טור אורח מאת עו"ד (רו"ח) אורי ציחור, שותף וראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, פישר (FBC)
ביום שני האחרון הגישה הרשות לניירות ערך האמריקנית (ה-“SEC”) 13 כתבי אישום נגד Binance.com בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, Binance US, ונגד מייסד החברה, צ'נגפנג זהאו הידוע בכינויו CZ בגין הפרת חוקי ניירות ערך פדרליים. יום למחרת, הגישה ה-SEC תביעה גם נגד בורסת Coinbase האמריקנית.
התביעות הללו מהוות עליית מדרגה במלחמה של הרגולטורים בארה"ב נגד תעשיית הקריפטו הצומחת, ובטור זה אסביר את מהות התביעות וכיצד דווקא מדינות אירופה, המזרח התיכון ואסיה צפויות לנצל את ההזדמנות שנוצרה.
בין האישומים, צוין כי במסגרת פעילות הבורסה הוצעו ניירות ערך לא רשומים לציבור הרחב ואף הוענק טיפול שגוי בכספי לקוחות לצורך שימושיים אישיים. כך, סוברת ה-SEC שבינאנס ערבבה מיליארדי דולרים בכספי לקוחות והעבירה אותם בחשאי לחברה נפרדת, Merit Peak Limited, שבשליטת CZ.
התביעה גם נוקטת בטענות שבינאנס אפשרה לאזרחים אמריקאים לסחור בפלטפורמה, על אף הבטחותיה כי אזרחי ארה"ב לא עושים בה שימוש, ולכן רגולציה אמריקאית אינה חלה עליה. מזה תקופה שבינאנס פועלת מחוץ לארצות הברית ומציעה אפשרויות מסחר בסיכון גבוה שאינן חוקיות ללקוחות אמריקאים. בשנת 2019 הקימה בינאנס בורסה נפרדת בארה"ב שמציעה מערך קטן יותר של אפשרויות מסחריות והייתה אמורה לתת מענה לקהל המקומי.
גם קוינבייס בין כוונות
כיממה לאחר מכן הגישה ה-SEC כתב אישום בבית המשפט הפדרלי בניו יורק כנגד חברת קוינבייס בגין הפעלת פלטפורמת מסחר כבורסה לא רשומה, שירותי ברוקר וכן שירותי סליקה לא מוסדרים. קוינבייס גם הואשמה באי רישום הצעה ומכירה של תוכנית Staking-as-a-Service, המאפשרת למשתמשים לנעול מטבעות ולהרוויח תשואה פסיבית.
עוד נטען, כי אי רישומה של תכנית הסטייקינג של קוינבייס, שלל ממשקיעי הפלטפורמה הגנות משמעותיות, הכוללות בדיקת גילוי נאותות על ידי ה-SEC, דרישות ניהול רישומים, אמצעי הגנה מפני ניגודי עניינים ועוד. בהתאם לעמדת ה-SEC, מאז 2019 קוינבייס הרוויחה מיליארדי דולרים באופן בלתי חוקי באמצעות קנייה ומכירה של ניירות ערך של נכסי קריפטו.
חשוב להבין שמזה תקופה מתנהל דין ודברים בין תעשיית הבלוקצ'יין בארה"ב לבין הרגולטורים בכלל ולרשות ני"ע בפרט, כשעיקר הטענה מצד חברות בתעשייה היא שאין וודאות והנחיות ברורות לחברות בתחום בנוגע למה מצופה ואיזה רגולציה חלה עליהן, אם בכלל.
הדיונים הללו, ביחס לשאלה כיצד נכון להגדיר נייר ערך, הגיעו גם לקונגרס האמריקאי שם נשאל יו"ר ה-SEC, גרי גנסלר, האם המטבע את'ר (ETH) של רשת אתריום הוא נכס או נייר ערך, ובעיקר האם הרשות מספקת לחברות בתחום ודאות עסקית וסביבה רגולטורית ברורה לפעול בה. גנסלר סירב להתייחס לגופם של דברים וסיפק תשובות מתחמקות, מה שהביא גופים רבים ומנכ"לים של חברות בתחום להתבטא נגד מדיניות הרשות ולפרסם כי ישקלו לעזוב את ארה"ב למדינות שבהן קיימת וודאות רגולטורית לחברות בתחום. בין היתר, התבטא מנכ"ל בורסת קוינבייס, בריאן ארמסטרונג, כשנשאל האם חוסר ברגולציה מהווה שיקול לעזיבת סן פרנסיסקו לאנגליה, וענה על כך שעזיבה של ארצות הברית היא שיקול שעומד על הפרק.
התגובה לא מאחרת לבוא
קוינבייס הוציאה הודעה רשמית המתייחסת להודעת ה-SEC. הבורסה הזכירה שבשנת 2021 הרשות לניירות ערך כבר בדקה את פעילותה ואפשרה לה להפוך לחברה ציבורית. זאת ועוד, קוינבייס התייחסה לכך שקיימת חוסר בהירות ביחס לאופן שבו ה-SEC וה-CFTC – הוועדה לפיקוח על מסחר בחוזים עתידיים וסחורות – מגדירות ניירות ערך, ושחוסר אחידות זו היא שהובילה את הקונגרס האמריקאי לאמץ חקיקה חדשה ובהירה, שתאפשר תמיכה בטכנולוגיה.
