במכתב ששלח בשבוע שעבר היועץ המשפטי של גרייסקייל לרשות לניירות ערך האמריקאית, נכתב כי האופן בו הרשות אישרה את ארבע קרנות הסל של חוזים עתידיים על ביטקוין, למעשה פתח את הדלת לאישור קרן סל של המטבע בשוק הספוט. לדברי היועץ המשפטי, מבחינה חוקית אין להתייחס לקרנות סל בשוק הספוט באופן שונה מכפי שמתייחסים לקרנות סל של חוזים עתידיים.
חוזים עתידיים ושוק הספוט
קרנות הסל של ביטקוין, שאושרו על ידי הרשות לניירות ערך האמריקאית, מתבססות על חוזים עתידיים, כלומר על מחירו העתידי של המטבע, והן אינן דורשות החזקה שלו בפועל. לעומת זאת, בשוק הספוט המסחר הוא במחיר העכשווי של ביטקוין ונדרשת החזקה ישירה של המטבע.
גרייסקייל היא כיום קרן ההשקעות הגדולה ביותר בעולם המטבעות הדיגיטליים והיא מחזיקה במעל 650 אלף מטבעות ביטקוין, כמו גם בכמות לא מבוטלת של מטבעות דיגיטליים נוספים כמו אתריום (ETH) ולייטקוין (LTC). לאחר שסורבה, החברה דורשת שוב מהרשות לניירות ערך האמריקאית לאשר לה קרן סל על ביטקוין בשוק הספוט, שתאפשר לה להפוך את החזקות הענק שלה בביטקוין לקרן סל פיזית.
הרשות לניירות ערך האמריקאית ככל הנראה תקבל החלטה בנוגע לבקשתה של גרייסקייל בחודש יולי השנה. העיכוב המתמשך בקבלת ההחלטה גרם למנכ"ל גרייסקייל, מייקל סוננשיין, להצהיר לפני מספר שבועות כי הוא ישקול להגיש תביעה משפטית נגד הרשות לניירות ערך האמריקאית במידה והבקשה תידחה.
עניין פוליטי ובירוקרטיה
מנכ"ל קרן גרייסקייל, מייקל סוננשיין התבטא בנושא זה בחריפות גם בעבר, כאשר אמר שסאגת אישור קרן סל של ביטקוין הנסחרת בשוק הספוט על ידי הרשות לניירות ערך האמריקאית הפכה לעניין פוליטי.
סוננשיין ציין כי בעוד שהרשות שבה ומדגישה את התנודתיות של הביטקוין באזהרות שלה למשקיעים, הרי שמי שמשקיעים בשוק המטבעות הדיגיטליים יודעים היטב שלהשקעות שלהם תהיה תנודתיות הקשורה למטבעות אלה מעצם טבעם.
בנוסף, סוננשיין התייחס לאישור קרן הסל של חוזים עתידיים לקרן ההשקעות Teucrium בתחילת אפריל השנה ואמר כי הרשות לניירות ערך האמריקאית אינה יכולה להמשיך ולהתבסס על חוק ניירות הערך משנת 1933 כדי להצדיק את ההבדלים לכאורה בין חוזים עתידיים לבין שוק הספוט.
דרישתה של גרייסקייל לאישור קרן סל של ביטקוין בשוק הספוט (Spot) מגיעה לאחר שבאוקטובר 2021 הרשות לניירות ערך האמריקאית הודיעה על אישור קרן הסל הראשונה של ביטקוין המבוססת על חוזים עתידיים.
אישור זה נחשב להתפתחות דרמטית חיובית בתעשיית המטבעות הדיגיטליים מאחר וקרן סל נחשבת למכשיר הפיננסי המתקדם ביותר מבחינה רגולטורית ובפועל הוא מהווה חותמת של הרשות לניירות ערך כי הנכס בו מתמקדת קרן הסל הוא נכס מפוקח מן המניין.
בדרך כלל משקיעים סולידיים וארגונים כמו חברות ביטוח וקרנות פנסיה מחכים לאישורן של קרנות סל לפני שהן מתחילות להשקיע בנכס ולהגדיל את החשיפה אליו.
לסיכום
הלחץ המופעל על הרשות לניירות ערך האמריקאית מגיע על רקע העובדה כי קרנות סל בשוק הספוט כבר אושרו במדינות כמו קנדה ואוסטרליה. נראה כי עובדה זו, לצד העיכוב באישור קרנות כאלה בארצות הברית, הם שגורמים למשקיעים בעולם המטבעות הדיגיטליים להשקיע את כספם מחוץ לארצות הברית. מעניין יהיה לגלות אם בריחת ההון הזו תשפיע על החלטת הרגולטור האמריקאי בנושא.
