הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD או Organization for Economic Cooperation and Development) פרסם אתמול (ב') את המסגרת החוקית הגלובלית לדיווח מס על נכסי קריפטו.
ה-OECD, שהוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות, התבקש באפריל 2021 על ידי פורום ה-G20, בו חברים שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של 19 מדינות ושל האיחוד האירופי, לפתח מודל לדיווח מס בגין טרנסקציות קריפטו.
התוכנית שפרסם ה-OECD נקראת מסגרת לדיווח על נכסים דיגיטליים (CARF או Crypto Asset Reporting Framework) והיא נועדה לאפשר איסוף ושיתוף מידע הנוגע לטרנסקציות קריפטו.
CARF תכלול, בין השאר, התייחסות לסטייבלקוינס (Stablecoins), נגזרים פיננסיים אשר הונפקו כנכסי קריפטו וסוגים שונים של NFTs (טוקנים יחודיים או Non Fungible Tokens)
השבוע ייפגשו נציגי פורום ה-G20 בוושינגטון וידונו, בין השאר, במסגרת החוקית החדשה.
רקע ונושאים מרכזיים ב-CARF
על פי ה-OECD, נכון להיום הגופים הרלוונטיים הפועלים בשוק הקריפטו אינם מספקים לרשויות המס את כל הדיווחים הנדרשים בנוגע לטרנסקציות שאמורות להיות חייבות במס. עובדה זו, לצד הצמיחה המטאורית של שווי שוק הקריפטו, אשר הגיע בשנה שעברה לשיא של כ-3 טריליון דולר (לפני הטלטלות העזות והנפילות החדות שהשוק חווה השנה), הובילו את ה-OECD ליצור את CARF.
בנוסף, מדינות זיהו את הפוטנציאל לפעילות פיננסית בלתי חוקית אשר מנצלת את המאפיינים היחודיים של תחום המטבעות הדיגיטליים, כגון היעדר התלות בהרשאות של גופים ריכוזיים וביצוע טרנסקציות ללא צורך בזיהוי.
ניסוח כללי הדיווח החדשים נעשה במקביל לפעולות נגד הלבנת הון של כוח המשימה לפעילות פיננסית (FATF או Financial Action Task Force), שהוא כוח משימה בינלאומי שהוקם על ידי מדינות ה-G7 (ארגון המדינות המתועשות) במטרה לקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור.
כללי הדיווח החדשים של ה-OECD יחולו על גופים וספקי שירות לרבות בורסות קריפטו, ברוקרים, וחברות המפעילות כספומטים של ביטקוין (BTC) ושל מטבעות דיגיטליים נוספים.
CARF קובעת את הכללים שחברות קריפטו יצטרכו לעמוד בהם כדי להמשיך לפעול ובין השאר כוללת התייחסות להמרות בין נכסי קריפטו לכסף פיאט, המרות בין מטבעות דיגיטליים שונים וטרנסקציות קריפטו (לרבות תשלומי ריטייל).
המסגרת החדשה קובעת גם תהליך בדיקת נאותות (Due Diligence) לחברות קריפטו, אשר ידרוש זיהוי הן של לקוחות פרטיים והן של לקוחות מוסדיים.
מ-CRS ל-CARF
למסגרת החדשה קדמה המסגרת הקיימת שנקראת כללי הדיווח הרווחים (CRS או Common Reporting Standard) שאותה פיתח ה-OECD לשם התמודדות עם העלמות מס בינלאומיות ושאושרה ב-2014.
ב-OECD טענו כי העובדה שתחום הקריפטו לא היה כלול ב-CRS הגדילה את הסבירות לכך שמשקיעי וגופי קריפטו ישתמשו בנכסים דיגיטליים כדי להעלים מס ובכך יפגעו בהתקדמות המשמעותית בנושא דיווחי המס בין מדינות אשר הושגה בזכות ה-CRS.
על רקע זה נעשו תיקונים שונים במסגרת הקיימת כך שכללי ה-CRS יכללו התייחסות לנושאים כגון מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC) והשקעות עקיפות בקריפטו באמצעות נגזרים פיננסיים ומכשירי השקעה נוספים.
במידה ופורום ה-G20 יאשר את המסגרת החדשה שהציג ה-OECD, נותר יהיה לראות תוך כמה זמן ובאיזו מידה מדינות הפורום יצליחו ליישם אותה, וכיצד הכללים החדשים ישפיעו על הרגולציה של עולם המטבעות הדיגיטליים.
