הרשות לניירות ערך הישראלית הגישה הבוקר (ג') "הצעה לתיקון תחולת דיני ניירות ערך בנוגע לנכסים דיגיטליים". ההצעה מגיעה כחודשיים לאחר שאגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסם את דוח אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים שמטרתו הייתה להציע מתווה לאסדרה מקיפה וברורה של התחום.
בהצעה לתיקון החוק מצוין כי ישנה חלוקה המאפיינת את הנכסים הדיגיטליים על פי שימושיהם: נכס להשקעה פיננסית (Security), אמצעי תשלום, או אמצעי המקנה זכויות פונקציונליות שאינם בעולמות הפיננסיים (Utility).
עם זאת, מודגש בתחילת הדוח כי עד כה, השימוש המרכזי הינו כנכס להשקעה פיננסית, כאשר לעתים ישנו שילובו של אחד או שיותר מהשימושים.
בהצעה אף מצוינת הבחנה ברורה בין מטבעות צמודי-דולר (סטייבלקוינס) והאם הם מגובים או לא.
במסמך מובהר גם כי ביטקוין ו"נכסים דיגיטליים מסוג מטבעות דיגיטליים המיועדים להוות יחידות ערך ולאפשר סחר חליפין שלא במיזם ספציפי, ואינם מקנים זכויות נוספות מעבר לאפשרות להעבירם בין ארנקים דיגיטליים" אינם מוכרים כניירות ערך או כנכסים פיננסיים על פי הדין הקיים בישראל.
נשאלת השאלה הם זה אומר שמטבעות כגון לייטקוין ומונרו עונים להגדרה זאת.
שוק מסוכן
במסמך הרשות לני"ע מציינת "סיכונים לא מבוטלים" בשוק הקריפטו, ואף מציינת את מקרי FTX, LUNA, צלזיוס כדוגמאות.
"על אף החתירה לצמצום השימוש במתווכים, תחום הנכסים הדיגיטליים עדיין מתנהל ברובו באמצעות מתווכים ריכוזיים," נכתב בהצעה.
כמו כן, ישנה התייחסות לרשויות ני"ע ברחבי העולם וכיצד הן מנסות לפקח על התחום. בחודש פברואר תעלה להצבעה באיחוד האירופי הצעה לאסדרה שנקראת MiCA (ר"ת Markets in Crypto-assets) ובמסגרתה מבקשים הרגולטורים להחיל על פלטפורמות מסחר, שירותי ברוקראז', משמורנים, יועצים ועוד – רגולציה שתואמת את MIFID II – רגולציה מאת הרשות לני"ע האירופית שנכנסה לתוקף בינואר 2018 ועוסקת בשווקים הפיננסיים בכללותם. קרי, השאיפה היא להכניס את הנכסים הדיגיטליים תחת המסגרת הרגולטורית הקיימת, עם התאמות.
הרשות לני"ע מציינת כי עד כה כבר הובהר כי האסדרה הקיימת להשקעה פיננסית בתעשייה המסורתית תקפה להצעה של ני"ע כגון הנפקת טוקן ראשונית (ICO), מתן שירותי מסחר באמצעות בורסות, הסדר להשקעה משותפת, והשקעה באמצעות מתווכים כגון מנהלי תיקים ויועצי השקעות.
באוגוסט 2017 הקימה הרשות את הוועדה הראשונה שבחנה את התחום, ובמרץ 2019 התפרסם הדוח עם המלצותיה. לאחר מכן הוקמה ועדה שניה למיסוד התחום, התקיימו פיילוטים עם יזמים בתחום, ניתנו עמדות משפטיות להבהרת מקרים ספציפיים ופעילות חברות, וננקטו פעולות אכיפה וביקורת.
במאי 2021 הוקמה אף ועדה שלישית.
עיקרי הצעת החוק
תיקוני החקיקה המוצעים כוללים תיקון הגדרת "ניירות ערך" כך שתכלול גם תעודות המונפקות על ידי אדם, ולא בהכרח בסדרה, תוך "קריצה" ל-NFTs. עוד מוצע להבהיר שמדובר בתעודות המונפקות למטרה של השקעה פיננסית.
כלומר, מנפיקי קולקציות NFT שיעשו זאת עם היבטי השקעה, יידרשו להגיש תשקיף בהתאם לחוק ני"ע.
בנוסף, הרשות מבקשת להוסיף "נכסים דיגיטליים" בסעיף הגדרות ניירות ערך ובסעיף "מכשיר פיננסי", ומגדירה אותם כ"ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, המשמשים למטרת השקעה פיננסית, וניתנים להעברה ולאחסון באופן אלקטרוני על ידי שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר (DLT) או טכנולוגיה אחרת."
בכל הנוגע להשקעות משותפות בנאמנות, הרשות מבקשת לתקן את סעיף התחולה כך שיובהר שגם השקעה משותפת בקריפטו תיחשב ככזאת בעיני החוק. אם לא די בכך, הרשות מטרטגת יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקים כך שהגדרת ני"ע והגדרת "ני"ע חוץ" יכללו נכסים דיגיטליים שלא בהכרח צריכים להיות רשומים בבורסה.
הרשות קוראת לציבור להגיב על טיוטת החוק עד ה-12 בפברואר 2023 באמצעות אנשי הקשר המצוינים במסמך.
