסכנה ממשית ליציבות הפיננסית גבוה. בנוסף, העבירה ברזיס ביקורת על אימוץ ביטקוין כמטבע חוקי באל סלבדור וציינה כי האימוץ מאד נמוך. בז'רנו ציין כי מדובר בתהליך ארוך שנים ואין לשפוט אותו במסגרת זמן של שנה בודדת.
עוד ציין בז'רנו כי על אף הסטיגמה אודות תעשיית הקריפטו, רוב השחקנים בה מעוניינים לנקות אותה מהשחקנים הרעים ולעבוד יחד עם הרגולציה. ברזיס הגיבה כי זהו בדיוק סוג הדברים שלמעשה יקטין את תפקידם של מטבעות קריפטו בכלכלה – על אף שלדעתה חובה להחיל רגולציה אדוקה על התחום.
"ההחלטה שהתקבלה: עוד לא מחליטים"
יואב סופר, היועץ למשנה לנגיד בנק ישראל ומנהל פרויקט השקל הדיגיטלי, הסבר מהו מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, מדוע הוא משמעותי בשינוי הארכיטקטורה של ניהול הכסף והפיקוח עליו, והסביר באיזה שלב נמצאים בבנק ישראל כיום בפיתוחו האפשרי.
סופר אמר שרוב הבנקים המרכזיים בעולם טרם קיבלו החלטה האם להנפיק מטבע דיגיטלי, וזהו המצב גם בישראל. לדבריו, השאלה האם להנפיק או לא תתקבל רק לאחר שיוחלט על מאפייני השקל הדיגיטלי באופן סופי, ונותרו עוד שלבים בדרך לשם.
לדברי סופר הוחלט ב"וודאות כמעט מלאה" שהמודל של השקל הדיגיטלי יהיה דו-שכבתי, קרי הבנק המרכזי לא יאפשר לאזרחים לפתוח חשבון בנק אצלו אלא ימשיך להיעזר במערכת הבנקאית כ"סוכנת" ואף ירחיב את הגופים הרשאים לשמש כגשר בין הבנק המרכזי לבין האזרח.
כעת, בוחנים בבנק היבטים של פרטיות, הגבלת שימוש (למשל, האם ילדים יוכלו להשתמש בשקל הדיגיטלי), בחינת מודלים עסקיים לספקי התשלומים, ואף בחינת טכנולוגיות מתקדמות כגון הוכחה באפס ידיעה (Zero Knowledge Proof).
אחת השאלות המרכזיות ביותר היא ההיבט החוקי – האם ניתן יהיה להכיר בשקל הדיגיטלי בתור הילך חוקי, בדומה לשטרות הנייר והמטבעות? גם לנושא זה התשובה איננה ידועה, ולדברי סופר הסוגיה נבחנת בימים אלו.
סופר צופה ש"המזומן ידעך ויעלם" לא משום שהבנק המרכזי יפסיק להדפיס שטרות, אלא בגלל כורח ההתפתחויות הטכנלוגיות: "רואים כבר היום שבתחבורה הציבורית למשל לא ניתן להשתמש במזומן". לדבריו, הטמעת השימוש במטבע דיגיטלי תתרחש באופן טבעי בדומה לאי-מיילים שהחליפו את המכתבים.
"במידה וכן נחליט להנפיק שקל דיגיטלי, ננפיק תחילה הוכחת היתכנות (MVP) למעט אנשים ומשם נתקדם", סיכם.
השימוש בישראל גדול, וכך גם ההזדמנויות
אודליה בן שמעון, מנהלת המגזר הפרטי בחברת Chainalysis המנטרת פעילות פיננסית בבלוקצ'יין ועובדת בצמוד עם ממשלות ומוסדות פיננסיים כדי לזהות פשיעה כלכלית, הציגה את פעילות הקריפטו בישראל ובעולם.
