אמש (ד') הודיע ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב – הבנק המרכזי של ארה"ב – על העלאת ריבית בגובה 0.75%. כעת, יעד ריבית ה-Fed Funds יעמוד על בין 2.25 ל-2.50 אחוזים. ההודעה הגיעה לאחר פגישה בת יומיים של ה-FOMC, ר"ת ה-Federal Open Market Committee, אשר קיבלה את החלטת העלאת הריבית בפה אחד.
זוהי עליית הריבית הרביעית השנה. בכל אחת מפגישות ה-FOMC שהתרחשו במרץ ובמאי הועלתה הריבית ב-0.5%, ולאחר מכן ביוני וביולי ב-0.75% כל אחת. עליות הריביות מגיעות לאחר שמדד המחירים לצרכן האמריקני (ה-CPI) רשם שיאים בני עשרות שנים, והכה את התחזיות פעם אחר פעם. כך, הפדרל ריזרב מצא עצמו מתמודד מול לחצים פוליטיים מחד, כאשר ארה"ב לקראת בחירות-אמצע לקונגרס ולסנאט והממשל הדמוקרטי לוחץ "להילחם באינפלציה", ומאידך מלחצים כלכליים ומוניטריים בתוך ארה"ב ומחוצה לה – אשר מעידים מזה חודשים כי הכלכלה האמריקנית ואף העולמית בדרכן למיתון.
על אף העלאת הריבית והחששות ממיתון, שוק הקריפטו ומדדי המניות המובילים נסקו. שער הביטקוין עמד על כ-$21,500 לפני מסיבת העיתונאים, אך תוך שעות בודדות הגיע ל-$23,500 – עלייה של כמעט 10%. שער אתריום לא נשאר חייב אף הוא. המטבע השני בגודלו נסחר ב-$1,480 טרם הישיבה, ובמהלך הלילה הגיע ל-$1,675 – עלייה של כ-12.5%. שערי מטבעות דיגיטליים מובילים נוספים, כגון קרדנו (ADA), ריפל (XRP), בינאנס קוין (BNB) וסולאנה (SOL) רשמו גם הם עליות דומות.
מדדי הנאסדק 100 (NDX) וה-S&P קפצו אמש 4.3% ו-2.6% בהתאמה – מעל חצי מהעליות נרשמו תוך כדי ולאחר מסיבת העיתונאים.
עליית ריבית לא אמורה להוביל לירידות בשווקים?
ישנו בלבול רב בקרב רבים כיצד ייתכן שלמרות הסנטימנט השלילי, ולמרות שמדובר בצעד אגרסיבי נוסף שצפוי להשפיע על שווקי האשראי והחוב, שווקי הקריפטו והמניות עולים.
ובכן, במהלך ההצהרה של פאוול, הודיע כי ישנם "מדדים שמראים שהצרכנות והייצור מתרככים… לכן זה יהיה ככל הנראה הולם להאט את קצב עליית הריבית". הוא המשיך לחזור על דבריו ממסיבות עיתונאים קודמות כי שוק העבודה האמריקני מראה חוזקה וכי שיעור האבטלה עודנו נמוך.
פאוול חיזק את דברי נציגי הבית הלבן והממשל האמריקני בכך ש"אני לא חושב שהכלכלה במיתון". בשבוע האחרון הממשל האמריקני מתמודד מול סערה: הנשיא המכהן ג'ו ביידן, שרת האוצר ג'נט יילן ודוברי הבית הלבן כולם טוענים כי הכלכלה אינה במיתון "בגלל ששוק העבודה מראה חוזקה".
עם זאת, ההגדרה של מיתון עפ"י הסוכנות הלאומית למחקר כלכלי – זו שעל פיה פועלים מזה עשרות שנים – הינה שני רבעונים רצופים של הצטמקות התוצר המקומי הגולמי. ברבעון הראשון לשנת 2022 התוצר הצטמק, אנליסטים מתוך הפדרל ריזרב מעריכים מזה מספר שבועות שכך גם הרבעון השני, כאשר הנתון אמור להתפרסם היום (ה'). כך, מנסה הממשל האמריקני לשנות את ההגדרות הרווחות לניהול מדיניות כלכלית, ככל הנראה משיקולים פוליטיים של קמפיין הבחירות.
גולת הכותרת, שככל הנראה שיחקה את התפקיד המרכזי בעליות שנרשמו, הייתה ההצהרה של פאוול כי הפד יעבור למתכונת של "מפגישה לפגישה". קרי, על אף תפקידו של הפד לנהל מדיניות מוניטרית ולנסות להכתיב תחזיות לשווקים השונים – יו"ר הפד מודה על הבמה הציבורית שהכלכלה כל כך מסובכת שאין להם מושג איך לנהל מדיניות מוניטרית ולכן הם פשוט יחליטו בפגישה עצמה.
השוק פירש את ההצהרה הזו כאינדיקציה שהפד מודע לכך שהלחצים הכלכליים והמוניטריים בארה"ב ובעולם גדולים מדי בשביל להמשיך, שכן הריבית כיום – לאחר ההעלאה – הינה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2018. להזכירכם, זהו מועד ההיפוך (ה-Pivot) של הפדרל ריזרב בראשות פאוול. אז, הפד העלה ריבית מסוף 2015 ועד נובמבר 2018, אך נפילות חדות בשווקי המניות לצד מצוקות קשות בשווקי האשראי והחוב הובילו את פאוול להתקפל – וכתוצאה לשלוח חזרה את מדדי המניות למעלה.
הטווח הארוך לא מאמין לפד
התשואה על אג"ח אמריקני 10 שנים לא מתרגשת מההודעה. כיום, עקום התשואות האמריקני התהפך במקומות רבים ומעיד על כך שהשווקים אינם מאמינים לפדרל ריזרב כי האינפלציה שחווים כיום תהא מתמשכת ועקבית, אלא כי המשק לקראת מיתון, מחיקת חובות וכסף, ופגיעה בכלכלה.
למעשה, תשואת ה-10Y התהפכה מול כל תשואות אגרות החוב שמתחתיה פרט ל-3 חודשים וחודש אחד. פרט לפעם אחת לאורך היסטוריית הפד, בכל פעם שזה קרה – המיתון קרה גם כן.
בפשטות, המשמעות היא שהריבית לטווח הקצר (חודש ו-3 חודשים) גבוהה יותר מהריבית לטווח ארוך. זהו עיוות במערכת, ומעיד על חוסר תקינות, שכן ככל שמסתכלים יותר רחוק – לטווח הארוך – כך הסיכון אמור להיות גבוה יותר, שכן אי הוודאות גבוהה יותר.
בפועל, כאשר הריבית לטווח קצר גבוהה יותר – השוק מעריך את הסיכונים בטווח הקצר כמשמעותית יותר גבוהים מאשר הטווח ארוך.
בנוסף, תשואת האג"ח מגלמת בתוכה שני דברים נוספים: ציפיות לאינפלציה עתידיות, וצמיחת התמ"ג. המשמעות היא שאם הריבית לטווח הארוך נמוכה יותר מהטווח הקצר, אזי סביר שגם (אך לא בהכרח) כי גם צמיחת התמ"ג והציפיות לאינפלציה בהתאם.
במלים אחרות, בעוד שייתכן שמסיבת העיתונאים ומסרי הפד יתנו רוח גבית לעליות בשבועות הקרובים, סביר יותר כי טרם נרשמה סיבה לצהלה.
