חבר הקונגרס הרפובליקני טום אמר העלה הצעת חוק חדשה שמטרתה למנוע מהפדרל ריזרב ליצור מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, שיוביל לדבריו ל"מדינת מעקב" (Surveillance State). אמר, שמכהן כ"מצליף" במפלגה הרפובליקנית, רוצה למנוע לדבריו מ-CBDC להגיע לאינדיבידואלים כדי לשמור על זכותם לפרטיות פיננסית.
"כל גרסה דיגיטלית של הדולר צריכה לשמור על ערכי הפרטיות, העצמאות של האינדיבידואל והתחרות בשוק חופשי," צייץ אמר בטוויטר. "כל דבר שהוא פחות מזה, פותח את הדלת לפיתוח כלי מעקב מסוכנים."
אמר הוא אחד מתומכי הקריפטו הקולניים ביותר, וניסה להעביר הצעת חוק דומה כבר בתחילת שנת 2022, אך לא צלח.
הכשרה ייחודית בתחום הבלוקצ'יין
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
הם כבר בפנים:
ללמוד מהמובילים בתעשייה ולשדרג את העתיד שלכם!
המסלול שיכשיר אתכם להיות מומחים בתחום החם ביותר
פיילוט בניו יורק, קליפורניה גם רוצה
סניף הפדרל ריזרב בניו יורק החל פיילוט בנובמבר 2022 עם בנקים גדולים כגון BNY Mellon ו-Wells Fargo, ורשתות תשלומים כגון Mastercard.
השאיפה בניו יורק היא ליצור מטבע סיטונאי, כזה שישמש את המערכת הבנקאית ולא יגיע לאינדיבידואל בצורה ישירה, תוך הישענות על "ספר חשבונות מבוזר, משותף ומרובה ישויות".
בסניף הפדרל ריזרב בקליפורניה מחפשים לגייס מפתחים בעלי ניסיון ב-CBDC על מנת "לבחון את העלויות והיתרונות של הטכנולוגיה הפוטנציאלית ל-CBDCs… לאור התפקיד החשוב של הדולר."
פיילוטים כאלו ואחרים יצאו בשלב זה ברוב המדינות המערביות, בהן גם ישראל שמקיימת ניסוי על "שקל דיגיטלי", סין שהשיקה את שלה, ויפן שהודיעה במהלך חודש פברואר על פיילוט ל"ין דיגיטלי".
ראיינו בפודקאסט "מדברים קריפטו" את עודד סלומי, מנהל מחלקת התשלומים והסליקה בבנק ישראל, על תפקידו של הבנק המרכזי ועל פרויקט השקל הדיגיטלי:
בנק ישראל מוציא הבהרות על סטייבלקוינס
בינתיים, בנק ישראל פרסם אתמול את המסמך "עקרונות לפעילות "מטבעות דיגיטליים יציבים" בישראל" להערות הציבור. המסמך מתאר את המסגרת הרגולטורית שבנק ישראל מוכן ורוצה לאפשר לסטייבלקוינס לפעול במדינה "מתוקף תפקידו לשמירת היציבות הפיננסית, לניהול המדיניות המוניטרית ולהסדרת מערכות התשלומים בישראל."
עיקרי המסמך עוסקים בחובת רזרבה מלאה (100%) לגיבויו של מטבע דיגיטלי יציב, על איסור של מטבעות אלגוריתמיים, ועל חובת רישוי בהתאם ל"חשיבות היציבותית" של הסטייבלקוין: אם אינו בעל חשיבות, הרישוי יינתן ע"י רשות שוק ההון, בעוד שאם כן יוכרז בעל חשיבות, אזי יפוקח ע"י הפיקוח על הבנקים מטעם בנק ישראל וע"י הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק.
ניתן להגיש הערות למסמך עד ה-15 במרץ 2023.