בן שמעון ציינה כי על אף שסכומי הכסף הנקובים בדולר ששימשו לפשיעה כלכלית בתחום הקריפטו גדלו ל-20.6 מיליארד דולר בשנת 2022 ביחס ל-18.1 מיליארד בשנת 2021, באחוזים מתוך כלל השימוש מדובר בפחות מ-0.5%.
"ישראל היא מעצמה" הוסיפה בן שמעון וסיפרה כי בשנה האחרונה נכנסו לישראל כ-13 מיליארד דולר במטבעות קריפטו, מתוכם רק כ-68 מיליון דולר שמקורם בפשיעה, 0.5% בלבד.
בסיכום האירוע התקיים פאנל על טכנולוגיית הבלוקצ'יין כסוכנת השינוי של המגזר הפיננסי.
"הבלוקצ'יין יכולה לעשות שינוי מאד גדול בסליקה והתחשבנות של ני"ע, לייעל תהליכים, להגביר פיקוח ואכיפה באמצעות שקיפות", אמר דן קמינצקי, מנהל תחום האסטרטגיה בבורסת ת"א לני"ע כשנשאל על יתרונות הבלוקצ'יין. קמינצקי הביא דוגמה ל״בורסת העתיד״ בשווייץ בה הוקמה זרוע נפרדת מבוססת בלוקצ'יין.
אלי מיזרוח, מנכ"ל בית ההשקעות סילבר קסטל הוסיף כי "הבלוקצ'יין והקריפטו יעשו לכל העולם הפיננסי את מה שהאינטרנט עשה לעולם המידע. האינטרנט עשה דמוקרטיזציה לעולם המידע והבלוקצ'יין והקריפטו יעשה את זה למימון. בלוקצ'יין וקריפטו לא יחליפו את הבנקים או המערכת הקיימת" הוסיף מיזרוח, "אבל בהחלט זרז לאבולוציה שאותם גופים יצטרכו לעבור״.
לשאלת המנחה, פרופ' רות פלאטו-שנער, על האימוץ של בלוקצ׳יין בתעשיית הנדל"ן, הייתה חוסר הסכמה בין נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין שטענה ש״האימוץ נמוך אם לא קיים בכלל התעשייה לאור השמרנות שלה״, בעוד שדוד קריב, מנכ"ל CBS Tech ציין כי האימוץ מורגש היטב ונתן דוגמאות לטוקניזציה של נדל"ן ואף מימון מגובה קריפטו לרכישת נכסים.
בזווית הרגולציה, ציינה ד"ר שלומית ווגמן כי "אנחנו פועלים בתחום מרתק בהקשר של 'המשולש' בין טכנולוגיה, כלכלה ומשפט – אשר בלי אחד מהחלקים שלו אי אפשר להתקיים בסביבה הכלכלית. מי שלא יפעל לפיו – יודר לחלוטין."
ווגמן מתארת כי באופן לא מפתיע – התעשייה היא זו שפנתה לרגולטורים כדי שיוכלו לעמוד בכללים שיאפשרו לעבוד באופן לגיטימי. "תחום הפשיעה הכלכלית היה הראשון שהוסדר ועכשיו מקרי FTX מוכיחים את הצורך בהגנת צרכנים. הגישה של הרשות לני"ע בארה"ב מעניינת במיוחד, עם סרטונים בטוויטר של יו"ר הרשות, כדי לתקשר לתעשייה שבעוד שהתחום חדש, מבחינת מוצרים פיננסיים אותם כללים חלים על תעשיית הקריפטו ומזהיר כי מי שלא יעמוד בזה ימצא את עצמו בחוץ".
כך או כך, הועידה הפיננסית השנתית של TheMarker Labels בשיתוף CryptoJungle היוותה עוד הוכחה לכך שתעשיית הקריפטו והבלוקצ'יין עושה צעדים חשובים ומשמעותיים לעבר אימוץ ב"מיינסטרים". בכנס נרשמה תפוסה מלאה על אף השיבושים בתנועה בצל ההפגנות שהתקיימו במהלך יום הועידה.
