חברת הייעוץ KPMG פרסמה דוח חדש עבור פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין ו-Web 3.0 הסוקר את תעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו הישראלית. עפ"י הדו"ח למעלה מ-3.85 מיליארד דולר גויסו עד כה לסטארטאפים וחברות ישראליות בתחום משנת 2013, ולאחר שבשנת 2022 הצטרפו 16 חברות חדשות, כיום פועלות למעלה מ-174 חברות בתעשייה המקומית.
תתי התחומים בהן פועלות החברות הן כלכלה מבוזרת (DeFi), ניהול סיכונים (כגון הלבנת הון), NFT, ארנקים ותשלומים ועוד. החברות הבולטות ביותר הן סטארקוייר (Starkware), פיירבלוקס (Fireblocks) ו-eToro. האחרונות אף מעסיקות כ-1,100 עובדים בישראל, מתוך כ-3800 עובדים הלוקחים חלק בתעשייה.
הנתונים הפתיעו רבים בתעשייה, במיוחד לאור ירידות המחירים שנרשמו מאז שער הביטקוין הגיע לכ-$69,000 בנובמבר 2021, ולאור קריסות של חברות – ישראליות בין היתר – כגון חברת ההלוואות צלזיוס (Celsius) אשר העסיקה עובדים רבים בישראל.
הדו"ח מסתמך על מקורות מידע כגון IVC, חברת מידע המספקת מאגרי נתונים על שוק ההייטק הישראלי, SNC הפועלת באופן דומה, קרן Collider ופורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין ו-Web 3.0. כמו כן, מקורות המידע הוצלבו מול מאגרי מידע פומביים כגון LinkedIn ו-Crunchbase.
כמו כן, מצוינות 10 קרנות הון-סיכון המבצעות השקעות בתחום, בהן iAngels, Entree Capital, Samsung Next ואחרות.
אם גם אתם רוצים ללמוד ולקחת חלק בתעשייה הצומחת כמומחי בלוקצ'יין בעלי הסמכה רשמית, זוהי ההזדמנות שלכם >>
הכשרה ייחודית בתחום הבלוקצ'יין
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
הם כבר בפנים:
ללמוד מהמובילים בתעשייה ולשדרג את העתיד שלכם!
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
צמיחה לא מובנת מאליה
"המטרה שלנו אחת: ליצור תשתית לחברות ישראליות, הפועלות מול השוק הגלובלי, לפעול מישראל. אנחנו נלחמים על התעשיה הישראלית וביום יום פועלים כדי לסייע לחברות להשאיר את המו"פ והפעילות שלהן בישראל," מסר ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין ו-Web 3.0 בישראל ל-CryptoJungle.
"את הדו"ח הזה יזמנו כדי לתאר בצורה ברורה את הנס הישראלי…ואת עוצמת הטכנולוגיה שיוצאת בתחום הקריפטו מישראל," הוסיף.
אך הירשמן גם מפנה את הזרקור אל הבעיות: "על פי דו"ח אחר שלנו, שליש מהחברות החליטו או שוקלות לצאת מישראל, ו-24% החליטו שלא יגייסו יותר עובדים וזאת בגלל האפליה לרעה במיסים, ובעיות הבנקים."
כלומר, הצמיחה בתעשייה הישראלית קרתה למרות הקשיים מול המערכת הבנקאית, רשות המסים והרגולטורים השונים.
עם זאת, ייתכן שישנו מקום לאופטימיות: "לאחרונה אנחנו רואים שמקבלי ההחלטות רואים את המציאות ובמנהיגות כלכלית מרשימה מחליטים לסובב את הספינה. כך למשל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הפגין מנהיגות כלכלית ומחויבות לפיתוח ההייטק הישראלי כשהביא את הממשלה לתמוך בהצעת החוק של ח"כ דן אילוז (ליכוד) שמטרתה לבטל את האפליה במיסים כנגד החברות. פעולות כאלה, ומנהיגות שכזו, עשויים לאפשר לישראל לנצל את שעת הכושר העולמית ולהתחרות על משקיעים מהתחום וחברות מכל רחבי העולם ובה בעת לתמוך בפיתוח וביסוס התעשיה הישראלית."
סמוטריץ' גם התארח בסוף פברואר השנה בועידה הפיננסית השנתית "The New Money" של TheMarker Labels בשיתוף CryptoJungle, כמו גם חברי כנסת נוספים כגון דוד ביטן ממפלגת הליכוד.
באים גם לכנסת
ח"כ דן אילוז וח"כ דוד פורר (ישראל ביתנו) לקחו צעד נוסף את הניסיון להסדיר את התעשייה המקומית ואת יכולותה לפעול בצורה נוחה מישראל ללא חשש לבריחת הון ויזמים. השניים הקימו את השדולה לקריפטו, בלוקצ'יין ו-Web 3.0 בכנסת אשר תקיים את הדיון הראשון שלה בסוף יולי.
בינתיים, הצעת החוק של אילוז צפויה לעלות להצבעה בשבוע הקרוב, ובמסגרתה ינסה "להחיל על מכירת מטבעות דיגיטליים של חברה תושבת ישראל פטור ממס הניתן כיום בגין רווח הון מניירות ערך." במילים פשוטות, כאשר חברות ישראליות מעוניינות לשלם חבילות "אופציות" בטוקנים דיגיטליים, כיום זה מוגדר כמס פירותי – קרי מס הכנסה. מטרת הצעת החוק היא להפוך זאת למס רווחי הון, על מנת שמבנה התמריצים של הידוד תעשייה ההייטק והפינטק ישמר.
