המפקח על הבנקים בבנק ישראל מפרסם הבוקר (יום א') מכתב חדש למנכ"לי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בישראל. המסמך, שכותרתו "עיסוק בנכסים קריפטוגרפיים פיננסיים" מתייחס לעלייה בפעילות המטבעות הדיגיטליים בישראל ובעולם ולקריסות של גופים מוכרים בתעשייה כגון FTX ו-LUNA, אשר הציפו את הסיכונים בה.
"מעורבותם של תאגידים בנקאיים וסולקים בפעילויות הקשורות בתחום, בין במישרין ובין בעקיפין, יש בהם בכדי להשפיע על היכולת להבטיח סביבה פיננסית יציבה ואמינה, להוות סיכון ליציבותם הפיננסיים, ולהעלות חשש בהיבטי הגנת הלקוח," נכתב במכתבו של יאיר אבידן, המפקח על הבנקים. אבידן מוסיף כי בגרותו של השוק, חוסר העקביות בהגדרות והאופי הדינמי של התעשייה מקשים אף יותר בביצוע הערכת סיכונים ראויה, ולכן יש להציף לדברו את הסיכונים המרכזיים.
עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל הכספים והרגולציה של פלטפורמת הקריפטו הישראלית Bit2C, מסר ל-CryptoJungle: "נראה כי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ממשיכים לנקוט בגישה שמרנית ומחמירה אשר מקשה על הטמעת חדשנות במערכת הבנקאית הריכוזית והמיושנת. מדינת ישראל ממשיכה לצעוד מאחור בפער ביחס לעולם המערבי מבלי ליזום מהלכים ותמריצים מעודדי צמיחה ותחרות בשוק הפיננסיים בכלל ובתחום הקריפטו בפרט".
סיכוני יציבות המערכת
ראשית, מתייחס המפקח על הבנקים לסיכונים שקשורים ביציבות המערכת, בהם:
- קושי באימות והוכחת הבעלות להחזקה בנכס
- חשש מוגבר למעורבות של נכסי קריפטו בהלבנת הון ומימון טרור או פעילויות לא חוקיות אחרות
- אי וודאות משפטית לאופן פעילות החברות העוסקות בתחום הקריפטו
- השלכות על ניהול טכנולוגיית המידע ואבטחת המידע, כולל סיכונים טכנולוגיים ופרטיות
- סיכון אשראי לנכסי הקריפטו עצמם או לשירות המחזיק בהם
- סיכון שוק (תנודתיות) המציף בעיות חשבונאיות ותמחור
- סיכון נזילות – במיוחד עבור נכסים קטנים יותר
- הונאות, מעילות ומניפולציות מסחר
- סיכונים תפעוליים כתוצאה משיתופי פעולה בין תאגידים בנקאיים לבין צד שלישי המתמחה בתחום הקריפטו ואינו מפוקח
בסיכונים הללו לא מסתמן חידוש ביחס לסיכונים הידועים בתעשייה, אם כי בחודשים האחרונים תביעות ואזהרות הוגשו ע"י רגולטורים בארה"ב במיוחד ובעולם בכלל נגד גופים מפוקחים כגון פקסוס (Paxos) או בורסת קראקן (Kraken), ועל כן הסיכון התפעולי הוצף.
פקסוס למשל היא זו שנבחרה לשירות הקניה ומכירה של ביטקוין שאמור בנק לאומי להשיק, וכעת הגוף מציב סיכונים תפעוליים חדשים. פנינו לדוברות של לאומי לתגובה, ללא מענה.
הכשרה ייחודית בתחום הבלוקצ'יין
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
הם כבר בפנים:
ללמוד מהמובילים בתעשייה ולשדרג את העתיד שלכם!
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
סיכוני יציבות פיננסית
בהתייחסות רחבה יותר, המפקח על הבנקים מתייחס לסיכונים מערכתיים שעלולים להיווצר באופן לא מכוון כתוצאה מהשפעה הדדית בין הפעילות בקריפטו לבין המערכת הפיננסית המסורתית. בין היתר, מתייחס המפקח להונאות, "ריצות אל הבנק" בהקשר של נכסים פיננסיים המגבים קריפטו, מכירות בלחץ (Firesale) ועוד.
לבסוף, מתייחס המפקח גם לסיכונים התנהגותיים הנובעים מהביקושים הצרכניים להשתלבות בתעשייה, ובהם היכרות לא מספקת עם מהות נכסי הקריפטו (כלומר, חינוך קריפטו), הסיכונים הגלומים בספקולטיביות של קריפטו, וסיכוני ציות שחלים על התאגיד הבנקאי כגון הליכי גילוי נאות מוסדרים ושיטות שיווק שלא יטעו את הצרכן.
על כן, המפקח מבהיר כי על הבנקים לפעול בזהירות המרבית, ולהחיל את הוראות סעיף 16 לניהול בנקאי תקין 310 המתייחס לניהול סיכונים במוצר פיננסי חדש.
כלומר, על הבנקים יהיה לבחון שהשירותים והמוצרים שהם יציעו עומדים בחוק, שנעשתה סביבם הערכת סיכונים, שתינתן הודעה בכתב למפקח על הבנקים על הפעילות שתוצע, ועוד.
מה משמעות המסמך?
על פניו מסתמן כי פרסום המסמך הוא אזהרה נוספת לבנקים וחברות אשראי ישראליות השוקלים להציע שירותים בתחום. בשבועות האחרונים יוצאות הצהרות ואזהרות משלל רשויות ישראליות, בהם טיוטת בנק ישראל על מטבעות דיגיטליים יציבים (סטייבלקוינס), אזהרתה של רשות שוק ההון על פעילות גופים לא מפוקחים ועוד.
ישנן שאיפות בינלאומיות לפיקוח משותף על התחום, באמצעות הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (ה-BIS), המדינות המפותחות (G20), ה-FATF, קרן המטבע העולמית וגופים נוספים, וייתכן שהמהלכים הרגולטוריים הללו מתואמים באופן חוצה גבולות.
