טור אורח מאת עו"ד (רו"ח) אורי ציחור, שותף וראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, פישר (FBC)
תעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו החלה את דרכה בשנת 2008 ועברה דרך משמעותית אשר ידעה עליות ומורדות במהלך השנים האחרונות, זאת בדומה לטכנולוגיות אחרות בראשית דרכן.
חברות רבות בתחום התמוטטו במהלך השנים בעקבות פריצות, הונאות וניהול כושל כאשר התוצאה היא אובדן של מאות מיליונים ואף מיליארדי דולרים. נקודת ציון משמעותית שהכתה גלים בשעתה הייתה קריסת בורסת הביטקוין Mt. Gox בשנת 2014, ששירתה חלקים נרחבים ממחזיקי המטבע בזמנו. לאחריה היו קריסות משמעותיות נוספות אשר השפיעו על תעשיית הקריפטו ואמון הציבור בטכנולוגיה, כאשר השיא הגיע בסוף שנת 2022 עם המקרים של FTX ו-Celsius.
כעת, לאור ההודעה על דחיית החזרת הכספים לנפגעי הבורסה לאוקטובר 2024, בחרתי לעשות סדר: מה קרה ב-Mt.Gox ומהן השלכות המס שהנפגעים צריכים להכיר?
איך נעלמו 850,000 מטבעות ביטקוין?
Mt. Gox הייתה בורסת קריפטו יפנית אשר הושקה בשנת 2010, ובשיאה הייתה בורסת הקריפטו הגדולה בעולם כשיותר מ-70% מעסקאות הביטקוין ברחבי העולם עברו דרכה. מעמדה של הבורסה ונפח העסקאות בפלטפורמה העניקו לה השפעה משמעותית על הפעילות בשוק הביטקוין, כך לדוגמה בשנת 2013 היא השעתה למספר ימים את המסחר במטבע על מנת לצנן את השוק.
בשנת 2011, חוותה הבורסה את הזעזוע הראשון שלה. היא נפרצה ונגנבו מטבעות ביטקוין בשווי של 8.75 מיליון דולר (לפי השער דאז), זאת תוך ניצול אישורים גנובים על מנת להעביר ביטקוין לכתובות הארנקים של הפורצים.
אך הסיפור המרכזי החל את דרכו ב-2014. בתחילת אותה שנה לקוחות רבים העידו על בעיות במשיכת כספים ועל אף הבטחות הבורסה ללקוחותיה כי תפעל על מנת לשפר את מנגנוני האבטחה שלה, לאחר האירועים בשנת 2011, היא נפרצה פעם נוספת כאשר הפורצים הציפו את הבורסה במטבעות ביטקוין מזויפים. פריצה זו הייתה חריפה יותר ובקנה מידה גדול עם גניבה של מעל 850,000 מטבעות ביטקוין שבאותה תקופה שווים היה כחצי מיליארד דולר.
פריצה זו אילצה את החברה לסגור את פעילותה ולהגיש בקשה לחדלות פירעון. מאוחר יותר, בהתערבות הרשויות, הבורסה הצליחה לאחזר כ-200,000 מטבעות ביטקוין.
שיקום ארוך שנים
קריסת בורסת הביטקוין הדגישה את חשיבות האבטחה וניהול הסיכונים בתעשיית הקריפטו והובילה לפיתוח של בורסות ופלטפורמות מסחר חדשות ומאובטחות יותר. כמו כן, קריסתה של בורסת Mt. Gox, כמו קריסת בורסות קריפטו נוספות, מדגישה את הצורך ברגולציה והגנה על צרכנים בשוק המתפתח.
בעקבות הפריצה וגניבת המטבעות הוגשו מספר תביעות נגד החברה על ידי שותפים, לקוחות וספקים והתפתח הליך משפטי ארוך. בשנת 2018 בתי המשפט ביפן אישרו תוכנית שיקום אזרחית שמטרתה להשיב לנושים את הכסף שאבד.
בחודש מרץ 2021 הודיע הנאמן של בורסת Mt. Gox על אסטרטגיית תוכנית השיקום ועל החזרת ביטקוין בשווי 1.9 מיליארד דולר לנושי הבורסה. תוכנית השיקום מקנה לנושים מספר אפשרויות לגבי אופן קבלת ההחזר ועיתוי הפירעון. בין האפשרויות, קבלת סכום חד פעמי מוקדם או המתנה להליכים נוספים ולהחזרי נכסים נוספים וכן האפשרות לקבל את ההחזר בביטקוין או בפיאט. נכון לשנת 2023, הנאמן חילק כספים משמעותיים מנכסי הביטקוין לנושים שהגישו תביעות לאחר הליך ארוך ומורכב.
