בוקר אדום בשוק הקריפטו. המטבעות הדיגיטליים המובילים סוחפים את השוק למטה עם ירידות של מעל 10% ב-24 שעות האחרונות.
שער הביטקוין, המטבע המבוזר המוביל, עומד נכון לכתיבת מלים אלו על $39,000 לאחר שביקר אף ב-$38,000 הבוקר. אמש נסחר המטבע בשער של כ-$43,200.
שער אתריום ירד אף הוא. המטבע השני בגודלו נסחר אמש בכ-$3,250 אך ירד כ-13% לעבר ה-$2,800. נכון לכתיבת מלים אלו, עומד שער אתריום על כ-$2,880.
מטבעות מובילים נוספים רושמים ירידות חדות גם כן. סולאנה (SOL) משלים ירידה של 10% לעבר ה-$120, ריפל (XRP) כ-7% לעבר ה-0.69 סנט, קרדנו (ADA) כ-9% לעבר ה-$1.23 וצ'יינלינק (LINK) יורד כ-12% מתחת ל-$20.
הירידות בגלל רוסיה?
קשה לשייך באופן ישיר את הסיבות לירידות, אך ישנן מספר הודעות או אלמנטים שעלולים להשפיע על המחיר.
ראשית, הבנק המרכזי ברוסיה הודיע כי הוא ממליץ לאסור על מטבעות דיגיטליים בצורה גורפת, בדומה לאיסור שחל בסין. בדוח חדש ששחרר הבנק, הציגה יו"ר המחלקה ליציבות פיננסית אליזבתה דנילובה ש"התנודתיות והשימושים הלא חוקיים כגון הונאות מאפיינים מטבעות דיגיטליים" וכי קריפטו מאפשר לאזרחי המדינה להוציא כסף החוצה – ובכך פוגע ביכולות הבנק לפקח על הפעילות הפיננסית והמדיניות המוניטרית.
בעקבות זאת, הבנק ממליץ לממשל לאסור על כריה, מסחר, השקעה ושימוש במטבעות דיגיטליים בכל היבט, לכל הפחות עד שיושק מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי. זכרו כי ברקע ישנה בריחת הון מוערכת לאור התחממות הגזרה מול אוקראינה וברית הנאט"ו, אשר עלולה – על פי דיווחים – להסלים למלחמה.
איסור מצד רוסיה עלול להשפיע לרעה על שוק הקריפטו. על פי אינדקס צריכת האנרגיה של ביטקוין מאת אוניברסיטת קיימברידג' כ-11% מכוח הכרייה של ביטקוין מגיע מרוסיה. אם לא די בכך, עפ"י הערכות רוסיה אחראית לנפחי מסחר בגובה כ-5 מיליארד דולר בשווי מטבעות דיגיטליים בשנה.
עם זאת, האיסור בסין הוכיח דבר פשוט במיוחד: לביטקוין לא אכפת.
כוח הכרייה ברשת הביטקוין אמנם נפל כ-40% לאחר האיסור בסין, אך מאז הספיק לחזור לשיאים חדשים – וכך גם המחיר אשר נפל מעל 50% תוך חודשים בודדים, ומאז הספיק לחזור לשיאים חדשים גם כן.
נפילות גם בשוק המניות
בחודשים האחרונים הקורלציה בין שווקי המניות לבין שוק המטבעות הדיגיטליים הינה חיובית וגבוהה.
מדד הנאסדק רושם ירידות של כ-10% מתחילת חודש ינואר, כשברקע ישנה החלטת הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי בארה"ב) להפחית את קצב רכישות אגרות החוב עד לכדי עצירה מוחלטת שצפויה במרץ, ואף העלאת ריבית ה-Fed Funds ב-3 פעימות במהלך 2022.
הצעד של הפדרל הריזרב משפיע על נזילות הדולר בעולם והופך, למעשה, את החוב והשימושים בו ליקרים יותר. בעקבות זאת, נצפית ירידה ניכרת במינופים בשווקים פיננסיים והיכולת לבצע ספקולציה פוחתת. בנוסף, ישנו חשש בקרב משקיעים כי עליית הריבית תשפיע לרעה על יכולותיהן של מניות הטכנולוגיה ומניות צמיחה נוספות להמשיך בקצב הגידול שלהן.
הירידות בשוק המניות מובילות לאירוע הפחתת סיכונים, וכשאירוע כזה קורה – גופים מוסדיים הסוחרים בטווחים קצרים נוטים למכור נכסים, מכשירים פיננסים או – במקרה שלנו – מטבעות דיגיטליים – בעלי תנודתיות גבוהה כדי להפחית את הסיכון של התיק שלהם.
המלחמה באנרגיה שצורך ביטקוין עולה מדרגה?
לבסוף, בשבוע האחרון התפרסמה ידיעה בהמשך כי האיחוד האירופי שוקל לאסור על כריית ביטקוין לאור "בזבוז משאבי האנרגיה המתחדשת" וזיהום הסביבה.
בריאיון ל-Financial Times אמר סגן יו"ר הרשות לני"ע האירופית אריק תידין כי יש לאסור על מנגנון 'הוכחת העבודה' (מוכר גם ככריית מטבעות דיגיטליים) וכי זוהי "בעיה לאומית" במדינת הבסיס שלו, שבדיה.
בנובמבר, הצהירו הרשויות בנורבגיה כי הן שוקלות צעדים דומים, ומדינת קוסובו אסרה על כריית ביטקוין אף היא.
אמש (יום ה', שעון ישראל) אף התקיים דיון בקונגרס האמריקני בנושא, בו ביקשו חברי קונגרס לבחון את הסוגיה (אך ללא איסור על הפרק נכון לרגעים אלו).
מסתמן כי החציון הראשון של שנת 2022 צפוי להיות משמעותי הן מבחינת שווקי המניות והן מבחינת עליית המדרגה בקרב הרגולטורים ברחבי העולם.
עם זאת, הביקושים למטבעות דיגיטליים והשקעה הן מוסדית והן מציבור הרחב ממשיכה לעלות, כמו גם הדרישות לעובדים בתעשייה, הצטרפות הגופים הגדולים בעולם, ועוד.
על כן, לא צפוי שינוי משמעותי בתזה ארוכת הטווח של משקיעים רבים.
