מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים, ומטבעות יציבים צמודי-דולר (Stablecoins), הם האבולוציה הטבעית של הכסף והתשלומים, כך לפי מחקר שהתפרסם ע"י הבנק האמריקני המוביל, בנק אוף אמריקה.
"מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC) לא משנים את ההגדרה של הכסף, אבל ככל הנרא הישנו איך ומתי ערך מועבר ב-15 שנים הקרובות," נכתב ע"י האנליסט אלקש שך, שהוסיף כי "ל-CBDC הפוטנציאל לבצע מהפכה במערכות הפיננסיות הגלובליות ועשוי להיות ההתפתחות הטכנולוגית הגדולה ביותר בהיסטוריה של הכסף."
לדבריו, בעוד שבנקים מרכזיים במדינות מפותחות יתמקדו ביעילות התשלומים – במדינות מתפתחות יתמקדו בהכללה פיננסית.
עם זאת, שך מציין סיכונים כגון תחרות למערכת הבנקאית ולהפקדות בה, לאובדן עצמאות מוניטרית של מדינות קטנות יותר ולהגברת חוסר השוויון בין המדינות.
באנגליה פחות מסכימים
יו"ר הבנק המרכזי באנגליה, אנדרו ביילי, פחות הסכים עם הדוח של בנק אוף אמריקה. ביילי הביע סקפטיות כלפי הצורך בפאונד דיגיטלי על אף ששרי הכלכלה של מדינות האיחוד האירופי מגבים המשך מחקר ופיתוח של יורו דיגיטלי.
לדבריו, המערכת הבנקאית כבר משתמש במערכת תשלומים טובה וה-CBDC רק יהווה "שדרוג" שלה.
בנוסף, חידד ביילי כי בעיניו אין כוונה להפסיק את השימוש במזומן בקרב הציבור הרחב, וכי אין צורך לשנות כרגל את מערכות התשלומים משום ש"אנחנו צריכים להיות ברורים מאד מהי הבעיה שאנחנו מנסים לפתור משום שאנחנו יכולים להיסחף ע"י הטכנולוגיה והרעיון."
ייתכן שביילי נשען על טוני ייטס, יועץ לשעבר לבנק המרכזי באנגליה, שפרסם טור דעה בפיננשל טיימס ובו טען כי העלויות והסיכונים שכרוכים ב-CBDC ופיתוחו לא שווים את המאמץ, וכי המוטיבציה מאחורי הפיתוח הנ"ל "חשודה".
ומה עם בנק ישראל?
בימים אלה בנק ישראל מקיים מחקר בנושא השקל הדיגיטלי בשיתוף עם בנקים מרכזיים באירופה. עד כה ביצע מספר ניסויים, שהוגדרו כמוצלחים. עם זאת, אין אינדיקציה מוחשית שישראל בדרך להנפקת שקל דיגיטלי והיא, כמו מדינות רבות בעולם, עדיין בוחנת האם זה נכון.
מחר יתארח בפודקאסט "מדברים קריפטו" עודד סלומי, מנהל מחלקת התשלומים בבנק ישראל, לדבר על תפקידו של הבנק המרכזי, על מהו CBDC ועל השקל הדיגיטלי.