את יתר הנכסים, כ-142,000 מטבעות ביטקוין, כ-143,000 מטבעות ביטקוין קאש (BCH) וכ-69 מיליארד ין יפני (465 מיליון דולר), היה צפוי לחלק עד סוף אוקטובר 2023, אך כאמור – נדחתה החלוקה בשנה.
מחזיקים רבים שאיבדו את כספם בבורסה ושכחו ממנו, הופתעו לגלות כי מוחזרים להם סכומים משמעותיים מתוך אחזקותיהם, ובמקרים מסוימים, עשרות רבות של מיליונים שהם כבר השלימו עם אובדנם.
השבה של כספים משמעותיים אחרי זמן כה רב אינה אירוע שכיח והיא מעלה מספר שאלות ביחוד בכל האמור לחובות שנלוות לכספים אלו. השאלות המיסויות אשר עשויות להתעורר כתוצאה מקריסת Mt. Gox נוגעות בעיקר לחבות המס, אם בכלל, בקבלת כספים או נכסים כחלק מתוכנית השיקום וכן לשאלת מועד אירוע המס כתוצאה מהגניבה אצל אותם נושים ישראלים שנפגעו מהקריסה.
הכשרה ייחודית בתחום הבלוקצ'יין
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
הם כבר בפנים:
ללמוד מהמובילים בתעשייה ולשדרג את העתיד שלכם!
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
ההתמודדות עם המס
רשות המסים קובעת כי אירוע "מכירה" של מטבעות ונכסים קריפטוגרפיים כולל, בנוסף למשמעות הרגילה של מכירה, גם: חליפין, כלומר המרה בין מטבעות או תמורת שירותים, העברה לאחר או מתן מתנה, ועוד. במלים אחרות, כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא נכס, בדרך כל שהיא, מרשותו של אדם.
המשמעות היא, אם כך, שבפברואר 2014 נוצר, לכאורה, אירוע מס מבלי שהתקבלה תמורה בפועל.
על פניו, אירוע מס ללא קבלת תמורה, שכן המטבעות נגנבו, משמעותו שנוצר הפסד הון, אירוע שגם אם אינו משמח במובן האישי, הרי שהינו "חיובי" מבחינה מיסויית. אולם, חשוב לציין כי משמעות יצירת הפסד הון כתוצאה מאירוע הגניבה היא שבמועד קבלת הנכסים מזירת המסחר Mt.Gox נוצר אירוע מס חדש, אירוע בו לכאורה נוצרה "התעשרות" החייבת במס בישראל.
כמובן, שמבחינה כלכלית, תוצאה זו אינה הגיונית ואינה רצויה, אך ידוע כי לא תמיד קיימת הלימה בין המיסים וההיגיון.
האם הנכסים בכלל יצאו מהבורסה?
על מנת להימנע מעיוות ותשלום מס ביתר כתוצאה מהליך השיקום של החברה, נדרש לבצע בחינה משפטית האם נכסי הקריפטו (בדגש על הנכסים) אשר התקבלו (או יתקבלו) מזירת המסחר הם בגדר השבה ולא בגדר פיצוי.
שאלה זו הינה שאלה מכרעת שכן לכאורה, כל עוד זירת המסחר לא פשטה רגל לחלוטין, ניתן יהיה לטעון שכאשר נעשה שימוש במשמורן (Custodian) – Mt.Gox, לא בהכרח התקיים המונח "יצא הנכס מרשות" שכן זירת המסחר עוד קיימת.
משמעות הדבר היא שטרם התגבשו בפועל התנאים ליציאת הנכס מרשות הנושה. כלומר כל עוד Mt.Gox קיימת, טרם התגבש אירוע המס. כמובן שתנאי זה חייב את הנושה שלא להכיר בהפסד הון בשנת 2014 ובטח שלא לקזזו מול הכנסות אחרות.
חשוב לציין, שהדברים האמורים נכונים רק בקשר להשבת נכסי הקריפטו, וככל שזירת המסחר תעביר לנושים כחלק מהליך השיקום גם FIAT (מונח המבטא מטבע יציג של מדינה כגון דולר/יורו/שקל), אזי שמתרחש אירוע מס חייב שאותו יידרש לשלם.
מעבר לפן המיסויי, קיימות השלכות נוספות הנוגעות לאפשרות של אותם מחזיקים להכניס את המטבעות, או ליתר דיוק, את התמורה מהמרתם לפיאט, לבנקים – אך זו סוגיה מעניינת נפרדת שאולי נכון לפרט לגביה בהתייחסות נפרדת, אך גם לה יש פתרונות בארץ ובעולם.
כך או כך, מקרה Mt. Gox השפיע רבות על תעשיית הביטקוין והקריפטו, ובעוד שמעודד שנפגעי הבורסה מקבלים חלק מהונם האבוד בחזרה – יש להמשיך לפעול הן באמצעות רגולציה עצמית והן באמצעות שיתוף פעולה עם הרגולטורים לטובת מניעת מקרים עתידיים.