אם לא די בכך, קוינבייס גם ביקרה את הרשות לניירות ערך על כך שבחרה לנקוט בשיטת אכיפה שפוגעת באמריקה והדגישה שלהבדיל מבורסות אחרות התלונה שהוגשה כנגדה מתרכזת אך ורק בשאלה מהו והאם הציעה הבורסה ניירות ערך. עושה רושם שהבורסה האמריקאית רואה בעצמה שליחה של תעשייה שלמה ורואה חשיבות בניהול ההליך לא רק עבורה, אלא גם עבור חברות אחרות בתחום.
חשוב להדגיש – בינאנס היא בורסת הקריפטו הגדולה בעולם עם נפח מסחר של מאות מיליארדי דולרים בחודש, שמהווים כ-50% מסך המסחר בתחום. קוינבייס היא חברה נסחרת בארה"ב והגוף בעל רישיון הגדול והמוכר ביותר בתחום. לכן, האישומים נגד בינאנס וקוינבייס עשויים להיראות כקריאת תיגר על התחום ויש בהם פוטנציאל אדיר לעיצוב מחדש של ענף המטבעות הדיגיטליים.
בהודעה הרשמית שפרסמה ה-SEC נכתב "באמצעות 13 האישומים שהוגשו, אנו טוענים ש-CZ ובינאנס עסקו ברשת נרחבת של הונאה, ניגודי אינטרסים, חוסר שקיפות, והתחמקות מחושבת מהחוק". נשאלת השאלה האם לבינאנס, להבדיל מבורסות כמו FTX ו-Celsius, יש את היכולת לעמוד נגד האישומים ובמשיכות ההמוניות של מטבעות דיגיטליים מהבורסה שצפויות להתבצע בתקופה הקרובה. נדמה כי הדבר עשוי להוביל לאחת מבין שתי נקודות מפנה – קריסתה של בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, או לחלופין, קידום והתפתחות וודאות רגולטורית שעשויה לעצב את התחום מחדש.
ברקע: אירופה מקדימה את ארה"ב
כל זה קורה בזמן שהאיחוד האירופי הציג בחודש אפריל האחרון רגולציה חדשה ועדכנית לתחום הקריפטו שנקראת MiCA שמהווה סט תקנות שאמורות להסדיר את הפעילות של גופים בתחום. החקיקה האירופאית מתמקדת בפיקוח על מטבעות יציבים (Stablecoins), תוך הבחנה בין מטבעות הצמודים למטבע יחיד (E-money Token) לבין מטבעות הצמודים לסל של מטבעות או נכסים (Tokens Reference Asset) שהפיקוח עליהם מחמיר יותר.
בעוד שלפי החקיקה האירופאית הפיקוח על נותני שירותים בתחום הנכסים הדיגיטליים יוותר בידי הרשויות המדינתיות, הרגולציה מציבה דרישות אישור מיוחדות ברמת האיחוד ובפיקוח המפקח של האיחוד האירופי על הבנקאות (EBA) עבור מטבעות יציבים אשר מיוחסת להם השפעה "משמעותית" בהקשרי יציבות ומדיניות מוניטרית.
נראה שארה"ב והאיחוד האירופי פועלים בשתי דרכים מנוגדות בניסיון שלהן להתמודד עם תחום המטבעות הדיגיטליים. בעוד האירופאיים מאמצים חקיקה חדשה וספציפית לתחום, האמריקאים מנסים להכניס את פעילות החברות בתחום לחוקים הקיימים, מה שכאומר, לפחות כרגע, זוכה להתנגדות מצד התעשייה ובעיקר חוסר וודאות לחברות ולמשקיעים.
ההזדמנות ניתנת לתפיסה
יהיה מרתק להמשיך לעקוב אחר ההשלכות של האירועים האחרונים ואיך תגיב תעשיית הקריפטו למהלכים האחרונים של הרשות לניירות ערך האמריקאית. יהיה מעניין גם לראות כיצד יגיב המחוקק האמריקאי כאשר רק בשבוע שעבר פורסמה טיוטה דיון לאסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים והאם הקולות בקונגרס שקוראים להסדיר את התחום בחוק יגברו לאור ההליכים האחרונים. ואולי בכלל מדובר הזדמנות למדינות חדשות (במזרח התיכון ובכלל) למשוך אליהן חברות בתחום זה, להציע פתרונות רגולטוריים זמניים וגישה סבלנית יותר לתחום, מתוך מטרה לנתב אליהן השקעות משמעותיות, מרכזי פיתוח וחדשנות בתחום.
לא מעט אזורים ומדינות עשויים לנסות ולערער את מעמדה של ארה"ב כמדינה המובילה בתחום ולנצל את ההזדמנות למשוך אליהם כספים, משקיעים ובעיקר יזמים בתחום בעזרת חקיקה ייעודית ותמיכה ממשלתית. כך למשל אפשר לציין את מדינות המפרץ שכבר תקופה שוקדות על אזורי סחר ותמיכות ממשלתיות שמיועדות, בין היתר, לחברות בתחום זה. גם מספר מדינות באסיה, ובראשן הונג-קונג, מציעות סביבה רגולטורית תומכת לתעשייה. הדבר בא לידי ביטוי בפסיקה וחקיקה בנוגע לסיווג המטבעות ואסדרת המסחר בקרב משקיעים פרטיים.
